לבנון כוננה ממשלה חדשה, שהרכבה אושר בפרלמנט ב-20 בספטמבר לאחר עיכוב של למעלה משנה, שבמהלכה, תחת ממשלת מעבר כושלת ומשותקת, החריפו המצוקה והעדר המשילות במדינה המצויה בפשיטת רגל. זאת, לאחר כשנתיים של קריסה מתמידה ומהירה, בעקבותיה המצב הכלכלי והחברתי בלבנון הגיע לשפל המדרגה, כאשר יותר משני שלישים מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני. תנאי החיים שלהם הפכו לבלתי נסבלים נוכח המחסור החמור בחשמל, מזון, תרופות וטיפול רפואי ומוצרי צריכה בסיסיים.

המיליארדר נג'יב מיקאתי, הנמנה עם האליטה הכלכלית של לבנון (המגזין פורבס מעריך את הונו ב-3 מיליארד דולר) והעומד בראש מפלגה עצמאית קטנה, הוא ראש הממשלה הסוני החדש/ישן (שימש כראש ממשלה פעמיים בעבר). מיקאתי הצליח להשיג הסכמה על הרכב הממשלה לאחר כישלון שני ראשי ממשלה שמונו לפניו (מוצטפא אדיב וסעד חרירי), בשל נכונותו להתגמש ולקחת בחשבון את דרישותיהם לגבי חלוקת התיקים של ראשי המחנה הפוליטי של תנועת חיזבאללה – " 8 במארס". בראש ובראשונה מדובר בדרישות שהציגו הנשיא המרוני מישל עוון והמפלגה הנוצרית שבראשות חתנו, ג'ובראן באסיל ("הזרם פטריוטי החופשי); ומנהיגי העדה השיעית: חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, ונביה ברי, יו"ר הפרלמנט, העומד בראש תנועת אמל. תרמה לכך גם הבנת ההנהגה המושחתת של כל העדות, כי לא ניתן עוד לדחות את הרכבת הממשלה, כצעד חיוני לעצירת התפרקות לבנון והכאוס המתפתח במדינה.

הרכב הממשלה, המבטא פשרה, איננו מציע בשורה חדשה. לכאורה, מדובר בממשלה של טכנוקרטים, ברובם אנשי מקצוע ללא רקע פוליטי, אבל גם הפעם היא הורכבה על-פי המפתח העדתי שנקבע בעבר (ואשר איננו משקף בהכרח את גודלן הנוכחי של העדות בלבנון), והשרים נבחרו על-ידי ראשי המפלגות ופועלים מטעמם. בעבר הרכבת ממשלות "הסכמה" על-פי שיטה זו מנעה קבלת החלטות והובילה לשיתוק פוליטי.

חיזבאללה יכול להיות מרוצה

הממשלה כוללת 24 שרים, 12 נוצרים ו-12 אחרים: חמישה סונים, חמישה שיעים ושני דרוזים (מתוכם רק אישה אחת בשונה מהממשלה הקודמת, שכללה שש נשים). בקביעת התיקים של מרבית השרים לא נלקחו בחשבון בהכרח ניסיונם והכשרתם בתחומים עליהם הופקדו, אלא שיקולים אחרים, הקשורים במחויבותם למפלגה שהם מונו מטעמה וביכולתם לנהל שיח עם גורמים במערב. כך למשל, רבים מהשרים רכשו את השכלתם במערב והם בעלי אזרחות כפולה. עם פרסום הרכב הממשלה, בלטו במדיה החברתית בלבנון תגובות של לעג וספקנות אשר ליכולתה לחלץ את המדינה מהבוץ.

אשר לחיזבאללה, הארגון יכול להיות מרוצה מאוד מהרכבת הממשלה ומהרכבה, הגם שחברים בה רק שני שרים מטעמו. זאת, נוכח הצלחתו לשמור על כוחו ואף לחזק את השפעתו עליה באמצעות הרוב בממשלה לשרים מטעם המחנה שלו: הברית הנוצרית–שיעית של ה-8 במארס - תוך החלשת המחנה שמנגד, ה-14 במארס, הכולל את מפלגתו הסונית המצטמקת של סעד חרירי ומפלגות נוצריות קטנות (בראשות סמיר ג'עג'ע ואמין ג'מאייל), שאינן מיוצגות בממשלה. מעבר לכך, חלק מהשרים הסונים מונו מטעם מיקאתי, העומד בראש מפלגה סונית עצמאית קטנה, אשר איננה חברה במחנה ה-14 במארס. גם הנשיא מישל עוון, בעל בריתו של חיזבאללה, יכול לזקוף לזכותו את ההישג - עליו התעקש לאורך כל השנה האחרונה - להבטיח למפלגתו שליש חוסם.

גם הפעם המשרדים שבחר חיזבאללה לשני שריו הם כאלה שיש בהם כדי לשרת את האינטרסים של הארגון. האחד הוא השר לתחבורה ועבודות ציבוריות, עלי חמיה, אשר אמור לדאוג לשימור שליטתו של הארגון במעברים ביבשה ובנמלי הים והאוויר. כבר בהתבטאויותיו הראשונות הציג חמיה עמדה קשוחה בסוגיית המו"מ בסוגיית הגבול הימי עם ישראל. השני הוא שר החקלאות, עבאס אל-חאג' חסן, שיפעל למימוש חזונו של נסראללה לקדם "ג'יהאד חקלאי" בלבנון (פיתוח המגזר החקלאי כדי לצמצם את התלות בייבוא מזון). שני השרים רכשו את השכלתם בצרפת, ועל פניו שניהם חסרי ניסיון לחלוטין בתחומים שעליהם הופקדו: חמיה הוא ד"ר לאלקטרוניקה; וחאג' חסן הוא עיתונאי, שלמד משפטים ומדעי המדינה.

חיזבאללה נותר מקורב גם לצלחת, הריקה בשלב זה, אך אפשר שתתמלא בהמשך, של תיק האוצר, שעליו הופקד מטעם אמל השיעי יוסף ח'ליל. ח'ליל, שרכש גם הוא את השכלתו בצרפת, הוא בין השרים הבודדים שיש להם ניסיון בתחום שעליהם הופקדו. הוא שימש כלכלן בבנק המרכזי של לבנון במשך שנים רבות.

חשש להפסקת חשמל בישיבת הפרלמנט

קווי היסוד של הממשלה החדשה הוצגו בקצרה על-ידי מיקאתי בפרלמנט, במושב שבו אושרה הממשלה (המחסור בחשמל חמור כל כך, שמיקאתי נדרש להזדרז בשל החשש מהפסקת חשמל במהלך הדיון). הם כללו התחייבות לקדם תוכנית הצלה לאומית ורפורמות - חוק פיקוח על ההון; רפורמה במגזר הבנקאי תוך שמירה על שקיפות, וחידוש המו"מ עם קרן המטבע הבינלאומית (כבר הורכב צוות ייעודי לניהול המו"מ); הבטחה לקיים את הבחירות לפרלמנט במועד המתוכנן - מאי 2022 (לאחרונה עולה האפשרות להקדמתן למארס); כוונה לחזק את הקשרים עם מדינות ערב, שאליהן פנה בבקשה לסייע ללבנון; והתחייבות להשלים את החקירה בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות. בהקשר הישראלי נכללו בין עקרונות הממשלה התחייבות ליישם את החלטה 1701, אך גם הצהרה בדבר זכות האזרחים הלבנונים להתנגד לכיבוש הישראלי בחוות שבעא (כנראה סעיף שדרש חיזבאללה), ובצד זאת כוונה לחדש את המו"מ העקיף עם ישראל על סימון הגבול הימי כדי להגן על גבולותיה ונכסיה של לבנון בים.

פרשת הכנסתו של הדלק האירני דרך סוריה ללבנון על-ידי חיזבאללה, החל ב-16 בספטמבר, הייתה המבחן הראשון לממשלתו של מיקאתי, המעוניין בתמיכתו של המערב וחושש מהטלת סנקציות אמריקניות. מיקאתי טען, כי המהלך מהווה הפרה של הריבונות הלבנונית (ביקורת מרומזת על חיזבאללה). בראיון לרשת CNN הוא הדגיש, כי לבנון לא אמורה להיות נתונה לסנקציות אמריקניות, שכן היא לא פנתה לאירן ולא הסכימה להכנסת הדלק, וכי הוא מנסה לפתור את הבעיה בצורה שקטה.

אולם, מיקאתי לא נקט בפועל כל מהלך לעצירת העברתו של הדלק מאירן והוא ממשיך להגיע. זאת, בעוד חיזבאללה, האמון על הכנסת הדלק וחלוקתו, זוכה לחיזוק מעמדו בשל כך וגם מציג את כוח הפעולה העצמאי שלו כ"מדינה בתוך מדינה". בתשובה לשאלה על אודות נוכחות חיזבאללה בממשלתו, טען מיקאתי, כי חיזבאללה הוא מפלגה פוליטית שלא ניתן לעקוף אותה.

אין שינוי מול ישראל

לסיכום, כינונה של הממשלה החדשה איננו מבשר לפי שעה שינוי משמעותי בנושאים המרכזיים שעל הפרק. עצירת הידרדרותה של לבנון עדיין מותנת במידת נכונותה של האליטה מכל העדות, הממשיכה להחזיק בשלטון, לוותר על נכסיה ולאפשר את קידומן של הרפורמות שדורשת הקהילה הבינלאומית כתנאי להעברת מיליארדי דולרים בתרומות והלוואות, שהמדינה הקורסת זקוקה להם נואשות.

גם אם ישכיל מיקאתי לשכנע את המערב ומדינות ערב לסייע ללבנון, כולל על-ידי הצגת חזות של יציבות פוליטית, קיום הבחירות לפרלמנט בקרוב וקידום רפורמות, ואפילו מוגבלות, במקרה הטוב הוא יוכל לכל היותר לעצור את ההידרדרות, אך בוודאי לא להביא לשיפור מיידי בכלכלת לבנון, הנדרשת לשינויים עמוקים והשקעות עתק ארוכות טווח.

מול ישראל – בממשלה החדשה נשמרה יכולתם של חיזבאללה ומחנהו להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות. נראה, כי חיזבאללה יוכל להמשיך לפעול ללא הפרעה כדי לקדם את האג'נדה שלו, שבראשה המשך המאבק בישראל וחיזוק הקשר בין לבנון לאירן והציר השיעי. אמנם, לפי שעה מיקאתי איננו נמנע מביקורת על הארגון, אך סביר כי יתקשה להצר את צעדיו והשפעתו של חיזבאללה בהמשך, כולל בשאלת המו"מ עם ישראל על סימון הגבול הימי - אם וכאשר יתחדש.