שקרים שחורים בשידור חי

החקירה הסמויה התקיימה באישורו של פרקליט המדינה, שי ניצן. זו הואצה בתחילת יולי בעקבות צו שהוציא ביום 29.06.15 שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בעתירה שהגישה תנועת אומ"ץ (בשיתוף עם News1), צו שחייב את היועמ"ש להשיב בתוך 30 ימים לבית המשפט העליון: מדוע ברכה לא ייחקר; ומדוע לא יושעה מתפקידו כראש יאח"ה. מובן כי עתירה זו הכניסה את הצדדים, כולל וינשטיין ומח"ש, לסד-זמנים שחייב העמקת החקירה הסמויה ומסירת דיווח מוקפד לבית המשפט העליון, גם אם האמת לא הייתה אופציה מועדפת אצל וינשטיין, במיוחד כשדובר בפרשת ברכה.

וינשטיין ניסה במשך שבועות קודם לכן לחבל בחקירה הסמויה, כפי שעשה שנתיים קודם לכן בעיצומה של חקירת הרב יאשיהו פינטו (וינשטיין דחה אז את הפצרותיו של פינטו: להיבדק בפוליגרף כדי להוכיח את טענותיו נגד ברכה). וינשטיין הקשה גם הפעם בחקירת פרשת ברכה, ועיכב, וסיפר סיפורים, ובמקביל כיבד ואפילו התחבק בפומבי עם ברכה ועודד את רוחו - הכל במטרה לגונן על ברכה, מסיבותיו הוא. ראיות למהלכיו המוזרים של וינשטיין, המעידות על הפרת אמונים, הצטברו למכביר. ועוד יבוא הזמן לחשוף אותן.

הדבר עלה בידו של וינשטיין, באופן מוגבל. חוקרי מח"ש התקדמו, בעל כורחו. גם בעזרתה של נציבת תלונות על פרקליטים, השופטת (בדימ.) הילה גרסטל, אליה פנה הח"מ באופן רשמי, בבקשה שתפעל לכך שעורכי הדין במח"ש ובפרקליטות יפעלו כחוק לביצוע החקירה. ואכן, גרסטל נתנה רוח גבית לחוקרי מח"ש ובמקביל דחקה בפרקליט המדינה להתקדם בחקירה הסמויה.

ניתנת האמת להאמר: חוקרי מח"ש ידעו היטב עם מי יש להם עסק. לכן הם התרוצצו, עלו ובאו, ואף הביעו בינם לבינם את כעסם על וינשטיין. ל-News1 הובא מידע בנושא, שעלול להביך מאוד את וינשטיין. במקביל פעלו חוקרי מח"ש לאיסוף הראיות, שאכן זרמו, וגם שמעו ורשמו את העדויות המפלילות. וינשטיין קיבל, שלא לומר נאנס לקבל, דוחות שהחזיקו מאות עמודים, שחייבו "פרוץ" - חקירת ברכה באזהרה. את זאת הבינו חוקרי מח"ש, את זאת הפנימו אפילו אנשי לשכתו של וינשטיין, באותו יום חמישי (02.07.15), כולל רז נזרי - שבחר הפעם, לאחר התאבדותו הטרגית של ברכה, לכזב לחברי הוועדה ולהטיל דופי דווקא ב-News1 - כלי התקשורת היחיד שמילא תפקידו בנאמנות, באומץ ובמקצועיות.

ברכה הבין היטב את שצפוי לו - חקירה קשה וממושכת, גם מההחלטות שהתקבלו בדיון המכריע ביום חמישי (שקדם להתאבדות), מכוחן התיר היועמ"ש ביצוע פעולות חקירה נוספות. ברכה גילה ליבו גם בפני בני משפחתו וחברים, כאשר הביע מפורשות את חששו מחקירת מח"ש. ולכן, ולמרבה הצער, לאחר שנוכח כי וינשטיין לא יוכל הפעם לחלצו מחקירה, הוא שלח יד בנפשו - לא לפני שביצע עבירה נוספת: בכך שהשמיד ו/או העלים את מכשיר הסלולר המשטרתי שהחזיק, מכשיר שאצר בתוכו ראיות מפלילות נגדו.

בתחקיר שלהלן מובאים בהמשך חלקים מדבריו של נזרי, בפני הוועדה. נצביע על השקרים השחורים. נביא את סעיפי החוק הרלוונטיים המלמדים מדוע עסקינן בחקירה סמויה, להבדיל מבדיקה-עיון במסמכים בטרם מתקבלות החלטות. נגיש מידע נוסף על שאירע, המפריך את דבריהם הכוזבים של וינשטיין ונזרי.

הטיעון

2.1) רז נזרי נשאל על-ידי היושב-ראש ניסן סלומינסקי באשר לגיבוי שניתן לברכה. לדבריו, מאז אוקטובר 2012, "מאותו זמן שהתפוצצה פרשת פינטו שניסה לשחד את תת-ניצב ברכה... התחילה תעשיה של השמצות וטענות מטענות שונות כנגד תת-ניצב ברכה". (ציטוט):

• 
  הדבר הזה גם עמד פעמיים בפני בג"ץ. אנחנו, המערכת שלנו הייתה חייבת לבדוק את הדברים ובדקנו את התלונות שהגיעו אז, ובשעתו כשהוא עמד להתמנות לראש יאח"ה הוגשה עתירה לבג"ץ. אחרי בדיקה מדוקדקת שנעשתה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שאין תשתית לפתיחה בחקירה ולגבות את מינויו לראש יאח"ה. הדברים עמדו גם בפני מבחן בג"ץ ובג"ץ אישר את ההחלטה הזאת. מאוחר יותר, היו תלונות נוספות. הייתה עתירה נוספת לבג"ץ, וגם בהקשר הזה היועץ המשפטי החליט לגבות את ה-, להגן על ה-, על תת-ניצב ברכה בפני בג"ץ ובג"ץ קיבל את העמדה הזאת.
  

העובדות


2.2) העתירה הראשונה הוגשה בספטמבר 2012 על-ידי עו"ד אורית חיון, שזכתה גם לתמיכתם של פרופ’ אריאל בנדור וד"ר ישגב נקדימון. העתירה עסקה בשקריו של ברכה ובהדלפות מסוכנות שאכן הובילו לחשיפת שמו של סוכן שהפליל עברייני סמים (המדינה נאלצה לשלם יותר מ-4 מיליון ש"ח פיצויים). בעתירה נדרש היועמ"ש למנוע מינויו של ברכה לראש יאח"ה - בעקבות שקריו של ברכה לבית המשפט המחוזי, כפי שאלה אכן התבררו בפני השופט עמירם בנימיני. וינשטיין ניצל לרעה איסור פרסום שיזמה הפרקליטות - הן מחשש לחייו של אותו סוכן והן נוכח המוטיבציה למנוע פרסום השקרים שהתגלו - והסתיר מידע חשוב ובעייתי על התנהלותו של ברכה. אירועים אלה התרחשו לאחר פריצת פרשת פינטו. עם או בלי קשר - וינשטיין נתן לברכה גיבוי וחיפוי מוחלטים. בית המשפט העליון נמנע מלהתערב;

2.3) שתי עתירות הוגשו (אומ"ץ, והתנועה לאיכות השלטון) בדרישה לחקור את ברכה על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים בחשדות שיוחסו לו בפרשת פינטו. כולל בעבירות שוחד. אלא שהיועמ"ש, שהתנהל באופן חסר עכבות, שיקר והטעה את בג"ץ ואת ההרכב בראשו עמדה השופטת מרים נאור. ראשית, אמר: הטענות שהועלו כלפי ברכה נבדקו בידי צוות החקירה בפרשת פינטו. וכשנדרש למסור תגובה נוספת, בשאלה: מדוע לא בוצעה חקירה במח"ש, זיגזג היועמ"ש ומסר כי אין צורך בחקירת מח"ש, מכיוון שהטענות ו/או החשדות שהועלו נגד ברכה כבר נחקרו על-ידי צוות החקירה המשטרתי, במסגרת חקירת פרשת פינטו. וכך נמסר, בין היתר, בהודעה לבג"צ:

• "טענות המשיב 5 (פינטו) נבחנו אחת לאחת ביסודיות, על-ידי צוות החקירה בראשות ראש אח"מ - נגבו הודעותיהם של המשיב 5 ומקורביו; נגבו הודעותיהם של גורמים חיצוניים; נגבו הודעותיו של המשיב 4 (ברכה); נבדקו ראיות חפציות לרבות חשבונות הבנק של המשיב 4" (שקר: שמונה חשבונות של בהן ניתן ייפו כוח לברכה, לא נבדקו, לאור בקשתו של ברכה להימנע מבדיקתם, י.י.);

• "כפי שנפרט, החקירה המשטרתית הייתה מקיפה ויסודית";

• "לאחר בחינת הנושא בקפידה במסגרת החקירה המשטרתית...";

• "נוכח מסקנה זו נראה לכאורה כי השאלה שמעוררת העתירה אינה עקרונית אלא יישומית-עובדתית, היינו: האם אכן בוסס חשד סביר, אותו יש להפריך או לאשש, באמצעות חקירה, לאחר שנעשתה כזו למעשה" (ההדגשה הוספה, י.י.).

2.4) הנה-כי-כן, נזרי דיבר בפני הוועדה על בדיקה בלבד, שלא העלתה חשדות כל-שהן, בעוד שלבג"ץ נמסר כי אכן בעניינו של ברכה בוררו החשדות "באמצעות חקירה, לאחר שנעשתה כזו למעשה".

2.5) לשאלה האם צוות החקירה אכן קיים חקירה אמיתית, במטרה להגיע לחקר האמת, כבר השבנו כאן פעמים רבות. לא ולא: א) לא בוצעה חקירה אמיתית נגד ברכה; ב) לא נבדקו שמונה (8) חשבונות בנק שברכה קשור אליהם (המדובר בחשבונותיו של אחיו, בהם החזיק ייפוי כוח); ב) היועמ"ש סירב להצעת הרב פינטו ולבקשתם של גורמים מעורבים נוספים: לגבות מהם עדויות בחשדות נגד ברכה ולבצע להם בדיקת פוליגרף.

הטיעון

3.1) רז נזרי ניסה במהלך הדיון להטיל דופי ברב פינטו ובמקורביו, ולעשות להם דה-לגיטימציה, משל לדבריהם לא נמצא ערך ראייתי, היכול להקים חשד נגד ברכה, באופן שיחייב חקירה. במקביל הדגיש, כי היועמ"ש ואנשיו פעלו מכוח חובתם לבדוק את התלונות והטענות (ציטוט):

• 
  מצד אחד ידענו שיש פה תעשיה של תלונות והשמצות שמונעת מכנראה גם מתחושת נקם. ידענו. אלו לא יישומים באפלה, וידענו בדיוק מאיפה רובן ככולן הטענות מגיעות וזה השליך על האופן שבו בדקנו את הדברים. זאת אומרת, היינו, נקטנו בזהירות כי ידענו שיש פה אינטרסים מעבר לתלונה הזאת. מצד אחד. מצד שני, עדיין, גם כאשר אתה יודע שיש מניע ויש יכול של נקמה וכולי, אתה לא פתור מלבחון את עצמך ולא פתור מלבדוק את הדברים. היינו מועלים בחובתנו המקצועית, המשפטית והציבורית, אם היינו אומרים כל פעם: מאחר שיש פה אדם שיש לו אינטרס אז אנחנו לא בודקים. זה איש שאנחנו מכירים אותו אז אנחנו מעניקים גיבוי עיוור. אני חושב שאם הגיבוי היה עיוור, אם הגיבוי היה אוטומטי, אז בצדק היו באים איתנו חשבון: הציבור, הכנסת וגורמים אחרים ואומרים: 'מה זאת אומרת, בגלל שזה איש מתוך המערכת, אז מכירים אותו, אז כל תלונה אתם מיד לא נותנים לה להיכנס?'. גיבוי מעצם טיבו לא יכול להיות ולעולם לא יהיה אוטומטי.
  

העובדות

3.2) בניגוד לטיעון הכוזב של נזרי, היועמ"ש ואנשיו התמקדו בהדיפת החשדות. הם לא גילו רצון אמיתי וכן להגיע לחקר האמת, אלא עסקו שוב ושוב בניסיון להמעיט בערך הראייתי של העדויות והראיות החפציות שהובאו בפניהם;

3.3) בניגוד לטיעון החמקמק של נזרי, היועמ"ש אכן נתן לברכה גיבוי אוטומטי, למרות החשדות השחורים שהוצגו בפניו, שכללו: עבירות שוחד בכמה פרשות, מרמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ומשפט ועוד ועוד;

3.4) בניגוד לטיעון החלקלק, נזרי אכן מוסיף חטא על פשע. במקום להכות על חטא ולהודות בכשלים ובחיפוי המושחת מצד היועמ"ש והוא עצמו, מטעה נזרי את חברי הוועדה ומוסר להם דיווח שיקרי, כאילו כל שהיה טעון בדיקה, אכן נבדק והופרך;

3.5) בניגוד לטיעון המטעה של נזרי, סוד גלוי הוא: החשדות, שאת חלקם הגדול פרסמנו ב-News1, הועלו בלא שיש להם נגיעה מהותית לרב פינטו או למקורביו. לראיה: העתירה הראשונה שהוגשה נגד ברכה, אודותיה דיווחנו לעיל; ולראיה נוספת: החשדות נגד ברכה לפיהם הדליף לעיתונאי מידע מפוברק מתיק החקירה בנושא מעונות ראש הממשלה (הערה: עניין זה היה אחד הנושאים שנחקרו במח"ש בשבועות שקדמו להתאבדות ברכה ואכן אומתו כעבירה מצד ברכה).

הטיעון

4.1) רז נזרי ניסה, בשמו של היועמ"ש וינשטיין, ליצור את הרושם כאילו התקיימה בדיקה בלבד, בטענות נגד ברכה, זאת להבדיל מחקירה פלילית. במקביל, הוא טרח להכחיש שוב ידיעה שפורסמה כביכול ב-News1, לאחר ההתאבדות, כאילו היועמ"ש קיבל באותו יום חמישי החלטה לחקור את ברכה. נזרי, ששכח אולי שחובתו לומר את האמת, ורק את האמת, התעלם מהעובדה הפשוטה: "הידיעה" שיוחסה לח"מ ב-News1 לא פורסמה ולא הייתה ולא נבראה, כלל וכלל. נהפוך הוא: הח"מ האשים את וינשטיין בפרסומים חוזרים ונשנים, בחיפוי ובטיוח ובעיכוב חקירתו של ברכה. הטיעון הכוזב והמניפולטיבי כאילו אכן פורסמה ידועה כוזבת ב-News1, על החלטה שקיבל, כביכול וינשטיין (לחקור באזהרה את ברכה, להבדיל מקיום חקירה נגדו, שאכן התקיימה כאמור), פורסם על-ידי העיתונאי הכזבן, "דובר המשטרה", משה נוסבאום, במטרה לפגוע בח"מ ולהפנות את האש לעבר הח"מ עוד בטרם ברכה ז"ל הובא לקבורה.

4.2) נזרי התאמץ, בכל כוחו, להציג את הרושם כאילו מה שנעשה הוא בדיקה בלבד, וכאילו עוד קודם לכן (בחודשים מאי ויוני) הוציא משרד המשפטים הודעות שהכחישו פרסומים ב-News1 על ברכה (הפרסומים התייחסו בעיקרם לחקירה סמויה, שאכן התקיימה). נזרי הטעה את חברי הוועדה, שכן: ההכחשות שאכן הוצאו דחו את טענות News1 נגד פרקליט המדינה שי ניצן ונגד היועמ"ש וינשטיין, כלפיהם הופנתה אצבע מאשימה על חיפוי וטיוח (שאכן נעשו). נזרי נאלץ לגלות לחברי הוועדה, באותו מעמד, כי אכן - בשבוע שקדם להתאבדות היו התפתחויות שיצרו את הדרמה הגדולה, ואלה, כפי הנראה, הם שהניעו את ברכה להתאבדות (ציטוט):

• 
  אבל אני שוב אומר את הדברים. באותו שבוע אם אתה מתייחס לפרסומים בשבוע האחרון התנהלה בדיקה. הדבר הזה כבר אישרנו אותו. התנהלה בדיקה...
  
  רויטל סוויד: אבל מח"ש זימנו עדים למסור עדות.
  
  נזרי: אז אני רוצה לומר אנחנו...
  
  רויטל סוויד: השאלה אם מח"ש זימנו עדים או לא זימנו עדים למסור עדות.
  
  נזרי: אני לא חושב אני לא רוצה חברת הכנסת סוויד, להיכנס כרגע למה היה בבדיקה. אני כן אומר שהייתה בדיקה. הייתה בדיקה. ומה זאת אומרת זימנו עדים? יש מידעים ש...
  
  רויטל סוויד: מה זאת אומרת הייתה בדיקה?
  
  נזרי: בדיקה, זה אומר שבודקים מידע, טענות שהגיעו כנגד גורם מסוים. אנחנו לא יכולנו להכחיש את הדבר הזה כי הייתה בדיקה. אנחנו לא נגיד דבר שהוא לא אמת... התווך הזה בין מצב שבו אתה מקבל מידעים לבין מצב שאתה מחליט על בדיקה או מחליט על חקירה זה לא עובר בין רגע. זאת אומרת, יש מצב שבו אתה אומר יהיה לך אדם מסוים, אתה גובה ממנו עדות, אתה שומע משהו אתה לא יכול לזרוק את זה לפח. אתה צריך לעשות פעולות נוספות ולכן הוחלט לעשות פעולות נוספות באותו שבוע. אבל היינו רחוקים באותה נקודת זמן מהחלטה על פתיחה בחקירה. יש הבדל בין תשתית שמצדיקה פתיחה בחקירה פלילית לבין מצב שמגיע מישהו ואומר משהו ואתה מחויב מקצועית ציבורית לבדוק אותו. כמו שאמרתי, אתה לא תיתן ולא תיתן אף פעם גיבוי אוטומטי.
  
  ובהמשך דבריו אמר (ציטוט):
  
  היינו זהירים. לא רצינו להיות כלי שרת בידי אותם אנשים שבאו ובעצם שמו להם למטרה להשמיץ ולהכפיש את אפרים ברכה ולכן הרבה דברים לא נבדקו, כי הבנו מאיפה זה מגיע. הרבה דברים נבדקו בצורה מהירה, ואחד בלי שהגענו אליו והכל ככה בצורה פנימית. אבל חלק מהדברים שהגיעו וחשבנו שיש מקום לבדיקה, נעשתה בדיקה ראשונית כפי שאמרתי. באותה נקודת זמן היינו רחוקים מהחלטה בפתיחה בחקירה, גם זה חשוב לומר. מצד אחד הייתה בדיקה, מצד שני באותה נקודת זמן שבו אפרים נטל את חייו לא היינו קרובים להחלטה בפתיחה בחקירה. ולכן, משעה שזה מה שפורסם, חשבנו שאנו מחויבים לבוא וליידע את הציבור בהקשר זה.
  

העובדות


4.3) רז נזרי שיקר לחברי הוועדה, במצח נחושה. לפחות בנקודות אלה:

• רז נזרי יודע היטב, כי מח"ש קיימה חקירה סמויה, בהנחיית פרקליט המדינה שי ניצן, בכמה פרשות: ההדלפות מצד ברכה בפרשת השוחד בעיריית אשדוד; ההדלפות של ברכה מתיק הבדיקה במעונות ראש הממשלה; ההדלפה שיוחסה על-פי החשד לברכה, מתיק רצח (מידע זה הגיע למח"ש מאוחר יותר);

• נזרי שיקר בשידור חי. שכן, בניגוד לדבריו: בשבועות שקדמו להתאבדות התקיימה חקירה פעילה במח"ש, נגד ברכה. אומנם נכון, ברכה טרם זומן לעדות, והיועמ"ש טרם נתן "אור ירוק" לזימונו וחקירתו באזהרה, אך חקירה נגדו התקיימה גם התקיימה;

• רז נזרי, שבחר לכזב לחברי הוועדה, יודע היטב: להבדיל מ"בדיקה" שנעשית בלשכת היועמ"ש בעקבות תלונה ו/או חשד שעולה, ושם הופכים בשאלה ובוחנים: האם יש חשד ו/או מקום להורות על חקירה, הרי שבעניינו של ברכה: שלבים אלה נמרחו והתקיימו במשך חודשים ומוצו, ולאחריהם נפתחה חקירה סמויה כמה שבועות לפני ההתאבדות. מדובר בחקירה פלילית לכל דבר ועניין, שגילויה הפומבי היה אמור לחייב את היועמ"ש להשעות את ברכה לאלתר;

• נזרי יודע היטב כי אין מדובר ב"בדיקה בלבד" אלא בחקירה: ראשית, מח"ש אינה מוסמכת לבצע "בדיקה", אלא חקירה בלבד; שנית, מח"ש אכן ביצעה חקירה סמויה, בכלים פליליים, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה; שלישית - במח"ש הוקם צוות חקירה ובראשו סגן ראש מח"ש, משה סעדה. צוות זה נפגש לפחות חמש-שש פעמים עם וינשטיין ונזרי ועם גורמים נוספים שזומנו לדיונים הדרמטיים בעניינו של ברכה; ורביעית - נזרי, יחד עם היועמ"ש, הם שכתבו וחיברו, במסגרת שלבי החקירה הסמויה, את ההצהרה עליה נדרשה עו"ד מיכל כהן לחתום, והם שניסחו את השאלות המפלילות את ברכה, לבדיקת הפוליגרף השנייה שבוצעה לה, שגם אותה עברה בהצלחה.

• רז נזרי יודע היטב, גם מהחומרים שהובאו בפניו, כי במסגרת החקירה הסמויה נגבו עדויות מפלילות נגד ברכה, בוצעו בדיקות פוליגרף, הוצאו רישומי שיחות, נאספו מסמכים, ואף הופעלו כמה גורמים בשטח כדי להשיג מידע נוסף ומסמכים רבים שנדרשו. חוקרי מח"ש, ובראשם אורי כרמל ומשה סעדה, כתבו ואף הגישו ליועמ"ש דוחות המחזיקים מאות עמודים, ובהם הראיות החמורות;

• נזרי יודע היטב, כמו מספר מצומצם של שותפי סוד, על המידע הדרמטי והחמור שהובא ותועד באותו יום חמישי (שאת פרטיו אנו נמנעים מלגלות כאן). מכאן חומרת כזביו של נזרי, שלא נמנע מלהונות את חברי הכנסת, בניסיון נואל ליצור את הרושם כי אכן: בקדוש מעונה עסקינן.

הטיעון

5.1) רז נזרי יצא מגדרו, במהלך הדיון, כדי להפיס את דעתם של חברי הוועדה, כי הנה: היועמ"ש והפרקליטות וכל הגורמים המעורבים, עמדו לצידו של ברכה, תמכו בו ועודדו את רוחו מפני כל חורשי רעתו, ומפני כל המשמיצים הרשעים, ובמיוחד מפני הפרסומים המרושעים של הח"מ ב-News1. רז נזרי אולי לא הבין כי בדבריו הוא מפליל למעשה אותו עצמו ואת היועמ"ש וינשטיין (נפרט זאת בהמשך). וכה השיב לשאלת חברת הכנסת רויטל סוויד (ציטוט):

• 
  שאלה חברת הכנסת סוויד: האם מישהו מהמערכת היה בקשר עם אפרים ברכה. אני רוצה להגיד לך כמו שאמרתי קודם: הרי ידענו מאיפה הדברים מגיעים. ידענו מאיפה התלונות מגיעות, וזה לא שהיינו צריכים ליצור קשר עם אפרים ברכה. אפרים ברכה, בחודשים האחרונים לחייו, כמו שלפני זה, בחודשים האחרונים אולי יותר, היה, לא חלף שבוע שהוא לא היה לפחות פעם או פעמיים בישיבה בלשכת היועץ או אצל בישיבת פרקליט המדינה. הוא עסק בחקירות הכי רגישות והכי זה שחלקן כבר מפורסמות, בין אם זה 512 עם אותה פרשה של ארגוני פשע, ובין אם זה הסיפור של פואד, ובין אם זה הסיפור של הרב מצגר ופרשת הרפז. כמו הדיונים שמתנהלים בלשכת היועץ כמעט כל שבוע. בין אם זה עידכוני סטטוס כאלה ואחרים - הוא היה בתוך החדר. לא הודר ולא מודר, היה אמון מוחלט באפרים ברכה.
  
  לפני מספר חודשים - אני לא מעט נמצא במערכת, ואני לא זוכר סיטואציה כזאת בגלל העוצמה שלה, הביקורות שהיו וכל אלה ואחרות, היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, נסענו לביקור מיוחד ביאח"ה. בעצם עברנו ביחד עם אפרים חדר-חדר בלהב 433 במשרדי היחידה בלוד, עברנו בערך מעל 100 חוקרים ביחידה הזאת. עברנו ביחד אם אפרים בערך שעתיים בכל החדרים, חדר-חדר עם כל אחד מהחוקרים. והכל היה מן סוג של הפגנת גיבוי שזה דבר קצת חריג שהיועץ המשפטי, פרקליט המדינה ואנחנו, והצוות שעוסק בדברים האלה, עוברים ושואלים ומדברים עם השוטרים. אחרי זה גם בצורה של כינוס כולל, שברור לכולם היה שהרעיון זה לגבות את אפרים שנמצא תחת מתקפות, מצד אחד.
  
  דבר נוסף שהיה: שאלת מה עוד עשינו לפני כמספר שבועות. כמו שאמרתי לפני מספר חודשים, מספר שבועות, חודש, חודשיים משהו כזה, אחרי אחת הישיבות הללו גם כן כשהיה פרסומים כאלה ואחרים באחד האתרים, אחרי אחת, הישיבות, קרא היועץ המשפטי לאפרים לחדר, ואני זוכר את הסיטואציה שבה בעצם היועץ ככה, נתן לו סוג של דברי חיזוק. אמר לו שהוא מודע לתקופה הקשה שהוא עובר ושהוא ידע שאנחנו מאמינים בו ואנחנו זה ואנחנו צריכים גם אם צריכים לבדוק דברים אנחנו בודקים ואנחנו בהחלט יודעים איזה דבר קשה איזה תקופה קשה הוא עובר גם הוא וגם משפחתו, ואפרים אני זוכר את זה כמו עכשיו, יצא מהחדר בדמעות. הוא יצא מהחדר בדמעות, ואני זוכר שהוא אפילו, אנחנו הכנסנו אותו לאחד החדרים כדי שלא יראו במסדרון שככה יוצא קצין משטרה בכיר בפרצוף שאי-אפשר להתבלבל בו, פשוט כולו דומע מהתרגשות. ואני יודע שאחרי זה הוא סיפר את זה, קיבלנו דרך פרקליטים שמלווים חקירה מסוימת שהוא סיפר את זה לפקודיו, הוא סיפר לפקודיו כמה הוא היה נרגש מהגיבוי שניתן לו מראשי המערכת גם היועץ המשפטי וגם פרקליט המדינה. זה סיטואציות שהיו הכל בשבועות בחודשים האחרונים.
  

עד כאן ציטוט חלק זה מדברי נזרי בפני חברי הוועדה.


העובדות

5.2) בניגוד לדבריו של רז נזרי, המידע המדויק והחשוב שהובא על-ידי הרב פינטו ואנשיו, שימש כמה וכמה פעמים לפתיחת חקירות ו/או לעדויות בפני בית המשפט. מקרה אחד, לראיה: ניצב (בדימ.) מנשה ארביב סולק מתפקידו כראש אגף החקירות, בבושת פנים, ונפתחה נגדו חקירה במח"ש, בהנחיית היועמ"ש וינשטיין, בעקבות מידע שהובא על-ידי פינטו ואנשיו. חומר החקירה שכבר הצטבר, מחייב הגשת כתב אישום נגד ארביב;

5.3) בניגוד לרושם שמנסה נזרי לייצור, אין מקום לשבח את התמיכה והגיבוי שניתנו לברכה. נהפוך הוא: ב-News1 חשפנו שוב ושוב, כי היועמ"ש מעניק לברכה גיבוי וחיפוי באופן מופקר ומושחת, תוך הימנעות מחתירה לחקר האמת בחשדות שיוחסו לברכה. האשמנו את וינשטיין בהפרת אמונים. פשוטו כמשמעו. והנה, מאשר נזרי עד כמה עמוק היה החיפוי על ברכה:

• במקום להראות לברכה את הדרך לחדרי החקירות במח"ש, הקפידו וינשטיין ואנשיו להמשיך ולשתפו בחקירות הרגישות ביותר, כולל בתיקי חקירה ציבוריים;

• במקום לאשר לציבור כי אכן מתקיימת נגד ברכה חקירה סמויה במח"ש, הם הוציאו הודעות תמיכה, גיבוי וחיפוי, ומסרו בכזב כי מתקיימת בסך-הכל בדיקה ראשונית משל מדובר בעיון בתלונה שהגיעה;

• במקום למדרו ולהוקיעו מחקירות ולהשעותו לאלתר מתפקידו כראש יאח"ה, הם דאגו ללוות את ברכה לסיור במתקני יאח"ה, ועברו "חדר-חדר", כלשונו של נזרי, כדי להפגין את תמיכתם בו. מיותר כמעט לציין: וינשטיין ונזרי לא ערכו תרשומות שיתעדו אירועים אלה, כמתחייב מעצם קיומה של חקירה סמויה, באותה עת;

• במקום לפעול כדי להגיע לחקר האמת, בלמו וינשטיין ואנשיו וחסמו ועצרו את חוקרי מח"ש, לבל יבצעו במהירות הדרושה את המהלכים הפליליים שנדרשו נגד ברכה;

• וינשטיין השתמש לרעה בסמכותו, ביודעו היטב כי בנסיבות שנוצרו: אין איש מלבדו, מקרב אנשי התביעה והאכיפה בישראל, שיכול להדיח את ברכה מתפקידו ולפעול במהירות כדי להגיע לחקר האמת.

5.4) בשורה התחתונה: במדינה מתוקנת הייתה עדותו של נזרי בוועדה החוקה חוק ומשפט, לבדה, מובילה לפתיחת חקירה פלילית נגד היועמ"ש וינשטיין ונגד נזרי עצמו: בחשד להפרת אמונים ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט. לא פחות. עתה נדרשת חקירה: מה עוד הבטיחו וינשטיין ואנשיו לברכה; והאם נכון שוינשטיין קיים לפחות כמה שיחות עם ברכה, בתקופה שבוצעה חקירה סמויה, בלא שאלה תועדו כדין.

6.1) רז נזרי, כמו גם היועמ"ש יהודה וינשטיין, יודעים היטב: חקירה היא חקירה היא חקירה, גם אם יוסיפו לכנות זאת בדיקה חשאית ו/או בדיקה מקדימה, ו/או בדיקה ראשונית ו/או בדיקה עיונית. הדבר נכון לחשוד ברכה ז"ל, כמו גם לכל חשוד אחר. היטיבה לתאר זאת עו"ד איבון בנדל, הממונה על חופש המידע במשטרה, בעניין אחר, במכתבה מיום 11.11.14 אל יובל סיני (ציטוט):

• 
  
  "מבירור שערכנו, אין נוהל בנושא "בדיקה". אין אבחנה רשמית בין המושג "בדיקה" והמושג "חקירה", לעיתים ייעשה שימוש במילה "חקירה" ולעיתים במילה "בדיקה" כשאין הבדל בין השניים והכוונה הינה זהה".
  
  

6.2) נזרי, כמו וינשטיין, אמורים להפנים כי ניסיונם לטייח ולחפות, לאורך זמן, על מבצעי עבירה, לא יצלח, כפי שלא עלה בידם למנוע פתיחתה של חקירה סמויה נגד ברכה ז"ל. שניהם היו מחויבים לפעול על-פי החוק: להורות על חקירה מידית, מקום שעלה חשד לעבירה פלילית, ולא לקשקש על בדיקות, כביכול, מקום שאכן מבוצעים בפועל הליכי חקירה. נזרי והיועמ"ש אמורים היו להבין, לפחות לאחר מעשה: התנהלותם בפרשת ברכה, שאותו הגדירו כ"בן בית" בלשכת היועמ"ש, ושלמענו אף עברו "חדר-חדר" ביאח"ה, כעדותו של נזרי, כדי להפגין תמיכתם בו, נעשתה תוך ניגוד עניינים מובהק, והיא עולה כדי שיבוש מהלכי חקירה ומשפט; וכי כזביהם הנוספים והחדשים בפני ועדת חוקה חוק ומשפט הינם בבחינת הוספת חטא על פשע.

6.3) נזרי והיועמ"ש אמורים להכיר היטב את החוק מכוחו פועלת המחלקה לחקירות שוטרים, הקובע כדלקמן (מתוך אתר משרד המשפטים...):

• תפקידה של מח"ש הינו לחקור חשדות לביצוע עבירות פליליות (בלבד) שבביצוען חשודים אנשי משטרה, ושעונשן מעל שנת מאסר. כן מוסמכת מח"ש לחקור עבירות כאמור, שבביצוען חשודים אזרחים יחד עם אנשי משטרה;

• הבסיס לסמכות פעולתה של מח"ש מעוגן בתיקון מס' 11 לפקודת המשטרה, [נוסח חדש], תשל"א-1971, סעיפים 49ט - 49יא לפקודה, הקובע ככלל כי בכל חשד לעבירה של שוטר, שהעונש הקבוע בגינה בחוק הוא מעל שנת מאסר - לא ייחקר השוטר על-ידי משטרת ישראל, אלא חקירתו תבוצע על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, שהנה גוף עצמאי ובלתי תלוי במשטרה.

6.4) הנה-כי-כן: משעה שבוצעו פעולות באמצעות חוקרי מח"ש, כולל חקירת עדים, בדיקות פוליגרף, איסוף ודרישת מסמכים, הפעלת סוכני מודיעין, הוצאת רישומי שיחות וכו', הרי שמדובר בחקירה פלילית לכל דבר ועניין - גם אם טרם עברו חוקרי מח"ש לשלב החקירה הגלויה ("פרוץ"), וגם אם טרם זומן החשוד המרכזי למסור את גרסתו.


6.5) נזרי והיועמ"ש וינשטיין אמורים היו להבין: לא תוכלו לבלף את הציבור, לאורך זמן. גם אם תנהגו כך, קלונכם ייחשף ברבים. אנו ב-News1 נמלא את תפקידנו, בלא מורא מאיש, כדי להגיע לחקר האמת: מדוע פעלתם, כפי שפעלתם, תוך הסתכנות אישית בחשד לעבירה פלילית של הפרת אמונים; האם אכן חשש היועמ"ש מברכה ולכן חיבל בקידום חקירתו; ומדוע לא טרחתם ליטול מאפרים ברכה ז"ל את נשקו, למרות שחשפנו ב-News1, מבעוד מועד, את איומיו של ברכה ז"ל לפיהם אמר שיתאבד אם יזומן לחקירה.