אין כל ספק שהוא שאבן היא כלי נשק, ויש למנוע זריקות אבנים והרג אזרחים חפים מפשע, כתוצאה מכך, אבל כמאמר הפתגם:
"בכביש תהיה חכם ואל תהיה צודק" ובענייני מניעת אינתיפאדה חדשה (
בהנחה שמה שמתחולל, עתה, בירושלים וביהודה ושומרון אינו כבר אינתיפאדה לשמה), מן הראוי להלוך, בכל הטיפול המניעתי בהשלכת וזריקת אבנים, כמי המהלך על ביצים ונמנע משוברן.
בעדינות - ולא בגסות! בחכמה - ולא מתוך התלהטות יצרים. הדברים נכתבים על-רקע פנייתו של ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, ליועץ המשפטי ל
ממשלה,
יהודה וינשטיין, שיבדוק אפשרות מתן אישור למשטרה והכוחות המיוחדים הפועלים במסגרתה לפיזור הפגנות ודיכוי מהומות, להפעיל שימוש ברובי רוגר, בעלי קוטר קטן (0.22 אינץ'), במיידי ומשליכי האבנים, שפגיעתם הרעה נתעצמה לאחרונה עד למאד מאד, בירושלים וסביבותיה.
וזאת לדעת. צה"ל עושה שימוש רצוף וממושך ומאפשר לכוחותיו הסדירים ולאנשי המילואים להפעיל מארבי צלפים ולעשות שימוש ברובי רוגר שעליהם מותקנות כוונות צלפים,
אך בעוד שהתנהלות זו הותרה לכוחות צה"ל, עד כה, הרי היא נאסרה ונאסרת באיסור חמור ומפורש על התנהלותה השוטפת של משטרת ישראל והכוחות המיוחדים, הפועלים במסגרתה, כאשר כוונת הדברים הינה ליחידות המיוחדות לפיזור הפגנות ולדיכוי מהומות, הפועלים - באופן שוטף - בירושלים וסביבותיה.
יש לקחת בחשבון, כי כף קלע שבתוכה מונחת אבן ("רוגטקה"), המכוונת לעברם של חיילי צה"ל וגם/או לעברם של אזרחים שלווים ותמימים, העלולים לקפח חייהם, מפגיעת אבן
"תמימה" שכזו, מצטלמת ומופיעה בחדשות הטלוויזיה, טוב יותר ובצורה גוררת אהדה, מאשר כיתה של חיילים היורים לעברם של נערים, בעלי רוגטקות שכאלה, כדורי גומי וגם/או כדורי צלפים. נפשו של הצופה הממוצע -
ואין חשוב הדבר, אם מדובר בצופה יפני, אוסטרלי וגם/או אסקימוסי פשוט יוצאת אל הנער הפלשתיני וגם/או פשוט יוצאת היא אל הנערה הפלשתינית, היוצאים להגן על "תפיסת אדמותיהם", בידי שלטונות הכיבוש ובהיעדר אמצעי נשק של ממש
"נאלצים" הם בלית ברירה לעשות שימוש בזריקת אבנים, ככלי נשק מאולתרים וכתחליף זול ומאולתר, בהיעדר אספקת נשק חם סדירה לפלשתינים אלה.
אין מה לעשות. דמותו של דוד, הילד הג'ינג'י האוחז בכף הקלע ויורה אבן ישר אל מצחו של של עוג מלך הבשן, החמוש מכף רגל ועד ראש ועוטה על גופו שריון קשקשים ומביא אגב כך למותו, הינה דמות רומנטית ונוגעת ללב, יותר מדמותו של עוג מלך הבשן, הענק המפחיד ומטיל אימה בליבות האנשים. גם דמותו של עוג מלך הבשן, החמוש מכף רגל ועד ראש ועוטה על גופו שריון קשקשים, המוטלת כפגר בשדה, כשדוד מניח רגל על גופתו, הינה דמות הירואית - הרבה יותר - מדמותו של עוג מלך הבשן, שהפך נבלה סרוחה ומטרה לצבועים וציפורים, העטים על בשרו ומנקרים בו, ללא הרף. כך הוא בדיוק רב המצב באשר לנערים הפלשתינים, אשר
"רק זורקים אבנים". מה הפלא שהעולם אינו מבין מדוע יורים ב"מסכנים" אלה, המסכנים חייהם למען מולדתם הפלשתינית ועכשיו יהפכו הם
ל"מטרות נעות", שעה שצלפים וכוחות מיוחדים של המשטרה, יסכלו ידוי אבנים מסיבי וצפוי זה, בירי צלפים ובירי ברובי רוגר שעליהם הותקנו כוונות צלפים.
היה זה ראש ממשלת ישראל, השלישי במניין ראשי ממשלתה, לוי אשכול (שקולניק), שהמציא הביטוי המפורסם
"שמשון דער נעבעכדיקר", שמשמעו המילולית והמילונית הינה -
"שמשון המסכן". בתקופת כהונתו של לוי אשכול, הוטל על
עזר ויצמן לצאת לוושינגטון ולשכנע הממשל האמריקני לספק לישראל מטוסי פאנטום. עזר ויצמן שאל לעצתו של לוי אשכול וביקש כיצד להציג בקשה זו לאספקת מטוסי הקרב - שהיו מטוסי קרב חדישים ביותר, אותה תקופה - בפני האמריקניים,
כמדינה חזקה, הראויה להיות בת-ברית לארצות-הברית או כמדינה חלשה, הנזקקת לצרכי הגנתה למטוסי הפנטום, שהיו אותה עת, מטוסי קרב חדשים שבחדשים. לוי אשכול הציע לעזר ויצמן, להציג עצמו, בפני האמריקניים כ
"שמשון דער נעבעכדיקר", כאשר כוונת הדברים הינה - מילולית - מסכן עלוב וגם/או ביש מזל,
אך בהתייחסות מבודחת משמעות הדברים הינה למציג, המציג עצמו, כמסכן, אך בפועל, הינו חזק שבחזקים. במציאות הפוליטית העכשווית המתקיימת בארה"ב ובאירופה, על-רקע גל הפליטים העצום השוטף ארצות אירופה, על-רקע התגברות האנטישמיות, שניצניה הראשונים נובטים, בדמות הטלת חרם אקדמי של המוסדות האקדמיים בארה"ב ובאירופה, על המוסדות האקדמיים, בישראל והמשכה בהתנכלות לתוצרת התעשייתית ולתוצרת החקלאית, המגודלת בשטחי יהודה ושומרון, המוגדרים כ"שטחים כבושים" ועל-רקע הניסיון האחרון לחבל בהופעתו של האמן והזמר, מת'יו פול מילר (מתיסיהו), בברצלונה, שעה שסירב לגנות מדינת ישראל, ברור שמי שנכנסים בקלות
ל"נעליו" של "שמשון דער נעבעכדיקר", הם הפלשתינים דווקא ולא אזרחי מדינת ישראל ומדינת ישראל, עצמה.
לכן, ראוי לשקול לשקול היטב מציאות דברים של היתר למשטרת ישראל להפעיל ירי צלפים, בירושלים, כדי למנוע הרג אזרחים חפים מפשע, בהשלכת וידוי אבנים, בידי פורעים פלשתינים. קטונתי מלהוות יועץ לענייני טרור ולהימנות על שורת יועצי הטרור ויועציו המדיניים של ראש-הממשלה, בכל הקשור להדברת והפסקת השלכת וידוי האבנים, בידי פורעים פלשתינים, בירושלים, בגדה המערבית ואף ברצועת עזה. עם זאת מציעים אנו לשקול שורה של חלופות אחרות שיביאו להפסקת והדברת השלכת וידוי אבנים בידי הפלשתינים, קודם שיינקט הצעד הדרסטי והבלתי הפיך של מתן היתר למשטרה ולכוחותיה המיוחדים, להפעיל ירי צלפים כלפי מיידי האבנים, בירושלים. בואו ונזכור הפסוק:
"כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ", המופיע בספר משלי, פרק כד, פסוק ו-פסוק המשמש כחלק מסמלו של המוסד - קודם שנבצע צעדים מיותרים, מזיקים ובלתי הפיכים, במלחמה המתמשכת שלנו בטרור הפלשתיני.
