|   15:07:40
דלג
  המכון למחקרי ביטחון לאומי  
INSS - המכון למחקרי ביטחון לאומי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

ישראל והסכם הגרעין עם אירן

'כרוניקה של כישלון ידוע מראש'?

על ראש הממשלה לנסות ולמתן כמה מהשלכותיו הגרועות של הסכם זה במובן זה, נתניהו אינו עוזר לעצמו או לישראל כשהוא ממשיך להתערב בתהליך הפרלמנטרי שמתרחש בימים אלה בקונגרס האמריקני, דבר שמחריף את היחסים מול הממשל
20/08/2015  |   המכון למחקרי ביטחון לאומי   |   כתבות   |   INSS   |   תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני הקונגרס האמריקני בוושינגטון, 3 במרס 2015 [צילום: AP]

   רשימות קודמות
  ההסכם עם אירן ותוכנית ההגנה מטילים של נאטו
  אסטרטגיית השפעה רב-תחומית
  המרוץ לבית הלבן 2016: דוח מצב
  "נלחמים בחרם": חרם ותקשורת
  מתווה ההגנה של ממשל אובמה

מעבר למניעים הפוליטיים של חברי אופוזיציה בישראל לתקוף את אופן התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגית הגרעין האירני ואת הכישלון הדיפלומטי הישראלי לנוכח ההסכם שנחתם בין שש המעצמות לאירן, עולות מדבריהם גם שאלות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת. אם ההסכם יעבור את אישור הקונגרס האמריקני, ובמיוחד אם תתגבש בישראל הסכמה רחבה שמדובר בעסקה גרועה (כלומר, כזו שאינה חוסמת את דרכה של אירן להשגת נשק גרעיני), שאלות אלה צפויות למקד תשומת לב רבה יותר בוויכוח הציבורי בישראל ולאור מאמציה הרבים של ממשלת ישראל למנוע חתימה על הסכם כזה - היא תיתפס כמפסידה הגדולה.

השאלות המתעוררות עוסקות במידת היכולת שהייתה בידי ישראל לשנות הסכם גרעין גרוע. האם כישלון ניסיונותיו של נתניהו להביא לעסקה טובה - כזו שתמנע מאירן להשיג נשק גרעיני - היה בלתי נמנע, או שמא התנהלות אחרת מצדו הייתה מביאה תוצאות משופרות? במילים אחרות, האם הטקטיקה קשת העורף שיישם נתניהו מול הממשל האמריקני במטרה לעצור עסקה גרועה הייתה הטקטיקה הנכונה, או שהיה יכול לנהוג אחרת וכך להגביר את הסיכויים להביא לתוצאה הרצויה? כאשר בוחנים מקרוב שאלות אלה, יש לייחס משקל רב גם לגישה שנקט ממשל אובמה. כאן השאלה היא באיזו מידה ממשל אובמה עצמו היה פתוח לשקלל את העמדה המתנגדת של ישראל, מבלי להתייחס לדרך שבה בחר נתניהו להעביר את המסר.

כשאנו ניגשים לנתח סוגיות אלה, בשלב הראשון יש להיזכר ברקע לפרוץ משבר הגרעין הנוכחי ובאופיו של המשא-ומתן המתמשך, שבא בעקבותיו. אמנם, ישראל והמשטר הנוכחי באירן הם אויבים מרים, אך המשבר הנוכחי אינו קשור ליחסים בין שתי המדינות, אלא להפרות הבוטות של אירן את האמנה למניעת תפוצה גרעינית (NPT), שעליה חתמה מרצונה החופשי ובמסגרתה התחייבה שלא לפעול להשגת יכולת גרעין צבאית. התפקיד והאחריות לשמור שכל המדינות החתומות על אמנת NPT אינן מחזיקות בנשק גרעיני ואכן יעמדו בהתחייבויותיהן מוטלת בלעדית על כתפי מדינות ה-P5. לפיכך, מעצמות אלה אחראיות לעשות את כל הנדרש כדי לעצור מדינה החותרת ליכולת גרעינית, במיוחד אם מדובר במדינה מסוכנת כאירן.

מובן שלישראל היה אינטרס ברור בהצלחת חמש המעצמות וגרמניה במשא-ומתן מול אירן, זאת על שום איומי אירן להשמיד את ישראל. אולם, ישראל אינה צד במשא-ומתן, שביכולתו להשפיע ישירות על תוצאה שכזו. ואכן, הבעיה שניצבת בפני ישראל (ובפני רבות משכנותיה), היא שמדינות ה-P5 אינן רואות בעצירת אירן אינטרס שלהן באותה מידה שישראל רואה זאת. אולם הראשונות לסבול מההשלכות של כישלון המעצמות להשיג עסקה טובה יהיו ישראל ושאר מדינות המזרח התיכון. למרבה הצער, שיקולי הביטחון ארוכי הטווח של המעצמות (אירן שוקדת על פיתוח טילים בליסטים בין-יבשתיים) נדחקו לעדיפות השנייה והמסוכנת בשל הרצון קצר המועד שלהן להסיר בעיה זו מסדר היום. מאז ה-14 ביולי 2015, מדינות ה-P5+1 האירופיות הציגו מצג ציני, שממקד את האינטרס העליון שלהן בטווח הקצר: לחזור למצב של "עסקים כרגיל" עם אירן. דומה שההשלכות הביטחוניות השקטות אך הברורות שצפויות להשפיע על המזרח התיכון לטווח הקצר - לרבות מה שנתניהו רואה כאיום קיומי על ישראל - הן מחיר שמדינות אלה מוכנות לשלם.

נוכח מצב עניינים מתסכל זה, שבו אין לישראל תפקיד רשמי, מה היו האופציות המעשיות שעמדו לרשותה? עבור נתניהו, התשובה הייתה ונשארה הצורך לשמר את המודעות לסכנה, הן בקרב חוגי קובעי המדיניות והן בקרב הציבור הרחב. במובן זה, אפשר לומר שנתניהו פעל יותר מכל מנהיג אחר כדי להניח את סוגית הגרעין האירני על סדר היום העולמי כך שלא ניתן יהיה להתעלם ממנה, והצליח להשאיר אותה שם לאורך זמן. בזכות איומיו בתחילת הדרך על שימוש אפשרי בכוח צבאי, נתניהו אף הצליח ב-2012 להמריץ את האירופים להחמיר את הסנקציות ולהטיל על אירן את חרם הנפט. ההשפעה הכוללת של החרפת הסנקציות ב-2012 הייתה ללא ספק מכרעת בהשבת אירן לשולחן המשא-ומתן ב-2013. אפילו נאומו מעורר המחלוקת של נתניהו בפני הקונגרס במארס 2015 הפך עבור רבים לנקודת ציון בדיון הציבורי, בכל הנוגע לדינמיקה של המשא-ומתן שחשף.

אולם, השאלה שעולה היא האם בנקודה מסוימת, הגברת הלחץ מצד נתניהו החלה לגרום לתוצאות הפוכות מהרצוי. הרושם הוא, שכך בדיוק קרה. במהלך 2014-2015 (קשה להצביע על המועד במדויק) נראה היה כי חל שינוי בעמדתו של ממשל אובמה לגבי תפיסת היעד הסופי הרצוי למשא-ומתן: מעמדה שדגלה במידה רבה בפירוק תוכנית הגרעין של אירן לשאיפה להסתפק בניהול תוכנית כזו. בשלב זה החלו המסרים הקודמים ששוגרו לישראל - כמו הצהרתה האוהדת של וונדי שרמן בפברואר 2014, כי המדד היחיד להצלחת עסקה מוסכמת יהיה שאירן לעולם לא תשיג נשק גרעיני, או דברי אובמה בפני כינוס איפאק, שם הבטיח שהמדיניות שלו היא מדיניות של מניעה ולא של הכלה - להישמע כאמירות חלולות. במאמר שפרסמו הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ בוול סטריט ג'ורנל באפריל 2015, הם רמזו לשינוי היעד כאשר ציינו שהשיחות שהחלו לפני 12 שנים כמאמץ למנוע מאירן מלפתח מאגר גרעיני מסתיימות "בהסכם שמוכן לקבל יכולת זו בדיוק, גם אם לא בעשר השנים הראשונות". ואכן, דומה ששרשרת הוויתורים שעשו שש המעצמות מול אירן במהלך השיחות ב-2014-2015 תאמו את היעד החדש.

בשלב זה כבר לא נותר הרבה מה לעשות כדי להפוך את המגמה, במיוחד לנוכח הלהיטות שהפגין אובמה לסגור עסקה לפי המתווה החדש, כך שהפער בין עמדות ישראל לארצות הברית נעשה גלוי ומפורש. עם שינוי היעד, היה ברור שישראל לא תצטרף למסלול החדש. יתרה מכך, ככל שהפער בין שתי המדינות העמיק נראה היה שישראל וארצות הברית נמצאות במסלול התנגשות, אלא אם ישראל תסכים גם היא לשנות את יעדיה ותחזור בה מעמדתה העקבית, שגורסת כי חובה למנוע מאירן נשק גרעיני באמצעים של פירוק ואימות. התדרדרות היחסים בין נתניהו לאובמה סיפקה לנשיא תירוץ נוח להתעלם מחששותיו המתמשכים והמתגברים של ראש הממשלה, אך ככל שהתחזקה תחושתו של נתניהו כי פגיעותה של ישראל מנוצלת, כן גברה נחישותו להתעמת עם הממשל והוא עשה זאת באופן שברור היה שאינו צפוי להשיג את התוצאה המבוקשת.

אשר למשמעויות המדיניות, מסקנתנו היא שלמרות שלנתניהו לא היה כפי הנראה סיכוי לעצור את ההסכם, שקרם עור וגידים במהלך השנה האחרונה, עדיין יש לו תפקיד בניסיון למתן כמה מהשלכותיו הגרועות וזה מה שעליו לעשות. אלא שכדי להצליח לעשות זאת, אין תחליף לדיונים ממוקדים עם הממשל האמריקני, כיום ובעתיד. במובן זה, נתניהו אינו עוזר לעצמו או לישראל בכך שהוא ממשיך להתערב בתהליך הפרלמנטרי שמתרחש בימים אלה בקונגרס האמריקני. התנהלותו, הנתפסת כהתערבות, אך מחריפה את היחסים מול הממשל ומספקת מצע להאשמת המתנגדים האמריקנים להסכם כי הם מעדיפים את טובתה של ישראל על פני זו של ארצות הברית. על נתניהו אם כן להבין את מגבלותיו, לאפשר לקונגרס לעשות את מלאכתו ולפעול כמיטב יכולתו להפיק את המיטב ממצב, שנכון לעכשיו נראה כגרוע למדי.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 735 (18.8.15)
אמילי לנדאו היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מנהלת את פרויקט בקרת הנשק וביטחון אזורי במכון.

שמעון שטיין הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, היה שגריר ישראל בגרמניה (2007-2001).
תאריך:  20/08/2015   |   עודכן:  20/08/2015
אמילי לנדאו, שמעון שטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
'כרוניקה של כישלון ידוע מראש'?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אנאליסט
20/08/15 23:24
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  הגרעין האירני
הסכם סודי בין אירן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קובע כי אירן עצמה היא שתופקד על בדיקת המתקן הגרעיני בפרְצִ'ין והיא שתעביר את ממצאי הבדיקה לסוכנות. כך חושפת סוכנות הידיעות AP. כתב הסוכנות בווינה השיג עותק של ההסכם החשאי שגובש בין טהרן לסוכנות האו"ם ואיננו חלק מהסכם הגרעין בין אירן למעצמות. אף על-פי כן, הסוכנות דיווחה עליו למעצמות.
19/08/2015  |  עידן יוסף  |   חדשות
מיד לאחר חתימת הסכם הגרעין, הכריז שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב שמוסקבה מצפה מארצות הברית לבחון את תוכניות ההגנה מטילים שלה. לברוב התייחס לנאום הידוע שנשא הנשיא האמריקני ברק אובמה באפריל 2009 בפראג, ובו הצהיר שעם הסרת האיום האירני לא יהיה עוד צורך בהגנה מטילים באירופה.
19/08/2015  |  ד"ר עזריאל ברמנט  |   כתבות
לפי סקרי דעת קהל המובילים בארה"ב יש פער עמוק בין הנשיא אובמה לבין הציבור האמריקני בכל הקשור למדיניות חוץ וביטחון: רק 38.5% תמיכה בנשיא. לדוגמה, לפי סקר רשת CNN, הידועה בתמיכתה באובמה, רוב הציבור מאוכזב ממלחמת אובמה בטרור ותומך בתגבור המעורבות הצבאית האמריקנית נגד דאעש, כולל כוחות קרקע.
19/08/2015  |  יורם אטינגר  |   מאמרים
אירן ורוסיה תחתומנה על עסקה לפיה מוסקבה תספק לטהרן מערכת טילי הגנה אוויריים מסוג S-300 בשבוע הבא, כך אמר (יום ג', 18.8.15) שר ההגנה האירני, חוסיין דהגנן.
18/08/2015  |  עופר וולפסון  |   חדשות
סוכנות הידיעות האירנית "איסתא" ציטטה ב-15 באוגוסט את סגן שר החוץ האירני חסן אמיר בן אללהיאן, שאמר כי "ארצו נחושה להשתלב במשא-ומתן עם המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ כדי לגשר על חילוקי הדעות בעניין סוריה ותימן כדי להתפנות ולהביס את דאעש שמאיים על כל מדינות האזור".
18/08/2015  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
רשימות נוספות   /   הגרעין האירני  /  מי ומי    / 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
אסטרטגיית השפעה רב-תחומית  /  אודי דקל, עומר עינב
המרוץ לבית הלבן 2016: דוח מצב  /  עודד ערן, אואן אלתרמן
"נלחמים בחרם": חרם ותקשורת  /  ציפי ישראלי, מיכל חטואל-רדושיצקי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il