אחדים מאנשי התקשורת השמאלנים-קיצוניים החיים בישראל מתריעים השכם והערב על תופעת אי-השוויון בזכויות בין ישראלים לערבים. רק תחום אחד עדיין לא זכה לדיון ציבורי-תקשורתי ישראלי נאות: האפשרות שבני דודינו יחברו לעצמם המנון שייצג בבירור את שאיפותיהם הלאומיות האמיתיות, שהרי הם אינם מכירים ב"התקווה" כהמנונם הלאומי, בטיעון שאין הם יכולים להזדהות עם משמעות מילותיו. "אנחנו לא יהודים והתקוות שלכם אינן תקוותינו" - הם טוענים - "אנחנו לא ציונים והמדינה שאתם מייחלים להיות בה עם חופשי היא בעצם המולדת שגזלתם מאתנו".
והנה דווקא עכשיו, עם תחילתו של המאבק על הזכות לבטא את מצוקות הערבים גם במישור האמנותי, כפי שמנסה לעשות התיאטרון הערבי "אל מידאן" בחיפה, אולי זה הזמן הנכון לניצול
חופש הביטוי האמנותי לגבי השוואת זכויותיהם של הערבים הישראלים, במטרה לפתוח מערכה שיש בה סמליות רבה והיא: האפשרות לחבר המנון שיהיה בו מענה הולם ואמיתי לשאיפותיהם.
להלן תרחיש אפשרי להתפתחות הנושא ולאפשרויות קידומו. רוב ערביי ישראל - מוסלמים ונוצרים - רואים את שיוכם הלאומי כפלשתינים, שנגזר עליהם לחיות בחבל הארץ שהיהודים כבשו ב-1948. ועל כן במקום שיכתבו לעצמם פזמון חדש, אולי עדיף שיחליטו לאמץ את ההמנון של הרשות הפלשתינית המגדיר את המהות הלאומית הערבית במילה "לוחם" הנכסף לשוב אל המולדת שממנה נקרע.
ואלה מילות הפזמון של הרש"פ החוזר בשיר שאיתו אולי יוכלו ערביי ישראל להזדהות ולהתאחד:
לוחם, לוחם, לוחם, הוי עמי, עם הנצח,
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח, בשם השבועה, בצל הדגל,
בשם אדמתי, ובשם עמי, ובשם אש הכאב,
אחיה כלוחם, אשאר לוחם, אמות כלוחם,
עד אשר אשוב, לוחם.
אולי הצהרת כוונות גלויה מן הסוג הזה עדיפה, כיוון שבלאו הכי המגמה של האוכלוסייה הערבית להיצמד לסמלי הרשות הפלשתינית קיימת. עובדה: את הדגל של הרשות כבר אימצו לעצמם והם מניפים אותו ללא מורא.
פתרון אפשרי נוסף אבל קיים פתרון אפשרי נוסף, אם מובילי דעה ישראלים בצד השמאלי של המפה הפוליטית, המרבים להביע בתקשורת את דעותיהם האנטי-ישראליות, יתגייסו לחבר המנון חדש לחלוטין שהמילים המובילות בו יהיו: הנכבה, הכיבוש, הגירוש, וכמובן זכות השיבה. אני מניח שיימצאו אמנים יהודים טובים שיסכימו להתנדב לביצוע המשימה, רק מתוך רגשות הזדהות ואחווה.
עם זאת, במקרה שערביי ישראל יחליטו שההמנון של הרשות הפלשתינית עדיף בעיניהם, מעניין יהיה לראות איך תנהג משטרת ישראל אם ביום הנכבה הקרוב יתחילו אלפי ערבים לצעוד בחוצות עריהם כשהם משמיעים קול זמר רועם של שירת המנונם החדש ומניפים את דגלי אש"פ. צועדים ושרים. לא משבשים את התנועה, לא חוסמים כבישים, לא מתנהגים באלימות. האם נוכח תופעה שכזו תכריז המשטרה על מצעד השירה הזה כהתקהלות בלתי חוקית? או אולי בגלל השימוש במילה "לוחם" תודיע המשטרה, כי המדובר בקריאה המסיתה לצאת לקרב ועל כן אסור לשיר.
בישראל הדמוקרטית על גבול האנרכיה צריך להתכונן לכל תרחיש. כל אבסורד יכול להפוך ביום אחד למציאות עגומה.
