1. עו"ד בועז בן-צור המשיך (12.1.22) להציג לרב-פקד בדימוס ניר שוורץ את תלונותיו הקשות של
ניר חפץ על תנאי מעצרו וחקירתו, והיום התמקד בנושאי המזון, הרפואה והעייפות. שוורץ נותר בשלו: שום דבר לא נעשה בכוונה לגרום לחפץ לוותר על זכות השתיקה ולמסור גרסה, ובוודאי שלא כדי שיהפוך לעד מדינה. מובן שזכותו של חפץ לראות את הדברים בעיניו הסובייקטיביות, אך אין זה אומר שזו הייתה המציאות האובייקטיבית. חקירה ומעצר רחוקים מלהיות קלים ונעימים, ומכאן החוויות שמתאר חפץ.
אבל היה משפט אחד חשוב מאוד, שאולי נפלט לשוורץ. בן-צור לחץ זמן רב בנוגע לתשישותו של חפץ, ואף הציע בציניות פתרון פשוט: לתת לו לישון. שוורץ נשמע די מופתע: הרי במשרדי להב 433 בלוד אין היכן לישון, אז האם צריך להפסיק את החקירה באמצע היום ולאפשר לחשוד לישון בתאו? ובהתייחסו לחפץ הוסיף: "יכול להיות שאם כן היה מוסר גרסה ומרגיש מאוד עייף, זה היה משתנה". האם בכך למעשה אישר שוורץ את הטענה עליה חזר בן-צור שוב ושוב, ואותה הוא הכחיש שוב ושוב? האם החוקרים היו מניחים לחפץ לנוח אם היה ממלא את מבוקשם? האם מכאן הן אתה שומע לאו - שהם לא נתנו לו לנוח, כי התעקש לשמור על זכות השתיקה?
2. במבט רחב יותר, העדות של שוורץ הייתה במובן מסוים מטרידה יותר מזו של חפץ. מי שהיה חוקר בכיר למדי ביחידת העילית של משטרת ישראל אמר במפורש בבית המשפט, כי אם חשוד אינו חש בטוב - הוא ועמיתיו לא יפסיקו את החקירה אלא אם יתרשמו שהוא בסכנת חיים. אגב, לא ברור כיצד קציני משטרה שאינם בעלי הכשרה רפואית יגיעו למסקנה כזאת, במיוחד כאשר לצידם יש רק חובש ולא רופא. כל עוד "סתם" יש לו מיגרנה, "סתם" יש לו שפעת, "סתם" יש לו הרעלת קיבה - החקירה תימשך. מבחינת הרגשתו של החשוד, קשה להבחין בין אדישות כזאת לבין עינוי פיזי; בשני המקרים גופו סובל והפסקת הסבל או הקלתו תלויות בחוקרים.
זה לא היה הכל. שוורץ אמר, שהחקירה תימשך גם אם החשוד טוען שהוא מותש, משום שכל החשודים טוענים זאת והחוקרים יוצאים מתוך הנחה שזה תירוץ כדי למנוע חקירה. אבל מה אם האפשרות שכל החשודים טוענים זאת, כי הם באמת עייפים? כי תנאי המעצר בישראל מחפירים? כי הם נחקרים שעות ארוכות, בעוד החוקרים מתחלפים ומתרעננים? קראתי לאחרונה את הספר "שטאזילנד", על המשטרה החשאית המזרח-גרמנית הידועה לשמצה. נאמר שם, ששיטת לחץ מרכזית שלה הייתה מניעת שינה. אנחנו לא שם, אבל עד כמה אנחנו רחוקים משם? נניח שאצלנו לא מונעים בכוונה שינה; זה ממש לא משנה לגבי מצבו הפיזי והנפשי של החשוד המותש.
היה גם עניין האוכל. לדברי שוורץ, להב אינה אחראית על אספקת המזון, יכול לקרות שחשוד רעב ואין אוכל, ואזי החקירה תימשך עד שהאוכל יגיע. כולנו נסכים שלא מדובר בחופשת "הכל כלול" בה מוגש אוכל מסביב לשעון, ושהמשטרה לא צריכה להתאים את עצמה להרגלי האכילה של כל חשוד. אבל שוורץ לא סייג את דבריו; אין אוכל - בעיה של החשוד, גם אם מדובר בשעת ארוחה סבירה וגם אם מסיבה כלשהי הוא לא אכל שעות רבות; החקירה תימשך.
את כל זה לא אמר חשוד, לא אמר עצור, לא אמר עד מדינה, לא אמר נאשם. את כל זה אמר מי ששירת בדרגת רב-פקד ביחידת החקירות החשובה ביותר של משטרת ישראל וחקר חשוד מרכזי בפרשת ענק. כל זה מחייב ועדת בדיקה אם לא ועדת חקירה לתנאי המעצר ושיטות החקירה בישראל.
3. הייתה לשוורץ מנטרה שחזרה על עצמה: לא הייתי שם, אני לא אחראי, זה לא אנחנו. הוא לא היה בחדר כאשר יניב פלג הכפוף לו הציע לחפץ - בהפרה בוטה של הנהלים והפסיקה - להחליף את עורך דינו. הוא איננו אחראי לכך שפלג אמר לחפץ שסבלו ייפסק אם ימסור גרסה. הוא לא היה שם והוא לא הנחה את פלג לעשות זאת וזה לא בסדר והוא שומע על זה כעת בפעם הראשונה (כי לא התעדכן מה קרה בחדר בהעדרו). בקיצור: שוורץ הפקיר את פלג. אולי זה מסביר במקצת מדוע שניהם כבר לא במשטרה.
שוורץ גם אינו יודע מה היו תנאי המעצר של חפץ ומדוע הגיע פעם לתאו רק בשעה 2 לפנות בוקר. שהרי כל מה שקורה מרגע שחפץ יוצא ממשרדי היחידה עד שהוא מוחזר אליהם, זה עסק של השב"ס ולא שלו. אין לו מושג מה קורה בין לבין עם אחד החשודים החשובים שחקר אי-פעם, וגם כאשר אותו חשוד מתלונן - שוורץ מושך בכתפיו, כי זה הרי לא העסק שלו. ואם חפץ רוצה להתלונן בפני מפקד להב, אזי הוא חוצפן; מה פתאום שעצור יפנה במישרין למפקד? שעורך דינו יעשה את זה.
ציטוט היום
ניר שוורץ: "אתה לא תדבר אלי בצורה מזלזלת. אני מדבר אליך בכבוד ואתה תדבר אלי בכבוד". בועז בן-צור: "כמו שדיברת לחפץ. בשונה ממה שעשית לחפץ, אני אנהג בכך בכבוד".
