בתיאטרון הקאמרי מועלה בימים אלה "אח יקר", מחזהו של
גדי ענבר. המחזה עוסק בנוהג של צה"ל להעניק ציונים לשבח ללוחמים שנהרגו במלחמת יום הכיפורים על קרב שלא היה ושבו המפקד נטש את פקודיו.
לפי המחזה, אביו של אחד ההרוגים דבק בגרסה השקרית על נפילת בנו ופועל להנצחתו כגיבור. אחיו, לעומת זאת, שירד אחרי מלחמת יום הכיפורים לארצות הברית, שב ביום השנה הראשון ארצה וחושף את האמת. האב אינו מוכן להשלים איתה כמעט עד סוף המחזה.
ענבר ביסס את מחזהו על סיפור נפילת אחיו יאיר במובלעת הסורית ברמת הגולן. בתוכנייה למחזה כתב ענבר: "עד שבא החלום הבא: מקום לא ידוע. אתה יוצא אלי מסמטה חשוכה שבין שני בתים. עיניך חלולות, מדיך מוסיפים לדהות 'אני סומך עליך. אני סומך עליך'. 'עלי אתה יכול לסמוך'. ואז כמתוך צו פנימי אני מתיישב ומתחיל לכתוב וברור לי שבעצם מעשה הכתיבה אני משמר את האסון, חי ומועצם ומוחשי וצורב ככל האפשר".
לאחר ההצגה התקיים רב-שיח בהנחיית הבמאי
עודד קוטלר ובהשתתפות גדי ענבר, ההיסטוריון הצבאי ד"ר
אורי מילשטיין שניתח את התופעה, והשחקן רמי ברוך. גדי ענבר אמר: "איבדתי את אחי יאיר במובלעת הסורית במלחמת יום הכיפורים. הוא נהרג כתוצאה מפשלות: קצין נטש את הטנק וכל יתר הלוחמים נהרגו. לא יכולתי לכתוב כל זמן שהורי היו חיים. המידע שמסר צה"ל היה שהתחולל קרב גבורה הרואי וכל הפראזות הידיעות. במשך השנים הגיעו אלינו שברי משפטים מחברים ומהם הבנו את שבאמת התרחש שם. אחי הבכור עומרי ואני גנזנו את המידע כדי לא לפגוע בהורים. חיינו בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. דור ההורים לא שאל שאלות ולא רצה לקבל תשובות. קיבל הכל בסוג של הרכנת ראש. אבל ידענו שהמוות הזה יכול היה וצריך היה להימנע".
המנחה והבמאי יאיר קוטלר: "ד"ר אורי מילשטיין, איך אתה מרגיש להקדיש חיים שלמים להיות קוץ בתחת של המדינה?"
מילשטיין: "מפקד חיל-האוויר במלחמת יום הכיפורים בני פלד אמר לי: 'אתה הפרונקל של המדינה!' כאבם של ההורים השכולים חשוב, אבל חשוב יותר שלא יהיו בעתיד עוד הרבה הורים שכולים וחשוב עוד יותר קיומה של מדינת ישראל. אם לא נחשוף את הליקויים כפי שעשה גדי ענבר במחזהו ולא נפיק לקחים, יהיו עוד הרבה הורים שכולים ונסכן את קיומה של מדינת ישראל".
ענבר: "ד"ר מילשטיין הוא ההיסטוריון מספר אחד של ישראל. קראתי את רוב הכתבים שלו, כי האמת על יום הכיפורים חשובה לי. אחרי מלחמת יום הכיפורים הוא סולק משירות המילואים בצנחנים על-ידי סגן מפקד החטיבה (
יצחק מרדכי, ע.י.) כי כתב את האמת על קרב החווה הסינית".
השחקן רמי ברוך אמר: "המשפט הכי חשוב בתיאטרון הוא 'להיות או לא להיות' של המלט. זאת הדילמה. תפקידנו להעלות דילמות לקהל, לעורר ויכוח ושיח, דיבור חופשי ללא מורא ופחד. כל אחד יאמר מה שבלבו. במלחמת יום הכיפורים הייתי בן 17. עד אז האמנו שיש לנו צבא מפואר ויש אבא שניתן לסמוך עליו. ממלחמת יום הכיפורים יצאנו בתחושה שגם אבא שלי אינו יכול להגן עלי".
קוטלר: "במאי הסרטים המהולל אנגמר ברגמן נשאל מדוע הסרטים שלו נותנים תחושה לא-קלה ולא-נעימה ומדוע אינו עוסק בפרשות קלילות. הוא השיב: 'אני עושה מה שעושות קומדיות - פותח את המוגלה ומקל על נפשם של אנשים'. זה מה שעשינו במחזה אח יקר".