במשך שנה תמימה ומעלה מצליח ארגון פרקליטי המדינה -
בהצלחה לא מבוטלת, יש לציין - לשבש הליכי הביקורת, האמורים להינקט נגדו פרקליטות המדינה ופרקליטי המדינה, כאחד, בידי נציבות הביקורת על הפרקליטות. סוד גלוי הוא, כי כל בעל תפקיד ציבורי, זה או אחר, אינו אוהב כי תימתח עליו ביקורת בגין עבודתו השוטפת. סוד גלוי הוא, כי - מאז ומתמיד - קיים מתח מובנה בין הגוף המבקר לבין הגופים וגם/או האנשים המבוקרים בידי הגוף המבקר. עם זאת, עד להפסקת פעולות השיבוש, אתמול -
לרבות העיצומים - בהם נקטו, עד כה, פרקליטי המדינה, ביוזמת ובעידוד ארגון פרקליטי המדינה, למניעת תפקודה השוטף של נציבות הביקורת על הפרקליטות, אין זכורים בתולדות סכסוכי העבודה בישראל, מקרים נוספים בהם נמשך סכסוך עבודה זמן כה רב.
בדרך כלל ימים מספר לאחר פרוץ סכסוך עבודה שכזה, היו המעסיקים - ובכללם המדינה - פונים לעזרתו של בית הדין לעבודה להוצאת צווים שימנעו המשכה של שביתה וגם/או המשך עיצומים ובעידודו של בית הדין לעבודה, נמצא היה מתווה שצמצם (
אם לא ביטל, כליל) נזקיהם של שביתה וגם/או עיצומים אלה. לא כך נהגו דברים במסגרת סכסוך העבודה שהכריז ארגון פרקליטי המדינה, במחאה על הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות ועל הסמכות שהוענקה לנציבות זו, לבקר ולהסיק מסקנות אישיות נגד פרקליטי המדינה, בגין מעשים בלתי ראויים לכאורה ובגין מחדלים שחדלו הם במסגרת עבודתם השוטפת.
התנגדות לפני כשנה הקימו היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים דאז,
ציפי לבני, מוסד נציבות הביקורת על נציבות הפרקליטות. נציבות הביקורת הוקמה בהחלטת שניהם, שלא גובתה בכל הוראת חוק שהיא המסדירה הקמתה של נציבות ביקורת זו, דוגמת חוק נציב ביקורת תלונות הציבור על שופטים, שמעמדו וסמכויותיו מוגדרים בחוק מדינה.
מיד עם הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטים, הודיע ועד פרקליטי המדינה, כי הוא מתנגד לקיומה של נציבות זו, האמורה להסיק - במסגרת עבודת הביקורת שלה - מסקנות אישיות נגד פרקליט וגם/או נגד פרקליטה, העובדים במסגרת עבודתם כפרקליטים בשירותה של המדינה ומוסדות הקשורים אליה. ועד פרקליטי המדינה החריף צעדיו, במסגרת התנגדותו לקיום מוסד נציבות הביקורת על הפרקליטות והסמכויות שהוענקו לנציבת הביקורת על הפרקליטות, עם מינויה לתפקידה זה. בתחילת חודש פברואר 2015, הודיע ועד פרקליטי המדינה על הרחבת עיצומיהם ותחילתה של שביתה שהוכרזה על-ידי הוועד המקצועי שלהם. במסגרת שביתה זו מסרבים פרקליטי המדינה להגיש מסמכים ותגובות - לרבות כתבי הגנה ושאר כתבי בי-דין נדרשים, בהליכים המתקיימים נגד המדינה. בעקבות זאת ניתנו, בידי בתי-משפט שונים, פסקי-דין נגד המדינה בהיעדר הגנה והחלטות נוספות, שניתנו בהיעדר תגובת המדינה להליכים שונים, שהצריכו והמצריכים קבלת תגובת המדינה, בכתב, להליכים אלה.
חותמת גומי פרקליט המדינה, עו"ד
שי ניצן עדכן - לפני מספר שבועות - ציבור הפרקליטים על החלטה שהתקבלה על-ידי בכירי המשרד, קרי פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות והמשנים לפרקליט המדינה ולפיה: "אין מקום שמנהלי היחידות יחתמו על מסמכים שאינם נוהגים לחתום עליהם כחלק משגרת העבודה... מה גם שבהיקף הפעילות של היחידות - חתימה זו עלולה להיות לא יותר מ'חותמת גומי', ואין זה מנוהגנו להיות 'חותמת גומי'. פרקליט המדינה קרא לוועד הפרקליטים להשעות הצעדים הארגוניים ולהמשיך במקביל ההידברות כדי לסיים את הסכסוך. "יישום הצעדים הארגוניים שעליהם הודעתם", כתב ניצן, "לא יקדם את פתרון הסכסוך".
יו"ר ועד הפרקליטים, עו"ד לימור פלד, השיבה לפרקליט המדינה, כי "הגיע הזמן שפרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות יעמדו לצדנו במאבק על נשמת אפה של הדמוקרטיה נגד גוף שהוקם מאינטרסים צרים, ממניעים פוליטיים, כדי להחליש את עבודת הפרקליטים ולא לאפשר להם להילחם בפשיעה ובשחיתות להגן על האינטרס הציבורי". פלד תקפה הקמת הנציבות כגוף ש"הוקם ללא מחשבה מספקת ותוך התעלמות מהמלצות צוות מקצועי שבדק את הנושא". ובאשר לצעדים עליהם החליט הוועד אמרה היא כי "לא ברור מדוע בקשה מינימאלית של קבלת אישור המנהלים בזמן אמת לפעולות שהפרקליטים מתבקשים לבצע בשם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה נתקלת בסירוב".
פורום טוב 16.11.2010 - החלה שביתה כללית של הפרקליטים המועסקים בשירות המדינה, וזאת במסגרת סכסוך עבודה שבין ההסתדרות הכללית החדשה לאיגוד פרקליטי המדינה. שביתה זו נמשכה 43 יום, בהם הפרקליטים לא הופיעו לדיונים בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה ובערכאות שיפוט אחרות, לא טיפלו בממצאי חקירה שהובאו לפניהם, וכל זאת פרט למקרים אשר אושרו על-ידי ועדת חריגים שהוקמה במיוחד על-מנת לאשר טיפול במקרים בהם הפגיעה בציבור תהיה קשה ובלתי מידתית. בעקבות הגשת שתי עתירות לבג"ץ נחתם שטר בוררות, לפיו מונה נשיא בית הדין הארצי לעבודה, בדימוס, סטיב אדלר, כבורר, והשביתה הסתיימה.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה, עו"ד אורית קורן, צוטטה בכלי התקשורת באמירה, לפיה
"בית הדין לעבודה הוא פורום רע מאוד למדינה וטוב מאוד לעובדים". הדברים נאמרו במהלך הדיונים הקדחתניים של צמרת משרד המשפטים בעניין עיצומי הפרקליטים והאפשרות שהנהלת הפרקליטות תפנה לבית הדין לעבודה כדי לפתור את הסכסוך. ההתבטאות החריגה הדהימה חלק מהנוכחים בדיונים, והופצה לאנשי פרקליטות בכירים. גורמים אלה ראו באמירת דברים אלה, משום הודאה בכך שהפרקליטות מעוניינת לנצח בתיקים, ולא בהכרח לפתור סכסוכים וליישב מחלוקות.
אין חסינות עכשיו התבשרנו שארגון פרקליטי המדינה הסכים - אתמול (1.6.15) - להצעתה של שרת המשפטים,
איילת שקד, להסכם שגובש, לפיו שופט בית המשפט העליון, בדימוס,
אליעזר גולדברג, יבחן פעולות גוף הביקורת על הפרקליטות ואת המתווה שבו הוא פועל.
בעת בדיקה זו תוקפא הביקורת הפרטנית על הפרקליטים, אך לא על מנהלים בפרקליטות. המתווה שהציעה שרת המשפטים קובע, כי השופט אליעזר גולדברג יפגוש הגורמים הרלוונטיים, יגבש מסקנותיו ויגישן לשרת המשפטים בעוד כחודשיים ימים. פרקליטי המדינה נטו לסרב להצעה, שכן השופט אליעזר גולדברג התבטא בעבר בקיום הצורך בהקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, אולם שרת המשפטים הבהירה לפרקליטים, כי התנגדותם תביא לעיגון הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק.
על
"הפשרה" שהושגה עם ארגון פרקליטי המדינה ניתן לומר המשפט המכליל - מעט מדי ומאוחר מדי. אין כל מקום לאפשר לפרקליטי המדינה כל אפשרות להניח, כי הקמתה של נציבות הביקורת על הפרקליטות לא תעוגן בחוק.
דווקא עצם אי-עיגונה של הקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק, איפשרה -
ותאפשר, גם בעתיד - לארגון פרקליטי המדינה, לחדש שביתתם ולחדש עיצומיהם, והכל - הכל במטרה למנוע הקמת נציבות ביקורת על הפרקליטות, בעלת "שיניים" - נציבות שתוכל לגבש מסקנות ולמתוח ביקורת על פרקליטים ופרקליטות שלכאורה סרחו וגם/או פעלו אף בניגוד להוראות הדין במהלך עבודתם המקצועית השוטפת. איש אינו נקי וחסין מביקורת - ובמיוחד אין חסינים מביקורת מי המשרתים כמשרתי ציבור, במסגרת עבודתם השוטפת כפרקליטי מדינה. גם השופטים אינם חסינים מביקורת ולצורך כך הוקם -
בחוק - מוסד של נציב הביקורת בתלונות הציבור על השופטים, כאשר בראשו עומד מי שראוי וכשיר לשמש בתפקיד של שופט בית המשפט העליון. זאת ועוד; שופטים ושופטות שסרחו צפויים לעמוד לדין בפני בית דין מיוחד ואף להיות מודחים מכהונותיהם השיפוטיות, טרם צאתם לגמלאות, בידי הוועדה לבחירת שופטים.
מבחן לשרה אין כל סיבה מדוע לא תעוגן הקמתה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, ויפה, לעניין זה, שעה אחת קודם. הפרסום בדבר השמדת, בידי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) - לכאורה שלא כדין ובניגוד להנחיות - תיק של הפרקליטות מתוך מספר תיקים שביקשה לקבל נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס
הילה גרסטל, כמו-גם עיכוב ממושך בהעברת תיק מבוקש זה ותיקים נוספים אליה,
מחייבים הקמת נציבות ביקורת על פרקליטות, שתעוגן בחוק. כך - ורק כך - ניתן יהיה לפקח, כראוי, על התנהלותן השוטפת של הפרקליטויות השונות ולמנוע שיבושה של ביקורת שכזו, בנימוק של סכסוך עבודה, בדרך של שביתה וגם/או עיצומים.
עיגון סמכות נציבות הביקורת על הפרקליטות, ימנע שיבוש עבודת הביקורת השוטפת של נציבות זו, יאפשר לבדוק ולבחון -
פרטנית ונקודתית - מעשיהם וגם/או מחדליהם הנטענים של פרקליטים ופרקליטות אלה וגם/או אחרות, ולהסיק מסקנות
אישיות, אם וככל שידרשו זאת נסיבות הדברים, נגדם ונגדן. זהו מבחנה הראשון של שרת המשפטים איילת שקד והוכחה למשילותה וגם/או לאי-משילותה בפרקליטות המדינה ובשאר הפרקליטויות העובדות בשירותה של המדינה.
כל ויתור של שרת המשפטים איילת שקד לארגון פרקליטי המדינה ואי-הקמת נציבות ביקורת על הפרקליטות שתעוגן בחוק וממנו תשאב היא סמכויותיה, משמעו - כניעה לפרקליטי ולפרקליטות המדינה והחלשת הכוח המשילותי של שרת המשפטים בעובדי הציבור הנתונים ומסורים להחלטתה היא ולא להחלטותיהם הם, שאינן חופפות - בהתאם ובהכרח - האינטרס הציבורי.
