לימור לבנת. ילידת 22.9.1950, חיפה. נשואה, אם לשניים.
תושבת תל אביב. בת לאיש הלח"י, עוזי לבנת, ולזמרת שולמית לבנת. שירתה בצה"ל בחטיבה 7 בחיל השריון. בוגרת אוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה, היתה חברה בתא הסטודנטים של חירות. עסקה בפרסום.
ב-1992 נבחרה לכנסת ה-12. בשנים 1994-1993 היתה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה. היתה יו"ר ועדת משנה לייצוג נשים. ב-1995 עמדה בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן. היתה חברה בוועדות חינוך ותרבות, עבודה ורווחה וערוץ 2.
לבנת מילאה שורה של תפקידים מטעם מוסדות הליכוד, בהם מ"מ יו"ר הליכוד העולמי, יו"ר ועדת ההסברה וחברה בהנהלת שורשים.
בבחירות שהתקיימו במאי 1996 נבחרה לבנת לכנסת ה-13. ביום 18.6.96 מונתה לשרת התקשורת. שימשה כשרה המתאמת בין הממשלה לכנסת עד להתפטרותה ביוני 1997 מתפקיד זה.
באפריל 1997 מתחה לבנת ביקורת נוקבת נגד הממשלה בראשות
בנימין נתניהו, בגין פרשת בראון. בוועידת הליכוד בנובמבר 1987, התבטאה בחריפות נגד ביטול הבחירות המקדימות. כמו כן התבטאה נגד הפסקת הבניה בהתנחלויות.
במסגרת תפקידה כשרת התקשורת פעלה לפתיחת הענף לתחרות. פעלה לפתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ולהצטרפות מדינת ישראל להסכמי ארגון הסחר העולמי בנושאי תקשורת. יזמה תיקון בחוק הבזק, שייאפשר פרסום מכרזים לערוצים ייעודיים בכבלים. לבנת פעלה לפרסום מכרז לכניסת מפעיל שלישי לשוק הטלפונים הסלולריים.
במאי 1999 נבחרה לכנסת ה-15 ברשימת הליכוד. חברה בוועדות הבאות: ועדת הכספים, ועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה לקידום מעמד האישה.
עמדה בחזית המאבק לחשיפת העמותות הבלתי חוקיות של ברק, פעלה לקבלת החוק לפיזור הכנסת, והחלה את מאבק המחאה להחזרת הביטחון באוהל שהקימה מול בית ראש הממשלה ברק.
ביום 7.3.2001 מונתה לשרת החינוך בממשלה האחדות בראשות
אריאל שרון. ביום 27.2.03 מונתה מחדש לתפקיד זה.
כיהנה בתפקיד שרת החינוך עד יום 14.1.2006. נאלצה להתפטר מתפקיד זה בעקבות לחצים של יו"ר הליכוד הנבחר, בנימין נתניהו.
בכנסת ה-17 חברה בוועדות הבאות: ועדה לענייני ביקורת המדינה, ועדה למאבק בנגע הסמים, מ"מ בועדת החוץ והבטחון, מ"מ בועדה משותפת לתקציב הבטחון.
נבחרה לכנסת ה-18 ביום 24.2.2009 מטעם רישמת הליכוד. מונתה לכהן בתפקיד שרת התרבות והספורט.
