|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
האסיפה הלאומית. ללא רוב [צילום: כריסטוף אנה, AP]
|
|
|
מקרון נכשל וצרפת במשבר עמוק מסוג שאינה מכירה
|
|
אובדן הרוב המוחלט ממנו נהנתה מפלגתו של הנשיא מקרון באסיפה הלאומית, עלול להוביל את המדינה לשיתוק פוליטי או לחייב בחירות חדשות ● למרות שליטתו של מקרון במדיניות החוץ, גם תחום זה עלול להיפגע - כולל בעניינים בהם יש אינטרסים ישראלים
|
|
פחות מחודשיים לאחר שהצליח עמנואל מקרון להיבחר בפעם השנייה לנשיאות צרפת, נחלו החודש מפלגתו ובעלות בריתה תבוסה קשה בבחירות לאסיפה הלאומית, החשוב בין שני בתי הפרלמנט הצרפתי, ואיבדו את הרוב המוחלט שהיה להן. תוצאות אלה מהוות כישלון אישי של מקרון, שניהל את המדינה באופן ריכוזי מאוד ועתה יצטרך לחפש תומכים ממפלגות אחרות כדי להמשיך לנהל את צרפת.
מדובר במצב חריג בנוף הפוליטי הצרפתי, שבו בעשורים האחרונים הבוחרים תמיד נתנו רוב למפלגה אחת או לגוש שנבנה לפני הבחירות. מצב זה מאלץ את השחקנים הפוליטיים להמציא או לאמץ מחדש שיטות שנשכחו בצרפת. אם לא יימצא פתרון, יכול מקרון גם לפזר את האספה הלאומית ולקיים בחירות חדשות. המפלגות שהיו עד כה באופוזיציה הצהירו מיד אחרי הבחירות, שאין בכוונתן "להיות גלגל רזרבי" עבור מקרון.
יחסי הכוחות בין הגושים ובתוכם מצביעים על התפתחויות שהתרחשו גם במדינות מערביות אחרות. המפלגות המסורתיות, הסוציאליסטים (מרכז-שמאל) והרפובליקנים (מרכז-ימין), ששלטו לחלופין בצרפת משנות ה-1980 ועד נצחונו הראשון של מקרון ב2017, קרסו. לעומת זאת, המפלגות הקיצוניות והפופוליסטיות הן המנצחות הגדולות. המפלגה החזקה בגוש השמאל היא כעת זו של ז'אן-לוק מלנשון, המייצג קו סוציאליסטי פופוליסטי. בקצה הימני ניצבת המפלגה הלאומנית של מארין לה-פן, שהכפילה פי עשרה את נציגיה שלה באסיפה הלאומית והיא כעת השלישית בגודלה.
החלטת הבוחרים להעניש את מקרון פחות מחודשיים אחרי שנבחר מחדש, התחזקות המפלגות הקיצוניות ואחוזי ההצבעה הנמוכים משקפים משבר פוליטי וחוקתי עמוק בצרפת ובעיקר את הפילוג בחברה, שהוצפה באירועים כגון תנועת האפודים הצהובים וההפגנות הרחבות נגד הנחיות הקורונה. סוגיות הייצוג הדמוקרטי, היחס בין מחנות פוליטיים שונים והתאמת המבנה החוקתי לשינויים בחברה, סוגיות שנדונות גם בדמוקרטיות מערביות אחרות, הפכו לנושאים מרכזיים בדיון הציבורי הצרפתי וצפויות להמשיך ולהעסיק את המערכת הפוליטית בזמן הקרוב. בנוסף, ההשלכות של המלחמה באוקראינה, במיוחד עליית המחירים, עשויות להחריף את המתיחות הפוליטית במדינה.
המשבר בצרפת גם עלול להשפיע על המצב באיחוד האירופי. בתקופה שבה האיחוד צריך להתמודד עם השלכות המלחמה באוקראינה ולהתגבר על חילוקי דעות בין חברותיו וכאשר ניכרת היעדרות מנהיג אירופי מוביל, היחלשות צרפת ונשיאה היא בשורה רעה גם לשכנותיה.
|
|
שאיפות גדולות, הישגים צנועים
|
|
|
|
|
תפיסת עולם מיושנת [צילום: AP]
|
|
|
כאשר נכנס לתפקיד נשיא צרפת לפני חמש שנים, הצהיר מקרון על כוונותיו לחזק את מקומה של צרפת בזירה הבינלאומית ולצורך כך ביקש לקדם מהלכים פרו-אקטיביים שונים. הוא גם ניסה לבסס עצמו כחלופה לנשיא דונלד טראמפ, במיוחד בקידום נושא האקלים, והשתדל להתמקם כמנהיג המוביל שינויים באיחוד האירופי. אך במקרים רבים לא הגיעו המהלכים המדיניים שיזם מקרון לתוצאות המצופות.
מספר סוגיות אף ערערו את מקומה של צרפת בעולם בתקופת כהונתו הראשונה של מקרון. נסיונו לעצב פתרון בלבנון, שהצהיר עליו בביקורו בביירות בעקבות הפיצוץ בנמל העיר, לא נשא פרי והמחיש את מגבלות כוחה של צרפת בזירה הבינלאומית. בעייתית עוד יותר עבור מקרון הייתה ההיחלשות במעמדה של צרפת באפריקה, אזור אשר נחשב כחיוני עבורה במאבק בטרור הג'יהאדיסטי וכנכס אסטרטגי. זאת, בעקבות שינויים פוליטיים בשותפותיה האפריקניות של צרפת ואי שביעות רצון מהמבצעים הצבאיים הצרפתיים באזור. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא החלטת מאלי להפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי עם פריז ולפנות במקומה לשכירי חרב רוסיים.
עמדת צרפת במלחמת אוקראינה גם היא שנויה במחלוקת. מקרון היה אחד המנהיגים האירופיים הבודדים, אשר בניגוד להערכת ארה"ב ובריטניה העריכו שרוסיה לא תתקוף באוקראינה. הוא ניסה לתווך בין ולדימיר זלנסקי לבין ולדימיר פוטין בסדרה של שיחות שלא נשאו פרי. צרפת תמכה בעיצומים על רוסיה ושלחה ציוד צבאי לאוקראינה, אך ניסיונות הגישור העקשנים של מקרון בין רוסיה לבין אוקראינה למרות המצב בשטח וללא תועלת, יצרו מתיחות בין פריז לקייב ותומכיה.
סוגיות אלה המחישו את הפער הגדול בין הצהרותיו השאפתניות של מקרון לבין התוצאות בפועל של מדיניותו. התנהגותו של מקרון, כולל אמירות בעבר נגד נאט"ו שאותו תיאר כמצוי "במצב של מוות מוחי", גם העלו סימני שאלה באשר ליכולותיו לבנות מערכת יחסים בין-אישית עם מנהיגים אחרים ועל תפיסת העולם המיושנת שלו.
|
|
יחסי ישראל-צרפת תחת מקרון
|
|
|
|
|
מלנשון. אנטי-ישראלי מובהק [צילום: מישל אולר, AP]
|
|
|
במהלך כהונתו הראשונה קידם מקרון מדיניות שמטרותיה עלו בקנה אחד עם האינטרסים הישראלים. צרפת הגבירה את פעילותה במפרץ, תוך שיתוף פעולה הדוק עם איחוד האמירויות ותמיכה פומבית בסעודיה ובמוחמד בן סלאמן. צרפת הצהירה מספר פעמים על התנגדותה לאפשרות שאירן תשיג נשק גרעיני, אך האמינה בכך שהסכם הוא הפתרון הטוב ביותר למנוע זאת.
פריז גם קרובה לרבת עמון ולקהיר. צרפת מכרה ציוד צבאי למצרים ושתי המדינות שיתפו פעולה במלחמת האזרחים בלוב. במזרח הים התיכון, צרפת הצטרפה לפורום הגז. ב-2020, כאשר המתיחות בין טורקיה ליוון וקפריסין גברה, מקרון התייצב לצד אתונה וניקוסיה, חתם עם יוון על הסכם הגנה ובכך הגביר את הנוכחות הצרפתית באזור. בכל סוגיות אלה, עמדותיה ופעילותיה של צרפת תאמו את האינטרסים הישראלים.
האינטרסים המשותפים בין פריז לירושלים הובילו גם לשיפור מסוים ביחסים בין שתי המדינות. מקרון אימץ לרוב עמדה חיובית לגבי ישראל: הוא בירך על הסכמי אברהם והזכיר את קרבתו האישית אליה. בנוסף התרחבו שיתופי פעולה בתחומים שונים, כולל צבאיים. אך צרפת נשארת ככלל מדינה שאינה ידידותית לישראל בארגונים הבינלאומיים והנציגים הצרפתיים במוסדות האו"ם מצביעים באופן עקבי נגד ישראל, אפילו בניגוד לעמדת מדינות מערביות או אירופיות אחרות.
עמדה זאת נובעת מלחץ פנים צרפתי, כאשר דעת הקהל בצרפת היא לרוב פרו-פלשתינית, ומעמדת משרד החוץ הצרפתי שמסורתית הוא בעל נטייה פרו ערבית. עם זאת, השינויים האזוריים האחרונים, כגון הסכמי אברהם, מחייבים גם את משרד החוץ הצרפתי לחשב מחדש את מימוש עמדתו הפרו-ערבית והיא אינה מתורגמת אוטומטית להתנגדות לישראל.
|
|
|
|
|
לה-פן. המפלגה השלישית בגודלה [צילום: כריסטוף אנה, AP]
|
|
|
מדיניות החוץ והביטחון היא אחד התחומים שבו יש לנשיא צרפת מרחב פעולה גדול יחסית ללא קשר למצבו בפרלמנט. לכן צפוי, כי מקרון יוכל להמשיך להתוות את מדיניות החוץ הצרפתית.
מקרון מתחיל את כהונתו השנייה בעמדת חולשה יחסית בבמה הבינלאומית. על-רקע המצב החדש שנוצר בפרלמנט, צרפת והנשיא נכנסים לתקופה של אי-ודאות, עם סכנה מוחשית של שיתוק המערכת הפוליטית, לפחות בטווח הקצר. סביר, כי גם מדיניות החוץ הצרפתית תושפע מהתפתחות זו. מצד אחד, תשומת הלב של מקרון תופנה לסוגיות הפנימיות. מצד שני, סביר להניח שירצה להציג הישגים בתחום מדיניות החוץ, שבו הוא נהנה כאמור מחופש פעולה, גם כדי לפצות על חולשתו הפנימית. ספק אם מקרון ירצה להשקיע מאמצים רבים במזרח התיכון. זאת, בין היתר, מאחר שהוא יבקש להימנע מלייצר חיכוכים עם התנועות שהתחזקו בעקבות הבחירות והן בעלות נטייה אנטי-ישראלית, במיוחד מלנשון שעמדתו ביחס לישראל ביקורתית ביותר.
למרות שניתן לדבר על פוטנציאל לא-ממומש בקשרים בין צרפת לישראל, שיפור משמעותי ביחסים בין שתי המדינות נראה כלא סביר בטווח הקצר. למרות שמקרון הוא אחד השחקנים הפרו-ישראלים ביותר במערכת הפוליטית הצרפתית של היום, החולשה הפנימית והחיצונית שלו יצרה תנאים לא מתאימים לכך. בנוסף, גם ישראל נכנסת לתקופה של אי-ודאות פוליטית, כאשר היחסים עם צרפת לא היו במקום גבוה בסדר העדיפות שלה גם קודם לכן. חשוב שירושלים תמשיך ותעקוב אחרי מה שקורה בפריז, מאחר שהמצב הפוליטי שם עלול להשפיע גם על זירות שונות חשובות לה: אירופה, המפרץ, מזרח הים התיכון. עליה להיערך לתרחישים שבהם הנוכחות והמדיניות הצרפתית בזירות אלה תשתנה במידה מה.
|
|
|
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
25/06/2022
|
|
|
עודכן:
|
25/06/2022
|
|
רמי דניאל
|
|
מקרון נכשל וצרפת במשבר עמוק מסוג שאינה מכירה
|
|
|
היריבות בין ארה"ב לסין מתבטאת גם בתחרות בשוק הרכב החשמלי החכם ובנושא טכנולוגיית הסוללות העתידית. התחרות העולמית העזה על השליטה בטכנולוגיות קריטיות הובילה מדינות רבות להחיל של פיקוח על השקעות, שותפויות עסקיות, ייצוא והעברת טכנולוגיה וקניין רוחני. דוגמה לכך בתחום הרכב היא החלטת סין כבר לפני כעשור להגדיר את הסוללות כתחום מפתח לביטחונה הלאומי. כיום זהו מאמץ לאומי סיני, ויצרני סוללות נתמכים על-ידי הממשלה והבנקים הלאומיים, בשאיפה לממש הזדמנות כלכלית עצומה נוכח הביקוש המשמעותי הצפוי בשוק העולמי בעשורים הבאים. מאמר זה עוסק בשוק הסוללות לרכבים חשמליים, אשר בשנים האחרונות ישראל הופכת שחקן משמעותי בו, כשתעשיית האוטו-טק הישראלית עשויה להיות מושפעת במישרין ובעקיפין מהתחרות ומהשלכותיה.
|
|
|
|
|
המילה "חוצפה" נכנסה לשפה האנגלית דרך האידיש, וקיבלה משמעות שאיננה בהכרח שלילית, אלא גם של אומץ לב - במיוחד בעולם העסקים  אנחנו נישאר במשמעות המקורית שלה ונציג כמה מן החוצפנים הבולטים של השבוע האחרון
|
|
|
|
|
אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, והצעות הפשרה של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון לא יתקבלו, בשל השינויים במערכת הפוליטית, תיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט כמתוכנן רפורמת "דרך שווה" להאחדת תעריפי התחבורה הציבורית. גם אם תקום ממשלה חדשה, שבה לא יהיו חברים מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן, היא לא תזדרז לשנות מיד את הרפורמה ושינוי מעין זה יצריך זמן.
|
|
|
|
|
השופט: איתן אמנו, בית משפט השלום בבאר שבע
|
|
|
|
|
מסעות משלחות הנוער לפולין לא יתחדשו בקיץ הקרוב, ולא ברור האם ומתי יתחדשו - בשל דרישות שמציגה ממשלת פולין לגבי תכני המסעות. על-פי דיווח ב-ynet בסוף-השבוע, משרד החינוך שלנו נענה לכמה מן הבקשות, אך התיאבון הפולני רק הולך וגדל - בהתבסס על ההנחה שאין תחליף למסעות אלו. ובכן, הגיע הזמן להראות לממשלה הסמכותנית ומסלפת ההיסטוריה בוורשה שיש תחליף. אפשר לנסוע לגרמניה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם  כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
|
|
|
|
|
יעקב אחימאיר
בשעות הצוהריים, לפני כניסת השבת, מתייצבת לה חבורת מפגינים, כולם מצויידים לא רק בקולות צרחניים אלא כתגבורת הם מצויידים בתופים, בחצוצרות ועוד
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
לצערי, מנהלי המשא-ומתן לפדיון 133 יהודים, הנמצאים כבר מאה ותשעים יום בגיא ההריגה העזתי, אינם משתחררים מיצר הנקמה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
