רק העתיד יוכל להשיב על השאלה האם מוטת השליטה על האימפריה הענקית שהעניק ראש הממשלה נתניהו למשה כחלון היא באמת בתחומי יכולות התפעול שלו והאם באמת יש לו הידע והכישורים כדי להפוך לשר אוצר מוצלח שיודע מה דרוש למדינה ואיך להוציא את המשימה החיונית הזו אל הפועל באופן המיטבי. לטובת אזרחי ישראל הנאנקים תחת העול הכבד של יוקר המחיה, צריך לקוות שכחלון יצליח למלא את המשימה הכמעט בלתי אנושית שנטל על עצמו. אך בינתיים נראה כי על כתפיו של "צאר האוצר" החדש מונח עול כבד שיש בו הרבה סממנים של מתכון לכישלון, בעיקר נוכח הממשלה הצרה שהרכיב נתניהו ושבה כל שותף מסוגל לתקוע מקלות בגלגליה ואף לפרק אותה.

בראשית הדרך של כחלון כיו"ר מפלגה ניצב החזון שאותו הוא מתאר כך באתר של מפלגת "כולנו": "הפצצה המתקתקת האמתית בישראל היא הפצצה החברתית. הפערים החברתיים בישראל הפכו לבלתי נסבלים. בעוד העם קורס תחת עומס יוקר המחיה. יוקר המחיה זה המשכנתה שלנו, זה הלחם והחלב שאנחנו קונים בסופר, זה הריביות הרצחניות שכולנו משלמים. יוקר המחיה זה הדיור, המזון והבנקים. יוקר המחיה זה גם המונופולים שעושקים את האנשים שעובדים קשה. אני מבטיח לכם שהחגיגה על חשבון הציבור נגמרה. אני לא מתכוון להיכנע לשום מונופול, ציבורי או פרטי. 'כולנו' מכריזה מלחמה על יוקר המחיה".

כדי להבין עד כמה ענקית המשימה, שנבנתה על-מנת שכחלון יוכל לממש את החזון, קיבלה מפלגתו את האחריות על התחומים החשובים הבאים: משרד האוצר הענק, משרד הבינוי, המשרד להגנת הסביבה, רמ"י, תפקיד יו"ר ועדת הרווחה, מנהל התכנון ועוד סל נרחב של תחומים שהחשוב שבהם הוא הגברת התחרות בענף הבנקאות.

אלו תכנים מעשיים מסתתרים מאחורי הכותרות הבומבסטיות שהיכולות לממש אותן מתאימות אולי רק לגיבורים כמו הרקולס? הנה הפירוט:

• האצת שיווק הקרקעות והוזלתן באמצעות שינוי שיטת המכרזים לשיטת "מחיר למשתכן". אם עד עתה הזוכה במכרז הוא זה שהציע את המחיר הגבוה ביותר לקרקע, במתווה החדש הזוכה במכרז יהיה זה שיבטיח למכור דירה במחיר הזול ביותר למ"ר. תנאי מקדים לשיווק קרקע הוא היותה מתוכננת לבנייה. כדי להאיץ את התכנון נקבע כי יוענקו סמכויות תכנון לשישה גופים ממשלתיים - משרד הבינוי, עמידר, חברת ערים, חברת "דירה להשכיר", קק"ל ורשויות מקומיות.

• הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי. על-פי סעיף זה יוענקו לחברת עמידר סמכויות נרחבות, בין היתר יועברו אליה נכסי רשות הפיתוח שכיום כפופה לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ומטפלת בנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור, וקרקעות אחרות שהופקעו במהלך השנים. בנוסף, מניות המדינה בחברות השיכון העירוניות - חלמיש (תל אביב), שקמונה (חיפה), פרזות (ירושלים), וחלד (פתח תקוה) יועברו גם הן לעמידר.

• הגדלת מלאי הדירות להשכרה. הזרוע הביצועית לצורך כך תהיה חברה בשם "דירה להשכיר" שתוכל להקים פרויקטים של דיור בשכירות ויתאפשר לה לשווק קרקעות שהועברו אליה גם אם אינן מיועדות לדיור להשכרה.

• זירוז פרויקטי פינוי-בינוי. תוקם רשות מרכזית לטיפול בפרויקטים להתחדשות עירונית, מטרתה המרכזית תהיה איתור מתחמים פוטנציאלים והסרת חסמים המעכבים את התקדמותם. כדי להפוך את העיריות לבעלות עניין בפרויקטים וגורם מסייע, יוטלו על היזמים היטלי השבחה מוגדלים בהתאם לשיעור הרווחיות של הפרויקט - ואלה עשויים להגיע לאחוז גבוה מערך ההשבחה.

• הורדת תשומות והבאת עובדים זרים. מחסור בידיים עובדות הוא בעיה מרכזית בענף הבנייה. קבלנים טוענים כי בשל כך קצב הבנייה איטי, ועלות העבודה יקרה. לכן יתאפשר לחברות ישראליות להתקשר עם חברות קבלניות זרות. החברה הזרה תוכל להביא את עובדיה לארץ בכפוף למכסה שתיקבע בהתאם להיקף הכספי של העבודה.

• כדי להוזיל את מחיר חומרי הגלם לבנייה מובטח לכחלון שהממשלה תקיים מאבק בריכוזיות בענפי הבטון, המחצבות, הברזל והצמנט.

• בנוסף: יועלה מס הרכישה על דירות להשקעה ויצומצם הפטור על הפקדות לפנסיה של העשירון העליון.

התחייבויות אלקטורליות והסכמים קואליציוניים חשובים כיוון שהם אמורים להיות כלי לביצוע המדיניות. אבל במצב הפוליטי הנוכחי השאלה הרלוונטית היא: איך יכולות הבטחות אלה להתממש בכנסת שבה אין לממשלה רוב יציב לשנות הרבה מאוד חוקים ולארגן להם מסגרת תקציבית ראויה. ללא השינויים החקיקתיים הדרושים לביצוע כאוויר לנשימה, עלולות כל התוכניות הגרנדיוזיות להישאר אות מתה על הנייר או על צגי המחשבים הממשלתיים.

לטובת המדינה יש לאחל לכחלון ולנו שלא יקרה לו מקרה סיזיפוס שעל-פי המיתולוגיה היוונית היה בנו של אל הרוחות איאולוס. סיזיפוס הוא המקור לביטוי "עבודה סיזיפית" שמשמעותו עבודה קשה, מפרכת ואינסופית, שחוזרת על עצמה פעמים רבות ללא כל תוצאות ותכלית.