|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שלט הרחוב ריצ'ארד קאופמן בעפולה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
נחנך רחוב ריכארד קאופמן בעפולה
|
|
בעפולה נחנך בטקס חגיגי רחוב ריכארד קאופמן ע"ש האדריכל ריכארד קאופמן, אדריכל ההתיישבות הציונית הנוף והגנים וממתכנני עפולה ● הרחוב החדש ממוקם במרכז העיר ● אורכו כ-500 מטרים והוא מחבר בין "כיכר העצמאות" לרחוב שפרינצק
|
|
הרחוב החדש נסלל (יום א' 15.5,22) בתוך "פארק הרכבת" ונוגס לכל אורכו בצדו הדרומי וכן בצדו המזרחי של הפארק. קאופמן חובב הגנים והנוף, שתכנן ישובים רבים על בסיס שילוב גנים ו"ריאות ירוקות" וראה בחזונו את עפולה כעיר גנים ודאי מתהפך בקברו. נראה כי לו היה חי היום, לא היה מרוצה מהמראה כיום של עפולה - בניה מכוערת דחוסה, חסרת ירק ועצים מצילים במרחב הציבורי תוך הכחדת שדות ושטחים פתוחים לטובת נדל"ן ועוד נדל"ן.
בין הנוכחים בטקס נכדתו של קאופמן
בין הנוכחים בטקס, בו השתתפו ראש עיריית עפולה, חברי מועצת העיר תושבים ואורחים מוזמנים, הייתה נכדתו של ריכארד קאופמן, ד"ר ליאורה אוריאל, רופאה ירושלמית חייכנית ואצילית. היא מספרת כי כשנודע לה כי עיריית עפולה החליטה לקרא רחוב ראשי על שם סבה, זה שימח אותה מאוד לדעת שעדיין זוכרים אותו ואת פעלו. ד"ר אוריאל מספרת: "סבא היה מאותו דור של אנשים עם רגליים על האדמה וראש בשמיים. אידיאליסט שלחשוב על מעמדו וכבודו לא היה בראש סדר העניינים שלו. סבא ביקר בהרבה ישובים שהוא תכנן והכיר את המרקם החברתי שלהם, ופגש את האנשים. הוא ידע מה הוא מתכנן ולמי. הוא היה מטייל עם כלב הבוקסר שלו על הגבעות ורואה את כיווני האוויר, רואה את הטופוגרפיה ומתכנן את הבית".
מנהל הארכיון הציוני ד"ר יגאל סתרי אמר בטקס כי ארכיונו האישי של ריכארד קאופמן הוא מהגדולים ביותר המצויים בארכיון וכולל מאות מפות ותוכניות מיצירותיו וכ-400 תיקי מסמכים והתכתבויות, תוכניות ועוד. הארכיון ערך קטלוג דיגיטלי וגם קטלוג מודפס על עבודותיו ויצירותיו של קאופמן.
"האיש הנכון במקום הנכון"
ההיסטוריון לאדריכלות מודרנית פרופ' מיכה לוין, מעורכי הספר "ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני", מספר כי גדל בילדותו בשכונת רחביה בירושלים ("התגוררתי בבית של אוסישקין) וזכה להכיר אישית בתור ילד את קאופמן. "אני זוכר שפחדתי מאוד מכלב הבוקסר שלו, אבי וקאופמן היו משוחחים בגרמנית". לוין מספר, כי קאופמן עלה לארץ בגיל 33 ומיד התחיל לעבוד. הוא היה גם אדריכל מבנים וגם מתכנן ערים והיה לו ידע וניסיון רב לא רק באדריכלות מבנים אלא גם כמתכנן ערים. ב-1920 היו מעט אדריכלים בארץ. "קאופמן היה האיש הנכון במקום הנכון". פרופ' לוין מציין, כי קשה לתאר את גודל היקף יצירותיו של קאופמן. קאופמן תיכנן 644 פרויקטים. מספר עצום. הבנייה הייתה איכותית עם חשיבה לעתיד.
|
|
|
|
|
רחוב ריצ'ארד קאופמן בעפולה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
קאופמן תכנן את כל עמק יזרעאל ואך זה טבעי שהוזמן לתכנן את העיר עפולה. עיר יזרעאל מנחה הטקס, מספר, כי התוכנית שהגיש קאופמן ל"קהילת ציון", החברה שיסדה והקימה את עפולה, הייתה הנועזת והמקיפה ביותר שנעשתה אי-פעם בארץ עד אז. עם חשיבה לפרטי פרטים.
מהאדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הישוב היהודי בארץ
קאופמן איש צנוע, נחשב לאחד מהאדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל. הוא נולד בפרנקפורט שבגרמניה ב-1887, למד אדריכלות בדרמשטדט ובבית הספר הטכני הגבוה במינכן ועלה לארץ ב-1920 לאחר שהוזמן על-ידי ארתור רופין, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, לביצוע תוכנית אב לישובים העתידים לקום בארץ ישראל. תכנן מעל 130 ישובים, שכונות ומבנים בארץ ישראל ובניהם: עפולה, רמת גן, הרצליה, נהלל, כפר יחזקאל, עין חרוד וכפר יהושע. היקף עבודתו היה כאמור רב ביותר. קאופמן תכנן כ-640 פרויקטים שונים - תוכניות לערים, קיבוצים בתי מגורים ומבני ציבור שונים. בין הידועים שבהם: "בית אגיון" - בית ראש הממשלה ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור בירושלים, המשמש מאז 1974 כבית ראש ממשלת ישראל, בית העם בנהלל, חדרי האוכל של קיבוץ עין חרוד וגניגר ועוד.
ריכארד קאופמן נפטר ב-3 בפברואר 1958 בביתו בשכונת רחביה בירושלים והוא בן 71 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. נמסר בטקס, כי כעת יש שני רחובות בארץ על שמו של קאופמן. האחד בירושלים נקרא רחוב האדריכל, והשני בעפולה שנחנך השבוע ונקרא, כאמור, רחוב ריכרד קאופמן.
|
|
|
ד"ר יאורה אוריאל, נכדתו של ריכארד קאופמן [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
| תאריך:
|
19/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2022
|
|
אלי אלון
|
|
נחנך רחוב ריכארד קאופמן בעפולה
|
|
קרב הירושה בצמרת הרש"פ מתעצם, חוסיין א-שיח' והגנרל מאג'ד פרג' המקורבים ביותר ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ביצרו את מעמדם בצמרת הרש"פ, לקראת ירידתו של מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית, והם פועלים כעת לחסל פוליטית כל בכיר בתנועת פתח שעלול מבחינתם לשבש את תוכניותיהם להשתלט על הנהגת הרש"פ. מחמוד עבאס מעדיף את השניים האלה על פני כל הבכירים האחרים בפתח, רק השבוע הם נסעו עימו לאיחוד האמירויות כדי להביע תנחומים על מותו של הנשיא השיח' ח'ליפה בן זאיד ולברך את הנשיא החדש השיח' מוחמד בן זאיד.
|
|
|
|
|
בדיון שערכה השבוע ועדת הכלכלה על הצורך בהגדלת ההשקעות בהיי-טק בפריפריה ובהכשרת כוח אדם לענף שם הביע יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, זעם ופליאה על כך שמאות מיליוני שקלים שהמדינה הקצתה למטרה חשובה זו ירדו למעשה לטמיון.
|
|
|
|
|
ההצגה אני לא רפפורט, העולה בתיאטרון הבימה, היא מרגשת מאוד, מבדחת ונוקבת, ומעניקה הזדמנות לשחקנים הראשיים, נתן דטנר ונורמן עיסא, להפגין יכולות משחק משובח, להתפרע על הבמה בטוב טעם ואפילו לגרום ללחלוחית קטנה בעיניים.
|
|
|
|
|
יש רגעים בהם כל אזרח בר דעת עומד מול טחנות הצדק ותוהה, היאך אני, שאינני בן אלים, אינני מבין במשפטים, היאך אני מבין מה שעוטי גלימות מכובדים, מלומדים, אינם מבינים? הפרסומים האחרונים על-אודות ניסיון החיסול הפוליטי, ציבורי, של גל הירש, תת-אלוף במיל', פטריוט, לוחם דגול, מלח הארץ, חשף את מאחרי הקלעים של הדמוקרטיה הרעועה שלנו, את הריקבון אשר פשה בחלק ממערכות המשפט של מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
מתוך כאב אני מביע את הסתייגותי מהפסוקים הפותחים את פרשת השבוע החותמת את ספר "ויקרא" - "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלְכוּ ... וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׁדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ..." (ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ג'). אני בדעה שעשיית הטוב חייבת להיות בבסיס נדבכי קיומנו החברתי והלאומי ללא כל הבטחה לשכר וגמול כמו "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׁבַע..." (שם, פסוק ו').
|
|
|
|
|
