סגירת מעבר הגבול קרני - פגיעה קשה בשני הצדדים

- סגירת מעבר קרני אינה מסתכמת בנזק כלכלי בלבד. מדינת ישראל מקריבה את המגזר העסקי הפלשתיני אשר תמיד היה בעל עמדות מתונות, ובכך מאבדת את השפעתה על דעת הקהל הפלשתינית. אנו עומדים לאבד את "הקול השפוי" בקרב הציבור הפלשתיני, אותו קול שאנו מקווים שיביא לשינוי ולדחיקת החמאס מעמדות הכוח בהן זכתה.

אם בטווח הקצר אנו מתמקדים בעיקר בהשלכות הכלכליות של הפגיעה במגזר העסקי, הרי שבטווח הארוך, פגיעה זו, מובילה להיחלשות האופוזיציה הפוליטית לחמאס, דבר שיביא לאובדן האלטרנטיבה להחלפת השלטון בעתיד. על כן יש לערוך אבחנה בין ציבורים שונים בקרב הפלשתינים ולהמשיך בשימור היחסים עם ציבורים מתונים.

- סגירת מעבר קרני כחלק ממערכת הלחצים המופעלת על ממשלת החמאס תוביל בסופו של דבר להתמוטטות הומניטרית, כתוצאה ממחסור במזון, תרופות, וציוד מסוגים שונים המיועד למערכות הכלכליות והבריאותיות. מדובר במערכות שלאחר קריסתן יידרש זמן רב לשקמן, ולכן הד קריסתן יהדהד במשך שנים.

לכן, כאשר המעבר פתוח, קיימת העדפה ברורה למעבר משאיות עם מזון, תרופות וציוד. אולם להמשך המסחר עם ישראל יש תרומה ברורה לשימור רמת הקיום הבסיסית ברצועת עזה וליצירת כמות מסוימת של מקומות עבודה, המעניקים פרנסה ותורמים להקטנת מעגל הנזקקים, במיוחד לאור העובדה כי גם אזור התעשיה ארז נסגר ואלפי פלשתינים איבדו את מקור פרנסתם.

לכן יש לאפשר מעבר סחורות לרצועת עזה, לא רק עבור סיוע הומניטרי אלא גם מעבר סחורות המיועדות ליבוא או ליצוא, שהרי מפעלים שיוכלו להמשיך לקנות חומרי גלם ולמכור מוצרים סופיים, יוכלו להמשיך ולספק מקומות עבודה.

- ממשלת ישראל צריכה לשקול מחדש את מדיניותה לגבי מעבר קרני, ולהכיר בנזקים העצומים שסגירת המעבר גורמת בטווח הקצר ובטווח הארוך. יש לבחון כיצד ניתן יהיה לעצור את כדור השלג שנוצר בעקבות התמוטטות הסקטור הפרטי הפלשתיני. כמו כן, על ממשלת ישראל לפתוח מיד במשא-ומתן עם הפלשתינים לפתיחת מעבר גבול נוסף וחלופי שיאפשר לא רק הכנסת סיוע הומניטרי אלא גם יבוא ויצוא סחורות.

למדינת ישראל יש אינטרס מובהק בשימור המגזר הפרטי הפלשתיני ובהמשך היחסים מול גורמים מתונים אחרים, וכן בשימור מערכות היחסים הכלכליות בין שני הסקטורים הפרטיים. משרד הביטחון צריך לבחון האם התועלת הביטחונית שאנו מרוויחים מסגירת המעבר אכן שקולה או ברת-השוואה לנזק שאנו יוצרים בטווח הקצר והארוך.

הפסדים של עשרות מליוני שקלים, פגיעה חמורה ביצרנים קטנים, נזקים כבדים לתעשיות הטקסטיל, החקלאות ועוד.

טקסטיל

סגירת מעבר קרני בתקופה האחרונה פוגעת קשות ביותר מ- 100 חברות טקסטיל ואופנה ישראליות, ומעכבת מעבר סחורות בהיקף של יותר מ- 50 מיליון שקל. קיים חשש כבד לאובדן משלוחי יצוא (בעיקר לארה"ב), אובדן לקוחות, וכן אובדן אמינות ופגיעה קשה במוניטין של תעשיית הטקסטיל הישראלית, אשר איננה מסוגלת בימים אלו לעמוד בהתחייבויותיה ומאחרת באספקת סחורות ללקוחותיה.

המשך המצב הנוכחי בקרני מאיים על הישרדותם של מפעלי הלבשה קטנים רבים, ויביא בסופו של דבר לסגירתם של רבים מאלה שעוד ממשיכים לפעול. כבר היום יצרנים רבים נאלצו לפטר את עובדיהם באופן מלא או חלקי, ורבים יאלצו לעשות זאת בקרוב, במידה ולא יימצא פתרון להעברת הסחורות.

תוצרת חקלאית

סגירת מסוף קרני בין ישראל לרצועת עזה למעבר תוצרת חקלאית וסחורות' גורם נזק מצטבר של עשרות מיליוני שקלים למגדלי הפירות הישראלים. הנזק הישיר בגין כמויות הפרי שלא שווקו בחודשים האחרונים ונרקבו נע בין 4-5 מיליון ש"ח.

הנזק העקיף שנגרם בעקבות סגירת מעבר קרני - ירידה חדה במחירים - נובע מעודף הפירות הנמצאים בשוק הישראלי, והוא נמדד בכ- 10 עד 12 מיליון ש"ח למגדלי הפירות.

מגזרים נוספים

בין המגזרים הנוספים שנפגעו בצורה משמעותית בצד הישראלי כתוצאה מסגירת מעבר קרני, מצויים מגזר הריהוט - יצרני ריהוט ישראלים רבים, נוהגים לעבוד במשך שנים עם יצרני עץ פלשתינים ולייצר מגוון של מוצרים בקבלנות-משנה יחד עם הסקטור הפרטי ברצועת עזה.

מגזר המזון נפגע אף הוא, מאחר והיקף האספקה של מוצרי מזון הנרכשים על-ידי הפלשתינים הולך וקטן וכמות המזון שניתן להעביר הולכת וקטנה.

מגזר נוסף שנפגע הוא מגזר השינוע והתחבורה. אמנם, חלק מן המגזר הזה מרוויח רווחים גדולים ביותר משום שמכולות פלשתיניות מעוכבות זמן רב ללא אפשרות להגיע לרצועת עזה, והפלשתינים משלמים כסף רב על אכסונן, שילוחן, על המתנת המשאיות במעבר הגבול במשך ימים, וכדומה. אולם באופן כללי סקטור השינוע והתחבורה הישראלי והפלשתיני נפגעים בצורה חמורה ביותר בשל העובדה שסך כמות המכולות והסחורה שעוברת מצד לצד הולכת וקטנה בצורה דרסטית, ויצרנים פלשתינים רבים אינם משתמשים עוד בשירותי שינוע ומשאיות משום שעלויות ההובלה כל-כך גבוהות, שהעסקה כולה הופכת לבלתי כדאית.

כתוצאה מסגירתו הממושכת של מעבר קרני נפגע הסקטור היצרני הפלשתיני ברצועת עזה באופן אנוש והוא עומד על סף קריסה! אי הודאות לגבי פתיחתו של המעבר מקשה על היצרנים והספקים הפלשתינים להתחייב על אספקת סחורה, וכתוצאה מכך הפסיקו עסקים רבים את הייצור. כמו כן, יש מחסור חמור בחומרי גלם לייצור, והזמנות העבודה ממפעלים ישראלים הופסקו.

בארגון הסחר הפלשתיני, פלטרייד, מעריכים כי המשק הפלשתיני מפסיד רק בשל היעדר האפשרות לייצוא, כ- 600,000 דולר בכל יום שבו קרני סגור לייצוא. נזק זה נובע כאמור רק מהיעדר הייצוא, אולם כמובן שהאובדן הכלכלי בעבור הכלכלה הפלשתינית גבוה הרבה יותר. מאחר שהמעבר היה סגור לייצוא במשך 57 ימים (בתקופה ינואר-אפריל), הנזק המצטבר כתוצאה מאובדן הייצוא עולה על 30 מיליון דולרים.

שווי הסחורות התקועות בנמל אשדוד של יבואנים פלשתינים נע בין 600-700 מיליון דולרים, והיבואנים הפלשתינים נאלצים לשלם קנסות גבוהים ביותר בשל העיכוב שנגרם בשחרור הסחורות.

המצב בקרני משפיע גם על עלויות השילוח של הסחורות. היום נאלצים יבואנים ויצואנים פלשתינים לשלם עד 10,000 ש"ח למשלוח של מכולה. לפני הסגר עמדה עלות המשלוח על כ- 2,000 ש"ח למכולה.

מפעלים רבים ברצועת עזה כבר נסגרו ורבים עומדים בפני סגירה, במידה והמעבר בקרני לא יתאפשר. כתוצאה מכך כ- 150,000 עובדים יאבדו את משרותיהם.

מעבר הגבול קרני, המהווה את מעבר הגבול העיקרי למסחר בין רצועת עזה לישראל ולשאר העולם, משמש מאז 1994 לייבוא וייצוא של טובין, תוצרת חקלאית ומוצרי מזון. המעבר, המשרת 1.4 מיליון פלשתינים המתגוררים בעזה, סגור באופן רציף כמעט לחלוטין מאז ה- 15 בינואר, 2006.

במרכז מציינים, כי מעבר קרני אינו רק צומת למעבר סחורות אלא צומת מרכזית בהגדרת היחסים בינינו לבין הפלשתינים, ופתרון הבעיה או אי-פתרונה היא שתקבע את המשך היחסים הכלכליים בין ישראל לפלשתינים, ואת הסיכוי לשיתוף פעולה כלכלי בעתיד.

בין ה- 15 בינואר 2006 ל- 5 בפברואר 2006, היה מעבר קרני סגור לחלוטין לייצוא ולייבוא של סחורות. בתקופה זו מוערכים ההפסדים עבור הכלכלה הפלשתינית בכ- 10.1 מיליון דולר. לאחר ה- 5 בפברואר נפתח מסוף קרני אולם מאז עבד במתכונת חלקית ולא בשעות עבודה מלאות.

מתחילת השנה היה מעבר קרני סגור למעבר סחורות במשך 57 ימים (נכון ל- 3 במאי, 2006), שהם כ- 47% מזמן הפעילות הסדיר של המעבר. בשאר הימים בהם המעבר היה פתוח, המעבר לא פעל במתכונת המלאה המיועדת לו.

בין החודשים ינואר עד אפריל 2006 יצאו בממוצע מדי חודש 440 משאיות עם סחורות של ייצוא פלשתיני דרך קרני - לעומת 1,489 משאיות שיצאו בדצמבר 2005, שהיה חודש ברמת תפקוד "נורמלית".

בין החודשים ינואר עד אפריל 2006 נכנסו בממוצע מדי חודש 4,051 משאיות עם סחורות של ייבוא פלשתיני דרך קרני - לעומת 9,340 משאיות ייבוא בדצמבר 2005.