רם בן ברק שירת בסיירת מטכ"ל - אז מה

בשבוע שעבר התלהט ויכוח ער לאחר שח"כ מירי רגב כינתה את רם בן ברק "שונא ישראל". למי שאינו מכיר את הפרטים אספר שרם בן ברק שירת בעבר הרחוק בסיירת מטכ"ל, לימים כיהן כסגן ראש המוסד וכיום הוא מכהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת.

אתחיל דווקא במירי רגב. אין לי מיליגרם של סימפתיה לאשה הזו ולא עושים עלי כל רושם נאומיה החלולים, הנפת דגלי הלאום בכל הזדמנות ומעל כל במה כמו גם "זהותה" החדשה כאשת ימין אדוקה ומסורה. אל מול כל אלה עומדות לנגד עיני תמונות קשות שלה כדוברת צה"ל בתקופת הגירוש והחורבן מגוש-קטיף וצפון השומרון.

באותם ימים הסתובבה/הסתופפה ביחד עם מפקד הגירוש דן חלוץ תוך שנראה בעליל שהיא נהנית מכל רגע. מדושנת ענג מתפקידה הרם, נהנית מהמגע עם הפיקוד הכי בכיר בצבא ומתמוגגת מהקשר המלטף עם התקשורת העוינת נראתה מירי רגב זחוחה ומאושרת, מלאה בביטחון עצמי ושלימה עם תפקודה והתפקיד שהוטל עליה - לדברר את הגירוש, להכשיר את החורבן, לטהר את השרץ! כך אזכור אותה כל ימי.

אותה מירי רגב טעתה בעליל כאשר כינתה את רם בן ברק "שונא ישראל". בן ברק הוכיח בעבר ולאורך שנים כי הוא אוהב ישראל ולא שונא ישראל. אלא מאי - בדומה ללא מעט גיבורים בעבר שעשו הרבה למען המדינה והעם בישראל, התבגרותו והמעבר לעולם הפוליטי לא היטיבו עמו וכיום הוא מתבטא ופועל לעתים כמי שאין לו קצה של מושג בעניינים מהותיים הנוגעים לביטחון המדינה. עובדה זו גם תמוהה וגם מדאיגה, מדאיגה מאד.

לביסוס הדברים אגע בשתי דוגמאות:

בן ברק מעסיק כעוזרת בכנסת מוסלמית אדוקה שלאחרונה הצטלמה עם תומכי טרור. שואל אני את עצמי מה גורם לאדם כה מנוסה וכיום בתפקיד כה בכיר ורגיש לבחור דווקא אחת כזו להיות לעוזרתו. שואל אני ותשובה אינני מוצא. ניסה בן ברק לתרץ ש"עוזרי אינם נחשפים למידע מסווג ורגיש" ועוד תירוצים קלושים - מצטער, לא משכנע.

מדהים עוד יותר הוא הסיפור הבא: לפני כמה זמן סיפר לי חבר שרם בן ברק התראיין אצל יעקב ברדוגו בגלי צה"ל ואמר כי אינו רואה כל מניעה לכך שערבי מוסלמי יכהן בעתיד בתפקיד סגן ראש המוסד. החבר איש ישר דרך ודובר אמת אך לא יכול הייתי להאמין שאכן הדברים נאמרו, גדול עלי, הרי זה הטירוף בהתגלמותו!!

טרחתי ויגעתי ומצאתי. בראיון בגלי צה"ל לפני כמה חודשים אכן אמר בן ברק את הדברים. המראיינים הנדהמים הקשו, חקרו, תהו וניסו לברר – ובן ברק בשלו. הלא יאומן הפך ליאומן.
מה תאמרו נוכח הדברים? מה יאמר כל יהודי פשוט החי כאן במציאות של מאבק קיומי שטרם הסתיים מול האויב הערבי? איך ניתן לעכל היגד אומלל כזה התלוש ממציאות חיינו ומלמד על אומרו שגם הוא מנותק מהמתרחש כאן, מההיסטוריה הקרובה והרחוקה, משורש הסכסוך כאן, מהמלחמות, מהטרור, מהמאבק על הזהות היהודית ומעל כל אלה מההבנה הבסיסית שנאמנות מוחלטת לעם היהודי ולארצו הם תנאי יסוד בלתו אין לכל תפקיד ממלכתי ובוודאי לכל תפקיד ביטחוני או בעל רגישות ביטחונית.

להלן ציטוטים מהראיון הנזכר לעיל שכן הם מעבר ליכולת התפישה, שלי לפחות:

• 
  המראיין (ברדוגו): "מההכרה שלך את הקואליציה הנוכחית ואת המוסד שהיית סגנו הרבה שנים, האם ערבי ישראלי חבר רע"ם יכול להיות סגן או משנה לראש המוסד?"
  
  רם בן ברק: "אני מייחל ליום שזה יקרה"
  המראיין: "באמת?"
  בן ברק: "כן, אני מייחל ליום שאנחנו נהיה מדינה שבו יש תשעה מיליון אזרחים ש... רוב מוחלט של יהודים כמו היום שהם שמונים אחוז או שבעים ושמונה אחוז יהודים אבל..."
  
  המראיין קוטע את ברק ואומר "... ישראלי ערבי חבר תנועת רע"ם או התנועה האיסלאמית יהיה סגן ראש המוסד..."
  
  ולאחר דין ודברים על הלכות נימוסין נמשך הראיון –
  
  המראיין: "תענה למה שנשאלת"
  
  בן ברק: "אני מייחל ליום שבו כולם יוכלו לעשות את כל התפקידים במדינה היהודית שלנו ושמי שחס ושלום יבגוד בנו השב"כ יתפוס אותו בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי. שאלת שאלה עניתי לך את התשובה"
  
  המראיין: "כולל חבר התנועה האיסלאמית"
  
  בן ברק: "אם חבר התנועה האיסלאמית יהיה אזרח טוב מותר לו שתהיה לו האידאולוגיה שלו כמו שישנן אידאולוגיות שונות ומן הסתם אם הוא יהיה אזרח שומר חוק..."
  

ועברו לסוף הראיון.

שמעוני, איני יכול להבין את הדברים, קל וחומר לעכל אותם. אינני מומחה גדול למסתרי נפש האדם אך אינני שולל האפשרות שייתכן שיש כאן תהליכים מהתחום הזה שדורשים בחינה והסתכלות. אין לי כל הסבר לאמירה כה קשה, כה בלתי הגיונית, כה מופרכת - דווקא מפי איש הנחזה אדם שקול ורציני, איש שכיהן בעצמו בתפקיד סגן ראש המוסד, אולי אחד התפקידים הכי רגישים שיש כאן בארצנו. אדרבה, התכבדו נא ונסו בעצמכן לתרץ את הדברים, למצוא להם הסבר המניח את הדעת או למצוא בהם ולו קורטוב של הגיון. אני העליתי חרס בידי והסבר אין.

טעתה מירי רגב בכך שכינתה את בן ברק שונא ישראל, הוא איננו כזה. עם זאת, השקפותיו דהיום לא רק שאינן הגיוניות ועולות בקנה אחד עם מציאות חיינו כאן במרחב, אלא שהן מסוכנות ביותר ודווקא נוכח תפקידו החשוב מסכנות את ביטחון ישראל.

לסיום אבקש להציע חומר למחשבה. חלק מאנשי השמאל הקיצוני והרדיקלי (לעתים אף כאלה שחצו את הקווים עד כדי הזדהות עם האויב הערבי) היו בעבר גיבורים ולוחמים נועזים. אם תפשפשו בעבר ובהווה תמצאו בין אלה מפקד חיל-האוויר לשעבר, מפקד שייטת 13 לשעבר, אלופים בצה"ל, יוצאי סיירת מטכ"ל ושאר יחידות מובחרות. כל אלה מנופפים בעברם לשם הכשרת השרץ בו הם אוחזים כיום בחלוף שנים ארוכות מימי הזוהר הקרביים שלהם.

ואין בכך ולא כלום. נער צעיר בן שמונה עשרה שהיה נכון למסור את הנפש על הגנת העם והארץ יכול (ולצערנו הגדול כך גם קורה לעתים) "להתבגר" פוליטית, תודעתית, מחשבתית והשקפתית ולהיות ישראלי המזדהה עם המרים שבאויבינו כאשר אגב כך הוא מפנה עורף וגב לכל מה שהיה יקר וחשוב לו בימי בחרותו. התופעה מוכרת ומצערת עד מאוד אך בל נלך שולל אחר "כרטיס ביקור" מפואר מהעבר הרחוק האמור להכשיר פעילות, היגדים ומעשים ערכיים ופוליטיים המתנגשים עם האינטרס הלאומי, עם הציונות ועם היהדות.