מחלת האלצהיימר - כל השלבים

אנשים בשלב האחרון של מחלת האלצהיימר זקוקים לעזרה בכל הצרכים היום יומיים שלהם. הם מאבדים את היכולת ללכת ללא עזרה ואז גם את היכולת לשבת ללא תמיכה. הם בדרך כלל לא שולטים בצרכים וייתכן אף שאינם יכולים עוד לדבר בצורה עקבית. הם לעיתים רחוקות מזהים קרובי משפחה. בליעה של מזונות מוצקים עלולה לגרום לחנק ובעקבות כך הם עלולים לסרב לאכול.

עד מתי?

שיעור התקדמות המחלה שונה במידה ניכרת בקרב החולים. עבור חלק מהם, דימנציה חמורה מתפתחת בתוך חמש שנים מהאבחון. עבור אחרים, היא עשויה להתפתח במשך למעלה מעשור. בממוצע, אנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר חיים בין 8-10 שנים לאחר האבחון. חלקם חיים גם 20 שנה.

רוב החולים באלצהיימר לא מתים מהמחלה עצמה, אלא מדלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן או סיבוכים בעקבות נפילה.

בשלבים האמצעיים של האלצהיימר החולים לא מסוגלים לארגן את מחשבותיהם או לעקוב אחר הסברים הגיוניים. הם מאבדים את היכולת לעקוב אחר הוראות כתובות ולעיתים קרובות זקוקים לעזרה בבחירת הבגד המתאים לעונה או לאירוע. לבסוף, הם יזדקקו לעזרה בלבוש מאחר שהבלבול שלהם עלול לגרום להם ללבוש את הפיג'מה במקום את בגדי היום או לנעול את הנעל על הרגל הלא נכונה. הם עלולים לסבול גם ממקרים של חוסר שליטה על הצרכים.

בדרך כלל במהלך השלב הזה קורה שאנשים מתחילים לסבול מבעיות של זיהוי קרובי המשפחה והחברים. הם עלולים לבלבל בין זהויות, לחשוב שהבן הוא אח או שבן הזוג הוא אדם זר. הם עלולים להפוך מבולבלים לגבי המקום שבו הם נמצאים ולגבי היום, העונה או השנה. הם אינם מסוגלים לזכור את כתובתם או את מספר הטלפון שלהם.

מאחר שהם חסרים כושר שיפוט ונוטים לשוטט, אנשים בשלב מתון של מחלת האלצהיימר אינם בטוחים כשהם לבדם. הם עשויים להפגין אי שקט ולבצע תנועות שחוזרות על עצמן, בעיקר בשעות אחר-הצהריים, או לחזור בלי הפסק על סיפורים מסויימים, מילים או תנועות, כמו קריעת ממחטות נייר.

שינויים במבנה האישיות הם שכיחים ויכולים לכלול:

- האשמות באי נאמנות או גניבה
- איומים וקללות
- התנהגות בלתי הולמת, כמו בעיטות, מכות, נשיכות צרחות, או תפיסות בכוח.

אנשים בשלבים הראשונים של אלצהיימר עשויים לחוות איבוד זכרון, הדרדרות בכושר השיפוט ושינויים עדינים במבנה האישיות. הם לעיתים קרובות סובלים מירידה בזמן הריכוז וירידה במוטיבציה לסיים משימות. בנוסף, הם עשויים להתנגד לשינויים ואתגרים חדשים, וללכת לאיבוד גם במקומות מוכרים.

למרות שכל אחד שוכח לעיתים מילים או שמות במהלך שיחה, אצל אנשים הסובלים מאלצהיימר קל מופיעה בעיה זו בתדירות הולכת וגוברת. הם עשויים להחליף מילים, או להמציא מילים הנשמעות או בעלות משמעות כמו המילים שנשכחו. לעיתים הם אפילו נמנעים משיחה כדי להמנע מטעויות כאלו ונראים מאופקים או מכונסים בעצמם, במיוחד במצבים מאתגרים מבחינה חברתית או רגשית.

הם עשויים גם להניח חפצים במקומות מוזרים ביותר. לדוגמא, הארנק עלול למצוא עצמו במקרר, או מקומם של הבגדים עשוי להיות במדיח הכלים. הם עשויים לשאול שאלות חוזרות או לאגור דברים חסרי ערך. כאשר הם מתוסכלים או עייפים, הם הופכים לפעמים כעוסים בצורה שלא אופיינית להם.