|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

בחינת סימנים מעידים - המקרה האירני

כפי שדרך תהליך של היזון הדדי בין האינטלקטואלים לסאדאת, הקדימו האינטלקטואלים במצרים לא פעם את התהליך הפוליטי והזינו תהליכי התפתחות ותמורה, כך יש להעלות על הדעת מבלי לפסול על הסף שתהליכים חברתיים באירן שלאחר הסכם הגרעין עלולים להוביל להתפתחות ביחס לשינוי המשטר
17/08/2015  |     |   כתבות   |   הגרעין האירני   |   תגובות
צהלה ברחובות אירן עם החתימה על ההסכם [צילום: AP Photo/Vahid Salemi]

מהות השינוי
אולי ניתן למצוא את מהות השינוי, אם קיים בכלל, בדבריו של מנהיג בעל קו מדיני נוקשה ואנטישמי במיוחד כלפי ישראל, באומרו שביחד עם מיליארדי הדולרים שיזרמו לתוך אירן יהיה הכרח לצמצם גם את התקציב הצבאי. לדבריו, אירן חייבת להתרחק ממעורבות בנושאי חוץ והגם שאין לזנוח למשל את חיזבאללה ואת סוריה, יש להסתפק בתמיכה בהם מבחינה פוליטית בלבד ולא מבחינה צבאית.

התיעוד הנדיר שהובא מאת העיתונאי של השבועון "פורוורד", לארי קוהלר-אסס, עם ביקורו באירן מבלי להסתיר את זהותו ואת היותו פרו ישראלי, מעלה מספר שאלות הראויות להיבחן באופן מערכתי ביחס לפוטנציאל לתפנית אסטרטגית באירן, לפחות מבחינה חברתית.
ניתן לבסס את העלאת השאלות על אנלוגיה אפשרית, גם אם לחלוטין לא זהה, על התהליך שעברה מצרים מאז עלייתו של סאדאת לשלטון ב-1970. התחום שאליו יש להתייחס קרוי "סימנים מעידים" והוא יוצא מתוך המתודולוגיה המודיעינית הקשורה בנתונים על התנהגות, התבטאויות, או תנועות הנעשות על-ידי האויב, המעידים על הכוונות והיכולות שלו, או שיש בהן כדי להצביע על מתקפה אפשרית מצדו.

האנלוגיה למקרה המצרי עשויה אולי לעמוד על מספר נקודות חשובות בתחום הסימנים המעידים, שכן גם סימנים מעידים למלחמה וגם סימנים מעידים לשלום נופלים בתחום אחריותו של המודיעין. בהערכת המודיעין של אמ"ן באפריל 1976, נבחנה תמונת המצב במצרים, זאת עקב ריבוי הידיעות אשר הגיעו ממספר מקורות במקביל: משקיפים, גורמים אקדמאים זרים, ודיפלומטים, שביקשו לעמוד על המתרחש במצרים. גורמים אלה דיברו על כך שישראל איננה קוראת נכונה את מה שקורה במצרים. שירותי מודיעין זרים, חיזקו את הנאמר וכתבי עיתונות בכירים במצרים דיווחו דיווחים דומים והצביעו על תפנית אפשרית, על זניחת דרך המלחמה ועל נכונות מצרית להגיע להסכם מדיני עם ישראל. בכדי למצוא קצה חוט בנושא "סימנים מעידים לשלום", הוכן במכון "שילוח" באוניברסיטת תל אביב מסמך הקרוי "הצעת מכון שילוח לסימנים מעידים לשלום". המסמך התמקד בשלושה מישורים עיקריים:

המישור הסמנטי המדבר על שינויים בסגנון ובטרמינולוגיה של מנהיגים ופובליציסטים בנוגע לזכות קיומה של ישראל באזור המזרח התיכון ואפשרות לפתרון מדיני. המישור הסמנטי בודק את היעלמותם או הופעתם של ביטויים ומילות גנאי מהלקסיקון שלהם, או שימוש בניסוחים זהים בלשון הערבית לקהל בבית ולתצרוכת חוץ. המישור של דעת הקהל הערבית מדבר על ניטור דעת הקהל במדינות ערב, דבר שיכול להתבצע באמצעות סקרים על-ידי גוף זר בינלאומי, שנה אחר שנה בכדי לאפשר השוואה של התמורות החלות בדעת הקהל כתבחין להבנת הלך הרוח בהתאם לשלילה מוחלטת של ישראל, הכרה בה, או במו"מ פוטנציאלי. והמישור האקטיבי מדבר על זיהוי צעדים מעשיים המבטאים עמדה חדשה, או הקצאת משאבים על-פי סדר קדימויות שונה כגון: פחות אמצעים לביטחון ויותר לכלכלה או לחברה וגם חיסול שקט או טשטוש של בעיות. בניתוח קצר ונמרץ ניתן לסווג את האמור במאמרו של קוהלר-אסס בזיקה לתבחינים של "מסמך שילוח":

במישור הסמנטי ניתן לערוך השוואה ביחס למחלוקת שבין האינטלקטואלים של מצרים של שנות ה-70 לבין המחלוקת הקיימת באירן ביחס לקו הרשמי שאותו יש להציג בנוגע לישראל. לו קריאה נכונה בכתביהם של אינטלקטואלים ושל פובליציסטים מהזרם הליברלי במצרים, הייתה נעשית ברצינות, היא הייתה מגלה מכלול ביטויים המעידים על מגמות התפתחות ונכונות לתמורה של העם המצרי ביחס לסכסוך עם ישראל.

במצרים נוצר דיאלוג בין סאדאת לבין אסכולה זו כשלמעשה שני הצדדים לא יצאו מתפיסה שונה לגבי מהות ישראל והציונות, אלא מהכרה בחומרת האילוצים הפועלים על מצרים אשר מחייבת אותה, להנמיך את פרופיל המאבק בישראל. ביטויים אלה היו עוד בטרם מלחמת יום הכיפורים ועל אחת כמה וכמה לאחריה. בהתייחס למדד הסמנטי, כפי שבמצרים היה הרצון להתנער מן הרודנות וההרפתקנות של נאצר וההכרה בנזק הקשה שדרכו המיטה על החברה והתרבות של מצרים, גם כאן במקרה האירני, קיימת מחלוקת עמוקה על הקו הרשמי בין אנשי דת בכירים ואנשי ממשל בולטים.

ההבחנה הנוגעת לצדדים המצויים במחלוקת היא בין עוינות כלפי "הישות הציונית", לבין המאמינים בדת היהודית, כשבקרב האייתולות הבכירים, מצא קוהלר-אסס דיון רציני המראה על מגמת התרחקות מהקו הרשמי של חמינאי והבחנה בין מדינה יהודית לבין מדינת ישראל שצריכה לדעתם עבור שינוי ושיפור במדיניות שלה כלפי הפלשתינים. כפי שדרך תהליך של היזון הדדי בין האינטלקטואלים לסאדאת, הקדימו האינטלקטואלים במצרים לא פעם את התהליך הפוליטי והזינו תהליכי התפתחות ותמורה, כך יש להעלות על הדעת מבלי לפסול על הסף שתהליכים חברתיים באירן שלאחר הסכם הגרעין עלולים להוביל להתפתחות ביחס לשינוי המשטר.

הדברים שאותם על המודיעין לבדוק הם לא רק הביטויים הסמנטיים המעידים על שינויים ישירים בהלך הרוח כלפי ישראל, כי אם גם רמזים עקיפים, למשל כיצד מסוקר ביקורו של קוהלר-אסס באירן כנציג השבועון הידוע במגמתו הפרו ישראלית. גם אם לא יימצא דבר, הרי שיש לכך תקדים. בראשית שנת 1977 קיבלה הגברת שארלוט ג'ייקובסון, נשיאת ארגון נשות "הדסה", הזמנה רשמית מסאדאת לבקר במצרים כאורחת רשמית שלו. ג'ייקובסון נענתה להזמנה ולכשחזרה לארצה היה פיה מלא שבח על האירוח, בעוד שבמצרים ביקורה לא הוצג כלל בתקשורת הערבית לצורותיה. הסיבה לכך היא שבמשטר ובחברה סגורה ובלתי דמוקרטית, אין צורך להכשיר באמצעות סמנטיקה את דעת הקהל, לקראת שינוי במדיניות שכן סמכות ההחלטה מסורה בידי איש אחד.

במישור של דעת הקהל - התושבים שעימם שוחח קוהלר-אסס טענו כי אין להם רגשות עוינות כלפי ישראל, או עניין כלשהו בתקיפתה. הייתה קיימת מודעות ברורה לגבי השלכותיה של תקיפה כזו והבנה שלא קיימת אפשרות ריאלית להשמידה מבלי שאירן תספוג מכת נגד וודאית טוטאלית. דאגותיהם התמקדו סביב תחושת הבידוד בקהילה הבינלאומית ומאבק הישרדות כלכלי לנוכח האבטלה ההולכת וגואה.

דעת הקהל של אזרחי אירן מעידה על הרצון להתנערות מן התחושה של המצור והיא משוועת לפוליטיקה אינטליגנטית שתביא לשינוי ולחרות בחיי היומיום מבחינה כלכלית, תרבותית אותנטית, וחברתית. דעת הקהל של תושבי אירן מעידה גם על תחושה שמשהו נפתח במדינה והדבר החל עוד ב-2013 עם עלייתו של המועמד הרפורמיסט, רוחאני, עוד בטרם עלתה כלל האפשרות לביטול הסנקציות. בתוך כך, הלך הרוח של התושבים בא לידי ביטוי גם בליברליות המסויגת אמנם, אך הקיימת, של השמעת ביקורת לעיתים גם חריפה על הממשל. ביקורת זו מועלית על הכתב, או באמצעי תיעוד אחרים. עם זאת הנשאלים הביעו מורת רוח מכך שהמערב חושב שאזרחי אירן הם טרוריסטים. חשוב היה להם להצטייר כראוי ולעמוד על ההבחנה בין השלטון לבין האנשים.

האכזבה בדעת הקהל ביחס להסכם הגרעיני נוגעת לכך שההסכם נוגע רק בתחום הכלכלי ובהסרת הסנקציות ואין בו כל התייחסות לנושאים חיוניים אחרים כמו זכויות האדם או נושאים המקיפים את תחומי הרוח והחברה.

במישור האקטיבי - במצרים למשל, בא הדבר לידי ביטוי ב"נייר אוקטובר" שסאדאת פרסם ב-18 באפריל 1974. המסמך מתאר סדר קדימויות שונה במצרים לאחר המלחמה ומעמיד את הפיתוח הכלכלי כמשימה הלאומית הראשונה במעלה, שכן הוא משקף את הנטל הכבד שנפל על כלכלת מצרים בשל הסכסוך עם ישראל ואת הפיגור בביצוע תוכנית הפיתוח הכלכלי. בין האפשרויות המדיניות החדשות שהמסמך מעלה ניתן לכלול את האוריינטציה לעבר ארצות הברית שהייתה מבוססת על גישה ששיקפה את חשיבתו המדינית של סאדאת ואת ההכרחיות שלה עבור תוכניות הפיתוח של מצרים.

במקרה האירני, עוד מוקדם לכדי לדעת, או להבין כיצד ינותבו ההשקעות שתשקענה משפחת העמים באירן שלאחר הסרת הסנקציות. כדי לדעת אם ההשקעה העצומה תנותב למתקנים צבאיים בלבד, או גם לתחומים אחרים בתוך המדינה פנימה, נדרשים איכות וכמות של מודיעין שיודעת להתעלם מרעשי הרקע הרבים. אולי ניתן למצוא את מהות השינוי, אם קיים בכלל, בדבריו של מנהיג בעל קו מדיני נוקשה ואנטישמי במיוחד כלפי ישראל, באומרו שביחד עם מיליארדי הדולרים שיזרמו לתוך אירן יהיה הכרח לצמצם גם את התקציב הצבאי. לדבריו, אירן חייבת להתרחק ממעורבות בנושאי חוץ והגם שאין לזנוח למשל את חיזבאללה ואת סוריה, יש להסתפק בתמיכה בהם מבחינה פוליטית בלבד ולא מבחינה צבאית.

יחד עם כל הקשיים והסכנות המצויות ב"מודיעין כוונות" אין לפסוח על חיפוש סימנים המעידים על אפשרות לתפנית, אלא יש להיות זהירים יותר משום שכוונות ניתן להסתיר. אלא שלעיתים הכוונות עשויות להיות חזקות יותר מן היכולות ואת חלק מהמדדים ניתן למצוא בניתוח נכון של דברי ההנהגה, ניתוח השינויים בדעת הקהל ויחסי הגומלין ביניהם.

אין דברים אלו באים לומר כי יש שינוי עכשווי כלשהו בעמדתה של אירן, אך על העוסקים במלאכת המודיעין על כל שלביה, להיפתח ולהסתייג מפני קיבעון מחשבתי שנטוע עמוק ביחס למרכיבים כמו טפלול או הרדמה של המודיעין. בחקר סימנים מעידים לתפנית אסטרטגית, מדובר בהבדל שבין מעקב אחר תהליכים מתמשכים, לבין תמורות פתאומיות ובלתי צפויות. בעוד העיסוק ב"המשך של מה שאנחנו כבר יודעים", נחשב לנוח ומוכר (בעיקר מודיעין יכולות), החלק הקשה בעבודת המודיעין, נוגע לתהליכים היסטוריים שכן לעיתים הם מתהווים לא רק כהמשך סדיר וצפוי, אלא גם כערבול של החלטות ושל אירועים המתפתחים בדינמיקה מהירה וללא התראה מוקדמת. למשל, הדינמיקה האחרונה בין ארצות הברית לקובה שתוצאתה הייתה הנפת דגל ארצות הברית בקובה לראשונה, לאחר 50 שנות מחלוקת, גם אם הדרך לפיוס עודנה ארוכה.

כך למשל ניתן לומר ששורש הכישלון המודיעיני במקרה המצרי הוא בכך שאמ"ן כמעריך הלאומי של ישראל, לא עסק בשאלת הייתכנות לתפנית מצידה של מצרים עד אביב 1976, וגם אז, כשהתקיים דיון מתודולוגי ראשון בעניין האפשרות לשינוי בעמדה המצרית, הוא נעשה בנפרד מן ההערכה הכללית, ותוך אי-הבנה בסיסי של תהליכי שינויי חברתיים כלכליים ומדיניים שהתפתחו במצרים על ציר הזמן.

כשמדובר בשינוי מגמה כלשהי יש לאתר את כיוונה ואת התפתחותה, שכן אלו הם קריטריונים על פיהם ניתן לתאר מוקדי איומים, או הזדמנויות. על-מנת להתמודד בצורה אינטלקטואלית עם תפניות אסטרטגיות אפשריות, יש תחילה להניח שתפניות יכולות להתרחש ולדעת להגדירן ולכן עבודת מודיעין טובה איננה ערובה מלאה להימנעות מטעויות. חקר תהליכי יסוד הנדרש לצורך הבנת השפעתם על מדיניות החוץ של מדינה הוא סוגיה מערכתית.

מהבחינה המודיעינית, אמ"ן כמעריך הלאומי של מדינת ישראל, צריך ואמור לשתף פעולה עם חטיבות המחקר בזרועות הביון הישראלי האחרות, במסגרת הפלורליזם עליו המליצה ועדת אגרנט, אלא שגם זאת לא מספיק ומפאת מגבלת כוח האדם והעומס המוטל על המערכת המודיעינית, עליה לשתף פעולה גם עם האקדמיה - שם יכול להתבצע חקר תהליכי יסוד במסגרת הרחבה של חוקרים מובילים בתחומם. והיבט נוסף של הסוגיה המערכתית הוא הדינמיקה שבין המודיעין לקברניט, שכן ההנחה שתפניות אסטרטגיות יכולות להתרחש צריכה להיות מגובה בשיקולים הרחבים של הקברניט.

תאריך:  17/08/2015   |   עודכן:  17/08/2015
שגית קרביס
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בחינת סימנים מעידים - המקרה האירני
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לוגי
17/08/15 19:58
2
אופיר
19/08/15 20:54
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הגרעין האירני
דומני שרבים מאתנו מתקשים לחדור למוחם של אותם קנאי דת קיצוניים השורפים תינוקות וכנסיות. המוח של רובנו רואה בכך מעשה טרוף חסר כל הגיון ותכלית. במבט לאחור נגלה שקנאות דתית קיצונית חיבבה את האש מאז ומתמיד. ואני מעלה שאלה: במה שונים חכמי הדת האירנים הקיצוניים מכל קנאי דת קיצוניים אחרים בעולמנו, ובכללם הקנאים המחליאים שאצלנו? למה מצויים כאלו בתוכנו, ואצל ממשל אובמה, המזלזלים בקנאות המולות באירן, מפחיתים מערכה ושוללים את האפשרות שהם יבצעו מעשים לא רציונאליים?
17/08/2015  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
אובמה ונתניהו, מה הם היו אומרים לו דיברו "דוגרי"?
16/08/2015  |  אליקים העצני  |   מאמרים
המאבק עז היצרים בין הנשיא ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו סביב שאלת מתווה ההסכם למניעת התגרענותה של אירן, הינו רק שאון ההתנפצות של הגלים הגבוהים המתקרבים לזירה ומתחילים להלום בה. למרות שהמאבק עדיין לא תם בפועל נראה כי כלל אין זה משנה אם הקונגרס יאפשר לאובמה לצאת מן המערכה כשידו על העליונה, או שדווקא נתניהו יהיה הזוכה. כך או כך המשמעות המעשית של ההתפתחות היא שישראל כבר נקלעה אל תוך ליבו של עידן חדש בתולדותיה ולא יהיה לה מנוס אלא ללמוד לחיות במרחב שבו ניצבת מולה אירן גרעינית שמטרתה המוצהרת בגלוי היא: השמדה הישות הציונית.
14/08/2015  |  עמי דור-און  |   מאמרים
כשעדיין קיוו שאובמה יילחם בפצצה האירנית, השמאל הציע לאמריקנים לדרוש תמורת חיסול הפצצה את חיסול ההתנחלויות. כך נולדה הסיסמה "בושהר תמורת יצהר". כעת, האמריקנים מציעים לנתניהו פיצוי בצורת כלי נשק משוכללים, ערובות ביטחון, תמרונים משותפים, ומה לא. מה לא? "יצהר תמורת בושהר", למשל. יש לומר לאמריקנים 'אם אתם מבקשים לחזק את ביטחוננו מול הפצצה האירנית שסללתם לה את הדרך, תנו לנשום קודם כל בירושלים וביהודה ושומרון. ביטחוננו מתחיל - שם!'. לדאבון הלב, ביבי מנצל את הסיפור האירני דווקא בכוון ההפוך, לפגיעה במפעל ההתנחלות.
13/08/2015  |  אליקים העצני  |   מאמרים
רבים ממבקריו של ראש הממשלה בהתייחס לפלוגתא הנוקבת עם נשיא ארה"ב אובמה בעניין הסכם הגרעין עם אירן, מטפחים שתי הנחות מוצא כמו-אקסומטיות - האחת, ההסכם הוא בבחינת עובדת מוגמרת שיש להשלים עמה, והאחרת, אין לעלוב בכבודו של הנשיא האמריקני שאנו סמוכים על שולחנו אך גומלים לו ברעה תחת טובה.
12/08/2015  |  רפאל בוכניק  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il