|
|
כריתה של 200,000 עצים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בימים, שהארץ רעשה סביב נטיעת עצים בנגב מתחת לאפם של בתי המגורים של בדואים, מצערת העובדה, שנעלם מהציבור המידע, כי במהלך שנת 2021 נכרתו ברחבי כל מדינת ישראל מספר בלתי מתקבל על הדעת של עצים. המספר הלא יאומן, מסתכם בכריתת כ-290,000 עצים. כריתה עצומה זו של עצים התאפשרה חוקית באמצעות מתן 6900 אישורים לכריתה של עצים, אישורים שנתן פקיד היערות של משרד החקלאות.
רק בעיר רמת גן ניתנו במהלך השנה שחלפה אישורים, שבאמצעותם נכרתו בעיר רמת גן 4,806 עצים. בשנת 2020 נעקרו ברחבי כל מדינת ישראל על סמך אישורים, שנתן משרד החקלאות מספר של עצים, שגם אותו קשה לקבל, פשוט קשה להאמין. ברחבי מדינת ישראל בשנת 2020 נעקרו מאדמתה קרוב ל-200,000 עצים.
מדובר בעקירה שערורייתית של קרוב לחצי מיליון עצים בוגרים ברחבי מדינת ישראל בשנתיים האחרונות. העצים הבוגרים האלה הם העצים הקולטים יותר פחמן דו-חמצני ובכך הם מסייעים במיתון ההתחממות ובהפחתה של זיהום האוויר. יש לעצים הבוגרים תרומה רבה ומשמעותית ביצירת צל. כריתת כחצי מיליון עצים בוגרים במהלך של כשנתיים היא פגיעה בקליטת מי הגשמים והצלחה במניעת הצפות.
מצערת וכואבת פעילות דמגוגית מסוכנת, שיזמו בחודש האחרון מוסדות ממשלתיים, כשפרסו בפנינו מידע שקרי ובוטה בכזביו בכל הקשור למפעל הנטיעות בנגב. לא סופר לנו, שכל מפעל הנטיעות התרכז רק בתחום צר מאוד של 3% משטחי הנגב, המיושבים על-ידי בדואים, והפקירו לחלוטין את המרחבים הפרוסים על 97% של שטחים שוממים בנגב הצמאים לעץ, ולכל מה שמעניק העץ.
דמגוגיה זולה
מצערת העשייה בחודש האחרון של עסקני קק"ל, שייבאו שתילים מארצות זרות וגם שתילי אורן ירושלמי הזרים לנוף הנגב, ולא עץ כדוגמת האשל הטבעי לנגב, עליו למדנו בספר בראשית פרק כ"א פסוק ל"ג: "וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שֶׁבַע וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם בְּשֵׁם יְהֹוָה אֵל עוֹלָם".
קשה לתאר במילים את עוצמת הפער בין נגב משווע לעץ המתאים לנופו ובין עשייה שערורייתית של עסקני מוסדות ממשלתיים, שנתנו יד בשנתיים האחרונות לכריתת עצים. אין סליחה ומחילה ליומרה חלוצית, שביקשו עסקנים חסרי בושה לעטוף עצמם במעטפת חלוצית, הנוטעת עצים ב-ט"ו בשבט.
דמגוגיה זולה שטפה אותנו בימים אלו סביב נושא הנטיעות בנגב. זאת כשהמוסדות המטפלים בעץ מתעלמים ממסמך, שנכתב על-ידי צוות, שנציגים ממשרדי ממשלה רבים היו שותפים לו. המסמך מהווה צעד משמעותי בנחיצות ההתמודדות עם משבר האקלים. ובמסמך קיימת ההכרה בפגיעה הקשה, שישראל צפויה לחוות בעשורים הקרובים. המסמך מבהיר כי "מדינת ישראל מאופיינת בפגיעות גבוהה ובסכנה שהיא תוצאה של שינויי האקלים הצפויים... לעצים תפקיד מרכזי ביצירת מרחב עירוני ובר קיימא".
קיימים מסמכים, נעשית עבודת מחקר רצינית, אבל בלחץ נסיבות של בנייה מואצת וצרכי הון מופקר וחסר בקרה, החברה הישראלית, למרבה הכאב, עלתה על שרטון האינטרסים של ההון בהשמדת כחצי מיליון עצים בשנתיים האחרונות. יתרה מזאת, בזדון שולבו בשערורייה הזו הבדואים כאויבו של העץ, כאויבה של מדינה המבקשת להאדירה. מצער אותי, שמנווטי מדיניות בישראל שכחו את הפסוק היפה, פסוק י"ט בספר "דברים" פרק כ': "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׁדֶה הוּא".
