זהירות, ערפדי ארגיה!

בדרך כלל, אנשים כאלו יישבו על הגדר ולא ייטלו חלק פעיל וחיובי במשחק החיים. הם מלאים טענות כרימון ומציגים את עצמם כמי שמבינים טוב מכולם מה יצליח ומה לא (בדרך כלל מה לא יצליח). הם תמיד יטרפדו כל יוזמה וישרו אווירה של פסימיות וחוסר עשייה. בשל העובדה שהם מודעים למצבם הנפשי העגום, המונע מהם פעולה, יצירה והתקדמות, הם תמיד ינסו להשפיע גם על הסובבים אותם להתנהג ולחשוב כמוהם. אחרת, הם יחושו נחותים מול האופטימיות, שמחת היצירה וההתקדמות של האחרים. אנשים אלו תמיד ישמיעו את קולם, ותמיד נ ג ד: נגד התוכנית, נגד לוח הזמנים, נגד הרציונל, נגד הכול. אף פעם לא בעד משהו. הגישה השלילית שלהם מסרסת ומונעת הנעת כל שינוי שהוא. מכל הסיבות האלה, חשוב לזהות את התכונה הזו הטמונה באישיותם ולהתרחק מהם ומהשפעתם.

מה נעשה כשנפגוש באנשים הללו במסגרת המחויבויות המקצועיות שלנו?

מומלץ מאוד לצמצם את הקשר איתם למינימום ההכרחי. אם הקשר המקצועי בכל זאת מחייב, כדאי שלא להגיב על דברי הביקורת מרפי הידיים שלהם ולנסות ככל האפשר להתעלם ו"לא לשמוע" את רעשיהם הביקורתיים. חשוב שלא להיקלע לאיתם לוויכוח עקר, שלא יקדם את תהליך ההתקדמות אלא אף יעצור אותו. בכלל, עלינו לעמוד איתנים וחזקים ולא להיסחף איתם לוויכוח. נאפשר להם לדבר, להביע את דעתם ולהוציא קיטור, ואחר כך נבצע את מה שהתכוונו לעשות.

חוכמת המנהל בארגון היא לזהות את האנשים הללו, המעכבים אותו מלהניע תהליכים, ולנטרל אותם. חוכמת האדם הבודד היא לזהות אנשים כאלו בחייו האישיים ולנטרל את השפעתם.

ומה נעשה אם הם חלק מסביבת החיים שלנו?

כמעט לכל אחד מאתנו יש אנשים בסביבת חיינו המצליחים להחליש אותנו. הקשר הבינאישי איתם גורם לנו לחוש לא פעם עוגמת נפש, כעס, תסכול, רגשי נחיתות ורגשות שליליים אחרים. במקרים רבים הם אינם פועלים בכוונה תחילה כדי לפגוע בנו, ואינם מודעים כלל לכוח השלילי הטמון בהם כלפינו. ולמרות זאת, הקשר שלנו איתם הוא נפיץ, טעון רגשות שליליים ואנרגיות שלוקחות אותנו אחורה במקום קדימה.

מה שמשותף לכל התחושות השליליות שאנו חווים כתוצאה מהקשר הזה, זה שהן מעיקות ומכבידות עלינו, פוגעות באנרגית החיים ובשמחת החיים שלנו, בחיוניות, בדימוי העצמי, בהערכה העצמית ובמוטיבציה לפעול. האנשים הללו "זוללים" מאיתנו אנרגיה חיובית ובולמים אותנו מהתפתחות ומצמיחה.

במאמר מוסגר נאמר כי יש אנשים שאישיותם כה חזקה ואיתנה (ויש שיאמרו, אטומה משהו), שאין איש בעולם שיכול לפגוע בהם ודבר אינו יכול לסדוק את תחושת הנינוחות הרגשית והביטחון העצמי העמוק הטמון שלהם. ברי מזל שכמותם... אני נוטה להאמין שרוב בני האדם הם פגיעים, במידה זו או אחרת, הגם שאינם נותנים לרגשות לשלוט בחייהם.

האנשים שהקשר שלנו עמם הוא שלילי מבחינתנו, עשויים להתגלות כבעלי תכונות מיטיבות בחברת אנשים אחרים ולגלות נתינה, חמלה וסובלנות כלפי אחרים. אין הכוונה כי מדובר בהכרח באנשים שליליים, אלא שהקשר עמנו מוציא מהם את ההיבטים ההרסניים באישיותם. לעולם לא נדע מדוע, וככל הנראה גם הם לא. הדבר טמון אי-שם בקרקעית הקרחון של אישיותם הפסיכולוגית המורכבת, או בקשר ההדדי בינינו.

מיסטיקנים יאמרו שאנשים אלו באו לעולמנו כדי ללמד אותנו שיעור, ובכך הם עושים עבורנו שירות חשוב. אני נוטה לקבל השקפה זו, הגורסת שאין מקריות בעולמנו וכי הם ממלאים תפקיד חשוב בחיינו. עם זאת, חשוב שנדע כיצד להגן על עצמנו מפני השפעתם השלילית, העלולה לבלום את התקדמותנו וצמיחתנו: ברגע שנזהה את תוצאותיו השליליות של הקשר - נפחית ככל האפשר את האינטראקציה איתם, הפיסית והרגשית, כדי להגן על עצמנו ולשמור את נפשנו.

בהקשר זה כתב הרמב"ם בספרו "משנה תורה": "צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמד ממעשיהם".

מהעבר השני, נחפש וניצור בחיינו קשרים מיטיבים עם אנשים המוקירים את אישיותנו ומשדרים לנו מסרים חיוביים ומעצימים ביחס לעצמנו. אנשים המקבלים אותנו כפי שאנחנו, ללא ביקורת ושיפוטיות, על המורכבות האנושית שלנו. אנשים שניתן לתת בהם אמון שיעמדו לצדנו בתקופות טובות כרעות. אנשים אשר מפרגנים להצלחות שלנו, שישמחו בשמחתנו ובהצלחתנו ואנחנו נשמח בהצלחתם, או במילותיו של פו הדב בספרו של אלן אלכסנדר מילן: "יום ללא חבר הוא כמו צנצנת בלי שום טיפת דבש שנותרה בתוכה".

חפשו את האנשים אשר יעצימו אתכם ויטעו בכם ביטחון ביכולתכם להשיג את המטרות שלכם. אנשים אשר יחזקו את תחושת המסוגלות שלכם. אטמו את אוזניכם מדיבורים הפוגעים באמונה שלכם בעצמכם.

אספר לכם סיפור אישי. לפני כשלושים שנה התחלתי את לימודי התואר השני. הייתי אז לאחר לידת בתי הצעירה ובבית היו לי עוד שני ילדים קטנים, בת שש ובן עשר. ההתמודדות עם גידול הילדים, העבודה והבית הייתה מורכבת, ואני מאמינה שכל אישה יכולה להזדהות איתי בהקשר זה. בסמינריון במסגרת הלימודים התחברתי עם אישה לא צעירה, בעלת תפקיד בכיר באחת הרשויות המקומיות, ששמעה את סיפורי האישי ולא ממש עודדה אותי, בלשון המעטה. היא חזרה ואמרה לי "את לא תצליחי לעשות את זה", "זה מטורף עם שלושה ילדים בבית", "אין סיכוי", ועוד כהנה וכהנה מלים מחלישות.

לאחר מספר חודשים פרשתי מהלימודים. אכן, חשתי שלא אוכל לעמוד במעמסה. ברור כי דבריה לא היו הסיבה העיקרית להרמת הידיים שלי, אך במצב המורכב שבו תפקדתי היו לדבריה השפעה הרסנית. השלמתי את לימודי התואר השני לאחר מספר שנים, ומיד המשכתי לתואר השלישי. הבאתי את הסיפור הזה כדי להדגים כי לאדם הנמצא ממילא במצוקה מספיק לפעמים שמישהו יטפטף לו משפטים מחלישים והוא ייפול.

מצד שני, אדם המחזק ומעודד את חברו הנמצא בסיטואציה מורכבת וקשה - עשוי לסייע לו להמריא. לכן, בחרו לעצמכם קשרים מיטיבים. החיים מזמנים לנו סיטואציות מאתגרות ומצבים סבוכים, וחשוב שיהיו לצידנו אנשים שיפרגנו לנו, שיהיו בעדנו, אנשים אשר יסייעו לנו לצלוח את התקופות התובעניות בחיינו ויעצימו אותנו.

כפי שכתב הסופר והסטיריקן הצרפתי פרנסואה דה לה רושפוקו: "צריך לדעת להקשיב למי שמדבר, אם יש ברצוננו שיקשיבו לנו".

אני מבקשת להוסיף ממד מגדרי. לנשים קשה יותר להתקדם במציאות החיים (בשל סיבות שונות שלא זה המקום להרחיב עליהן). משום כך, אני סבורה שלנשים, בייחוד לנשים מצליחות, יש אחריות כלפי נשים אחרות: לסייע להן להתקדם, לעודד אותן, לגרום להן להאמין ביכולתן ולהיות עבורן מודל לחיקוי. הסולידריות הנשית, האחיות, SISTERHOOD, היא מאבני היסוד של התנועה הפמיניסטית. חזקו את אחיותיכן הנשים בכל הזדמנות שתיקרה בדרככן.

ולכל חבריי וחברותיי אחזור ואחדד: איכות החיים שלכם ושלכן תלויה במידה רבה בקשרים הבינאישיים שאתם מטפחים במהלך החיים. בחרו לצידכם את האנשים החיוביים והמעצימים, אשר יחזקו אתכם בהתמודדות עם האתגרים.