נדב העצני תמה ("מה רוצים מאילן פפה"?, מעריב 13.5.2005) על שאפילו אנשי ה"שמאל הציוני" נזעקו נוכח חרם האוניברסיטאות הבריטיות נגד אוניברסיטאות כאן, בעידודו של פפה.
אתה באמת לא מבין, העצני? הרי החרם איננו מבחין בין אקדמאים ישראלים שמאלנים לבין שאינם כאלה. אם חלילה יתרחב החרם, תחסם בפני כולם כאחד קרן השפע - קרנות ההשתלמות שמממן משלם המיסים הישראלי לאקדמאים המוזמנים לכנסים בחו"ל. בין הנהנים מן הקרנות הללו אקדמאים מן "השמאל הציוני", ואלה נחרדים מפני הפסקת מימון המדינה להסתה שהם מנהלים נגדה באין מחריד מעל במות אקדמאיות, בתמורה להזמנתם לאירועים כאלה.
לזה בדיוק מוליכה תמיכתו של פפה בחרם האוניברסיטאות: יהיה חרם - לא תהיינה הזמנות. לא תהיינה הזמנות - לא יהיה מימון לטיסות ולשהייה בחו"ל ע"ח משלם המיסים לצורך הסתה אנטי-ישראלית, מכיוון שקרנות ההשתלמות מתנות מימון כזה בהזמנה ע"י מוסד אקדמי.
אם שכחנו את הטענה האנטישמית שאת היהודי מספיק להכות בכיסו כדי שימכור את היקר לו, באה התנהלות "השמאל הציוני" בקרב הקהילה האקדמית ומאששת אותה פעמיים: פעם אחת כשהיא מוכנה להשמיץ את מדינתה תמורת שלמונים, ופעם שנייה כשהיא פונה, ברוב צביעותה, נגד אחד מתוכה שלקח ברצינות את הבון-טון של ההסתה נגד המדינה והעבירו אל המישור האופרטיבי. כאשר יהודים כאלה הם פרצופה של ישראל נוכח הקהיליה האקדמית הבינלאומית, אל יתמה איש כאשר זו מניבה זרמים הרואים באנטישמיות עמדה לגיטימית ובאנטי ציונות - צו מוסרי הנגזר ממנה.
