דיני לשון הרע היהודיים הקלאסיים חלים על יחיד, ולא בהכרח בשאלות ציבוריות במדינה מודרנית - אומר (19.3.15) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל. הוא דיבר בהשתלמות משפט עברי של המדרשה למשפט מעשי של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין. הנדל התייחס לממשק בין ההלכה לבין המשפט בתחום לשון הרע, כפי שבא לידי ביטוי בחוות דעתו בדיון הנוסף בנושא
אילנה דיין.
הנדל ציין את חשיבות הניואנסים של הלשון והדגים: "מספרים על מישהו שנכנס לרב וביקש את עצתו לגבי שידוך שהוצע לו. אמר הרב: זו משפחה לא טובה, זו משפחה של גנבים. שאל הבחור: איך אתה יודע? השיב הרב: כי הסבא שלה היה גנב. הבחור הודה על המידע, וכמובן אמר שיבטל את השידוך. כאשר יצא הבחור, נכנסה הרבנית ואמרה לבעלה: זה לא היה כמו שאמרת, הסבא לא גנב אלא גנבו ממנו. הרב הניף את ידו בביטול ואמר: הוא גנב, גנבו ממנו, מה זה משנה - הוא היה מעורב בגניבות".
הוא הדין, המשיך הנדל, "כאשר אומרים על מישהו: הוא לא גאון הדור. זה לא רע לא להיות גאון הדור, כי גאון הדור יש רק אחד. אבל יש כמובן ניואנס". הנדל ציין, כי אין זה נכון לחשוב שההלכה אוסרת כל לשון הרע: "הפתרון לא צריך להיות שאסור לומר שום דבר על אף אחד. יש דברים שחשוב לדעת. זה לא חד-ממדי. לפעמים עוברים את הגבול מצד אחד ומצד שני".
עוד הדגיש הנדל, כי יש להביא בחשבון שהעיתונות היא ההבדל המרכזי בין דמוקרטיה לדיקטטורה, "ואנשים לא יודעים כמה זה חשוב". הוא סיפר, כי ראה פעם ראיון עם
סדאם חוסיין, שלא הבין במה מדובר כאשר המראיינת אמרה לו, שבארה"ב לא רק שמותר לבקר את הנשיא, אלא שגם אפשר לקבל על זה קידום ופרסים. "כאשר מדברים על המישור הציבורי, זה שאלה אחרת לגמרי מאשר במישור הפרטי", הבהיר.
"השאלה איננה: בוא נסתכל מה אמר החפץ-חיים לפני 100 שנה בשטעטעל. עם כל גדולתו, אנחנו לא בשטעטעל אלא במדינה דמוקרטית מודרנית עם תקשורת וכל מה שכרוך בזה", הוסיף. בכך לא מקבל הנדל את עמדתו של המשנה לנשיאה,
אליקים רובינשטיין, אשר בפסק-דין אילנה דיין הסתמך רבות על ספרו של ר' ישראל מאיר הכהן מראדין.
הנדל הביא דוגמאות מהפסיקה ההלכתית בנושאים אחרים, לפיהן קיימות שאלות שמקבלות בימינו תשובות שונות לגמרי מאשר לפני מאות שנים, בשל ההיבט הציבורי במדינה המודרנית. כך למשל היה בנושא של ניתוחי גופות לצורכי לימוד רפואה, פיקוח נפש בבית חולים ועבודתם של שוטרים בשבת, וקבלת עדויות של גויים בבתי המשפט.
בהתייחסו לעיתונות אמר הנדל, כי יש חשיבות לכל אחד מחלקי החברה לדעת מה קורה בה, וכך גם אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק. "איך אתה יודע בעד מי להצביע אם אינך יודע מה קורה? אם אתה שואל למי להצביע, זה לא דמוקרטיה. גם בעולם החרדי אני לא רואה שלא קונים עיתונות; להפך, זה כלי מאוד חשוב, והם לא מלאים רק בדברי תורה, אלא גם בעובדות ובתחקירים". לכן, הוסיף, "מאוד בעייתי לומר שלא נתייחס לעיתונות לפי המשפט העברי".
הנדל סיכם באומרו, שלא ניתן לדבר בפשטנות על עמדת המשפט העברי בנושא לשון הרע. "אפשר אולי לומר מה עמדת המוצא שלו, אבל אנחנו במציאות אחרת. המציאות משתנה. השופט צריך להכיר את המציאות ולדעת מה שקורה. יש הבדל בין לשון הרע ליחיד, לשון הרע לציבור ולשון הרע לציבור במדינת ישראל".
