רפורמת החנייה בכחול לבן של משרד התחבורה

זה לא סוד שאחת הרפורמות המצויות בחוק ההסדרים היא רפורמת החנייה במדרכות הצבועות בכחול-לבן. רוב הרשויות המקומיות מנפיקות תו חניה לתושבי הערים אשר מקנה זכות לחנות חינם בכל חניה המסומנת בכחול-לבן בעיר.

עבור התושב שבוחר לשלם על החנייה, הגבילה המדינה את מחירה המקסימלי ל-6.30 שקלים לשעה, כאשר העיריות עדיין תוכלנה לסמן חניות בצבע אפור, ובהן החניה חינם גם ככה. במסגרת חוק ההסדרים, התכוונו במשרדי הממשלה לחלק את הערים לאזורים, וחניה חינם כזו בחניות כחול-לבן תותר רק לתושבי אותו אזור.

כמו-כן, הציעה המדינה לבטל את תקרת המקסימום, כך שכל רשות תוכל לגבות סכומים גבוהים יותר על שעת חניה בכחול-לבן. נשאלת השאלה: מה הרעיון מאחורי יוזמה זאת? ההיגיון העומד בבסיס הצעה זו הוא הוא לנהל באופן חכם יותר את החניה שהיא משאב ציבורי ולא פרטי והיא משאב מוגבל, שגם כך משתלט על שטחים ציבוריים ענקיים, וכן לנוכח הביקושים העצומים למרות זאת ובנוסף להכווין את הישראלים להשתמש בתחבורה הציבורית ולא לגדוש את הערים בחיפוש אחר חניה זולה או חינמית ובמשך זמן ארוך.

אותו היגיון שהוביל את משרדי הממשלה נוסח במחקרים רבים ובספרות ענפה, אך ראשי רשויות והשלטון המקומי התנגד באופן נחרץ להתערבות הממשלה בחניות, אלא שהתערבות כזו נחוצה במיוחד ברשויות מקומיות שכן ראשיהן נבחרים על-ידי התושבים שחוששים לשלם יותר על מקומות החניה. כלומר, במשרד התחבורה מאמינים שהגבלה על מקום חניה תוביל את הציבור בישראל לעזוב את הרכב הפרטי ולהשתמש יותר בתחבורה ציבורית.

בימים האחרונים נערכו מספר דיונים בוועדת הכלכלה שמטרתם הייתה לצמצם את תוכנו של החוק ולעכב אותו עד כמה שניתן מאחר שהרשויות לא ערוכות כרגע להסדיר לתושבים מקומות חנייה חלופיים (תהליך שאמור לקחת שלוש שנים בקירוב), וכן לא כמות התושבים של העיר היא הפרמטר הקובע את מספר מקומות החניה בכל ישוב.

חשוב לציין כי התקציב אמור לעבור עד ה-14 בנובמבר בקריאה שנייה ושלישית ולכן הזמן דוחק. השאלה היא אילו רפורמות בתחום התחבורה יישארו בחוק ההסדרים, ואילו רפורמות יחוקקו כחוקים נפרדים? התשובה לכך תינתן בשבועות הקרובים.