בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
כשהגלימה חייבת כביסה בהרתחה
|
מותר וראוי לה לפרקליטות המדינה לעצור את המהלכים ולחשב מסלול מחדש, הדרוש תיקון יתוקן וזה יהיה בבחינת תחילת תהליך הריפוי של מערכת המשפט
|
יש רגעים בהם כל אזרח בר דעת עומד מול טחנות הצדק ותוהה, היאך אני, שאינני בן אלים, אינני מבין במשפטים, היאך אני מבין מה שעוטי גלימות מכובדים, מלומדים, אינם מבינים? הפרסומים האחרונים על-אודות ניסיון החיסול הפוליטי, ציבורי, של גל הירש, תת-אלוף במיל', פטריוט, לוחם דגול, מלח הארץ, חשף את מאחרי הקלעים של הדמוקרטיה הרעועה שלנו, את הריקבון אשר פשה בחלק ממערכות המשפט של מדינת ישראל. העוול הנורא, הבלתי אנושי, הלא ייאמן שנעשה לגל הירש ומשפחתו הוא פרק בכתב ההאשמה החריף והנוקב נגד חלק מרשויות המשפט אשר הפכו אותו בהתנהגותם ובהתנהלותם למשפח. יושב אזרח תמים ורואה את מסע הייסורים, מסע ההכפשות, את מתכנני ההלוויה של הגווייה הפוליטית, אשר בין רגע היה מועמד לתפקיד משמעותי ובין רגע סוכל, משפשף עיניו ולא מאמין. גל הירש אינו לבד, קדמה לו שורה ארוכה של אישים שהמערכת לא חפצה ביקרם ודאגה לבצע בהם וידוא הריגה פוליטי, מייד בתחילת דרכם. דפוס התנהלות חמור זה מתרחש גם במשפטו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה הראשון בעולם שהעם בוחר בו שוב ושוב והוא מסוכל בגין זוטי דברים. ההתנקשות המשפטית שנעשתה לגל הירש ולבנימין נתניהו, ראויה לוועדת חקירה בלתי תלויה. לוועדת חקירה אשר תחזיר את עטרת המשפט למקומה, תמרק אותה באופן יסודי. לא בכדי האמון הציבורי במערכת המשפט, מהמערכות החשובות והנצרכות ביותר לקיומה של מדינה נאורה, נמצא בשפל חסר תקדים, נמצא בעשירון התחתון. מערכת המשפט במדינת ישראל חייבת לעבור רענון, שינוי משמעותי מן היסוד, מערכת המשפט חשובה ביותר. לנו האזרחים אסור לאפשר את ריסוקה, את קריסתה, של מערכת המשפט. היא חשובה ביותר לקיומנו כחברה מוסרית, אבן ראשה בחברה בריאה, חברה חפצת חיים, חברה דמוקרטית. תחילת התיקון צריכה להיעשות בעצירת משפטם של הירש ונתניהו, בבדיקת ובחינת העובדות באופן יסודי ומעמיק, נטול פוזיציה ורעשי רקע. חובתה של מערכת המשפט להקשיב לקול הציבור, חובתה להפסיק להתחפר, להתבצר בתפיסותיה, להטיף מוסר קדוש ולשוב על המנטרה. להציל את הדמוקרטיה, אותה דמוקרטיה הנרמסת חדשים לבקרים על-ידי המניפים אותה אל על ובשמה יוצאים לבצע עוולות נוראיות. הדמוקרטיה האובייקטיבית, לא הדמוקרטיה לשעתה, הליבתית, הסובייקטיבית, באמת בסכנה, דווקא בגלל הנושאים את שמה לשווא ופוגעים בה באופן שיטתי. אני לא מתיירא מהדברים בגנות המציאות בה נתונה המערכת המשפטית, אני מתיירא ממגיניה הסובייקטיביים הסבורים כי אין בילתם ואין מי שידמה להם. מותר וראוי לה לפרקליטות המדינה לעצור את המהלכים ולחשב מסלול מחדש, הדרוש תיקון יתוקן וזה יהיה בבחינת תחילת תהליך הריפוי של מערכת המשפט. אני כופר מכל וכל בהנחה הקיימת בקרב חלק מהעם כי מערכת המשפט רקובה, מושחתת ואינה בת-תיקון. מערכת המשפט הישראלי היא מהמפוארות בעולם. אומנם היא אינה מעניקה ייצוג הולם לכלל הקבוצות בציבור ואף מדירה באופן משמעותי חלקים נרחבים באוכלוסייה, על-אף זאת יש לשאוף לתיקון רוחבי, ולשינוי עמוק. הבסיס איכותי וטוב, אפשר עוד לתקן. השבר העמוק בחברה הישראלית וחוסר האמון הגובר של חלק גדול מאזרחי מדינה במערכת המשפט חייב להדליק נורה אדומה, עוצמתית בקרב ראשי מערכת המשפט על כל זרועותיה על-מנת לשקם את חוסר האמון הציבורי. שעתה הגדולה של מערכת התביעה ומערכת המשפט בישראל תהייה בהבנה הבסיסית של כל אזרח מצוי, חייבים לעצור, לבחון ולהתחיל בתיקון הגדול, אתמול, לא מחר.
|
|
מחנך, משורר, סופר ופובליציסט.
|
|
תאריך:
|
18/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2022
|
|
עמנואל בן-סבו
|
כשהגלימה חייבת כביסה בהרתחה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שלמה המגיב
|
19/05/22 08:14
|
|
2
|
|
שלמה המגיב
|
19/05/22 11:33
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
19/05/22 16:08
|
|
מתוך כאב אני מביע את הסתייגותי מהפסוקים הפותחים את פרשת השבוע החותמת את ספר "ויקרא" - "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלְכוּ ... וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׁדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ..." (ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ג'). אני בדעה שעשיית הטוב חייבת להיות בבסיס נדבכי קיומנו החברתי והלאומי ללא כל הבטחה לשכר וגמול כמו "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׁבַע..." (שם, פסוק ו').
|
|
|
יש לספק הגנה של ממש לעם ישראל במולדתו אין מנוס מהגדלת המעברים והרחבתם תוך גיוס מאבטחים וכ"א נוסף, וכן הצבת מגנומטרים בכל מעבר, כך שהבידוק יהיה מהיר ויהפוך את ההסתננות מבעד לפרצות למסוכן ובעיקר לבלתי כדאי
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - הכנר חוזר, שיא, הכי נמוך, דורסני, התרפסות ותגמולים "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט) שבת שלום
|
|
|
במקום הכפר הרוסי היבשושי של המאה ה-19, מתרחשת העלילה שנטע איתי טיראן בימים אלה במלון בישוב קטן הנתון בסגר. הגיבורים הם אותם הגיבורים. הרופא, יובל סגל כאסטרוב, הוא בן דמותו של המחזאי. דרור קרן הוא הדוד וניה, שירש מאחותו שנפטרה חלק מהמלון העלוב בו כולם בעוצר. השיממון שאופף את חייו, חוסר העבודה וחוסר המרץ לקדם את עצמו - זהים למחזה המקורי. ומכאן נובע השעמום שלו, חוסר התקווה לשינוי כל שהוא, כבכל מחזותיו של צ׳כוב. למזלו של דרור קרן, הסטנדפיסט והקומיקאי המוצלח, שעיצוב דמותו כאן מקבל אופי מלא הומור, כך שכשרונו לא בטל, והקהל זוכה לעניין במחזה. כך גם יובל סגל כרופא הכפרי, חולה האהבה לאשתו הצעירה של מבקר התיאטרון והסופר אלכסנדר, שנידון לכלות את ימיו בכפר, מגיע תחת שרביט הבימוי של כפיר אזולאי הצעיר המחונן, לשיא בקריירה שלו. הוא כה מרשים, עד שהוא זוכה למירב תשומת לב הצופים ולמשקל יתר מהכתוב במקור. לביצוע דמות הסופר חולקים שני שחקנים: אלי גורנשטיין המרשים ביותר בנוכחותו ובקולו שאין שני לו, ולחלופין - רמי ברוך (שברקורד שלו דמויות חשובות ביותר כמו בן-גוריון), עם יכולת בימתית מופלאה ומגוונת.
|
|
|
היום, כמאה שנה לאחר הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל יש לשנות דברים בסיסיים במצעה. נעמ"ת שהייתה בעבר הרחוק ארגון אימהות עובדות, הפכה במקום להיות המובילה בזכויות נשים, ספח בלבד של ההסתדרות הכללית.
|
|
|
|