|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

בין "חדש" ל"ישן"

מהם גבולות המזרח התיכון?

אם תפתחו את מפות המזה"ת באינטרנט תראו שפע של מפות המציגות גבולות גאוגרפיים שונים ומגוונים. מכל אלו ניתן ללמוד כי מדינות, ארגונים בינ"ל, ספרות מקצועית ומכוני מחקר, מפות ואטלסים - מגדירים באופן שונה את גבולות המזה"ת תהליך קביעת הגבולות הושפע מתפיסות ומשיקולים גאופוליטיים, שמשתנים לאורך הזמן בהתאם לתמורות גאו-אסטרטגיות שחלות בעולם
22/09/2015  |   מגזין המזרח הקרוב   |   כתבות   |   העולם הערבי   |   תגובות
איפה הגבולות?

   רשימות קודמות
  טורקיה מתקרבת לבחירות ומלחמה
  דאעש ומורשת סדאם חוסיין
  ארה"ב ומצרים: חזרה לברית האסטרטגית?
  בסכנת הכחדה: הצוענים בעירק
  המאבק בטרור במצרים הולך ומסתבך

המונח "מזרח-תיכון" הפך למושג גאוגרפי מקובל כבר במאה ה-19, אולם הדעות חלוקות וקיימת אי-בהירות משמעותית לגבי שאלת המדינות הנכללות באזור זה. תיחום גבולותיו הגאוגרפיים של המושג "המזרח התיכון" איננו חד-משמעי, בשונה מהתיחום הגאוגרפי של אירופה או של אפריקה, למשל. אפילו בין המדינות, שלכאורה נכללות באזור, אין הסכמה לגבי גבולותיו הגאוגרפיים.

המחלוקת וחוסר הנחת מתחילים בעצם ניסוחו של שם האזור. השם "מזרח תיכון" מעלה שאלות כמו: תיכון הוא אמצע, לאיזה אמצע הכוונה? ממזרח למה נמצא אותו אזור שמכונה מזרח תיכון? אך לא רק שם האזור יוצר חוסר בהירות. לא ברורים גם מאפייניו המשותפים של האזור וכיצד הם מבדילים אותו מסביבתו. במקרים רבים, למדינות שנכללות באזור מסוים יש מאפיינים דומים בהיבטים כמו כלכלה, היסטוריה, תכנונן ותפקוד. במקרה של המזרח התיכון, אף אחד מהמאפיינים הללו אינו מצליח להסביר באופן חד-משמעי את גבולותיו. על הלבטים הרבים של חוקרים על-אודות מאפייני האזור וגבולותיו הגאוגרפיים, לבטים הקיימים עד היום, ניתן ללמוד ממאמרים בכתבי עת מכובדים כגון (1960) Foreign Affairs ו-International Journal of Middle East Studies (1973). מאמרים אלו עסקו בשאלות כגון היכן הוא המזרח התיכון? והאם אזור המזרח התיכון בכלל קיים?

אי-הבהירות הביאה לאורך הזמן לניסוחן של הגדרות גאוגרפיות שונות ולהתייחסויות מגוונות לתיחומו של האזור. די לפתוח את מפות המזרח התיכון באינטרנט על-מנת לראות שפע של מפות המציגות גבולות גאוגרפיים שונים ומגוונים. מכל אלו ניתן ללמוד כי מדינות, ארגונים בינלאומיים, ספרות מקצועית ומכוני מחקר, מפות ואטלסים - מגדירים באופן שונה את גבולות המזרח התיכון.

ניתן לשער כי תהליך קביעת גבולות המזרח התיכון הושפע מתפיסות ומשיקולים גאופוליטיים, אשר משתנים לאורך הזמן בהתאם לתמורות גאו-אסטרטגיות שחלות בעולם. רק כך לדוגמה, ניתן להסביר את ההבדלים בתפיסה האמריקנית ושל רבים ממוסדות האו"ם המשתמשים במושג "המזרח התיכון וצפון אפריקה", אל מול התפיסה האירופית הרואה בארצות המגרב חלק שונה ונפרד מן המזרח התיכון. דוגמה נוספת למחלוקת היא השאלה לגבי השתייכותה של טורקיה לאזור. באקדמיה נהוג לשייך את טורקיה למזרח התיכון מסיבות גאוגרפיות, תרבותיות והיסטוריות. לעומת זאת, במפות רבות טורקיה אינה מופיעה כחלק ממדינות המזרח התיכון. ההחלטה המחושבת שלא לכלול את טורקיה נעוצה בשותפותה החשובה בברית נאטו והיותה מועמדת להצטרפות לשוק האירופי המשותף. כך למשל, מחלקת המדינה האמריקנית כוללת את טורקיה באירופה, ואילו מדינות השוק המשותף המסתייגות מחברותה המלאה בשוק האירופי, מעדיפות לראותה כמדינה מזרח תיכונית.

את התמורות בהגדרתו הגאוגרפית של המזרח התיכון ניתן לראות בעיקר בעקבות תמורות גאו-אסטרטגיות משמעותיות שחלו ב-40 השנים האחרונות. תמורות אלו יצרו אתגרים רציניים בעיקר למדינות המערב ובראשן ארצות הברית. בשל כך התעורר הצורך להגדרה גאוגרפית חדשה של האזור והיום ניתן לראות במסמכים שונים מושגים טריטוריאליים והגדרות כמו: "המזרח התיכון הרחב", "המזרח התיכון החדש", או "המזרח התיכון רבתי".

הארועים הגאופוליטיים המשמעותיים שהביאו לתמורות בהגדרה הגאוגרפית של המזה"ת
הביאו לשינוי בגישה. אירועי ה-11/9
[צילום: AP]

המהפכה האירנית בשנת 1979


אירן שהייתה מדינה פרו-מערבית אך אוטוקרטית, תחת שלטונו של השאה מוחמד רזה פהלווי, הפכה לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בעלת משטר איסלאמי שיעי, תחת שלטון האייתוללה ח'ומייני. המהפכה לוותה בעויינות קשה כלפי מדינות המערב ובראשן ארצות הברית. הלבטים האם אירן, אשר נתפשה כמדינה פרו-מערבית, הינה חלק מאזור המזרח התיכון, הסתיימו עקב המהפכה.


מלחמת בריה"מ באפגניסטן 1989-1979, ועליית ארגון הטליבאן


בשנת 1978 התרחשה הפיכה באפגניסטן והודחו נציגי השלטון הפרו-סובייטי. משמעות ההפיכה הייתה לא רק איבוד מאחז קומוניסטי חשוב, אלא גם עליית כוחה של התנועה האיסלאמית. באותה תקופה כללה ברית המועצות רפובליקות איסלאמיות שבהן חיו מיליוני מוסלמים ונוצרה סכנת זליגה של התסיסה האיסלאמית לרפובליקות אלו שבקרבת אפגניסטן. כתגובה, בדצמבר 1979 פלשו כוחות גדולים של הצבא הסובייטי לאפגניסטן והחלו בניהול מלחמה במורדים. הממשל האמריקני ראה במעשה זה חלק מתוכנית סובייטית רחבה שמטרתה ליצור טריטוריה רצופה מרוסיה ועד המפרץ הפרסי. לכן, החליטה ארצות הברית לעזור לאפגנים "המותקפים" בעזרת סיוע צבאי ששלחה לכוחות המוג'אהדין.

ב-1988 חתמו ארצות הברית וברית המועצות על הסכם להפסקת ההתערבות הבינלאומית באפגניסטן ושנה לאחר מכן הוציאו הסובייטים את כוחותיהם מהמדינה, אך מלחמת האזרחים במדינה נמשכה. בתוך התוהו ובוהו צמח ארגון הטליבאן בעל פרשנות איסלאמית רדיקלית, ושונה ממה שאפגניסטן הכירה קודם לכן. בשנת 1996 תפס הטליבאן את השלטון והטיל משטר של טרור וקיצוניות דתית, כאשר ב-1998 הוא איפשר לארגון אל-קאעידה, שעל השפעתו נדון בהמשך, להתמקם באפגניסטן. כתוצאה מתהליכים אלו, יותר ויותר חוקרים התחילו לכלול את אפגניסטן באזור המזרח התיכון.


סיום המלחמה הקרה ופירוקה של בריה"מ בשנת 1991


סיום המלחמה הקרה הביא לשינוי דרמטי בסביבה הגאופוליטית של מרכז אסיה והקווקז. לאזור זה מיוחסת חשיבות אסטרטגית רבה בשל מיקומו הגאוגרפי, אוצרות הטבע שמצויים בו, ובשל עובדת היותו בעל אוכלוסייה מוסלמית גדולה. פירוקה של ברית המועצות הביא להקמתן של שמונה מדינות עצמאיות מדרום לרוסיה, ובכך נפתחו הזדמנויות חדשות לקידום אינטרסים פוליטיים וכלכליים בפוליטיקה העולמית. גם תיחומו של המזרח התיכון הושפע מכך ובמקורות שונים ניתן לראות הגדרות הממקמות את המדינות העצמאיות בתוך תחומי האזור שמכונה "מזרח תיכון", זאת בטענה שמאפייניהן החברתיים והפוליטיים מתאימים יותר למזרח התיכון מאשר למרכז אסיה.


הטראומה בארה"ב בעקבות אירועי 11/9


אירועי ה-11/9 הביאו להתייחסות חדשה של השלטון האמריקני למזרח התיכון, ונוצר הצורך לשרטוט מחודש של גבולות האזור. ארגוני טרור כמו אל-קאעידה נתפשו כאיום ממשי על אינטרסים אמריקנים, כאשר הממשל האמריקני בראשות הנשיא בוש הכריז על "המלחמה בטרור" ועל מחויבותו לפעילות יזומה שמטרתה הגנה על תושבי ארצות הברית. "דוקטרינת בוש" הדגישה את הצורך להילחם מלחמת חורמה בטרור ובכל מי שתומך בו עקב האיום שהוא מהווה על שלום העולם. גישה זו מתבססת על שתי דרכי פעולה: פעולה אגרסיבית כלפי טרור ומשטרים התומכים בטרור כמו למשל הטליבאן באפגניסטן, והן פעולה מדינית החותרת להקמת משטרים דמוקרטיים במזרח התיכון במקום המדינות שנתנו חסות לטרור.

ל-11/9 קשר ישיר גם למעורבות ארגון נאטו במתרחש במזרח התיכון ובעיקר באפגניסטן. מדיניות זו הובילה להגדרה מחדש של אזור המזרח התיכון, המתעלמת מההגדרות הגאוגרפיות המסורתיות. לצורך כך הוקם בדצמבר 2002 גוף אדמיניסטרטיבי חדש The Middle East Partnership Initiative - MEPI, כאשר המזרח התיכון הרחב הוגדר ביוני 2004: Grater Middle East Initiative - GMEI. גבולות המזרח התיכון הורחבו וכללו מלבד 22 מדינות ערב גם את טורקיה, ישראל, פקיסטן ואפגניסטן. נראה כי המכנה המשותף העיקרי להגדרתו החדשה של האזור מושפע מהספר "התנגשות הציוויליזציות" של הנטינגטון, שפורסם בשנת 1996. הספר מנבא מלחמה בין המערב לאיסלאם כחלק מהתנגשות ציוויליזציות כללית, והפך מאז לאורים ותומים של חוגי הימין בארה"ב, מהתחזקות האיסלאם הפונדמנטליסטי ומהעוינות הגוברת למערב. הרחבת הגבולות חייבה היערכות שונה של מחלקת המדינה של ארצות הברית, שינוי של הגדרות החלוקה האזוריות והכללת מדינות חדשות במשרדי האזור השונים. גם המפה של תחום האחריות הצבאי של CENTCOM האמריקני שונתה וכללה את פקיסטן, אפגניסטן והרפובליקות של דרום ברית המועצות לשעבר.

בשנת 2004 הגדירו מנהיגי שמונה המדינות המתועשות (G8) את אזור "שותפות בקדמה ובעתיד משותף", במטרה לקדם את החרות, הדמוקרטיה והשגשוג במזרח התיכון הרחב: BMENA. מדובר באזור גאוגרפי פוליטי הכולל את המדינות השוכנות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. השם החדש נותן ביטוי לשינוי התפיסה המערבית לגבי תיחומו הגאוגרפי של המזרח התיכון, אזור אשר כולל בגבולותיו מדינות ערביות ומוסלמיות המשתרעות בכל השטח מפקיסטן במזרח ועד מרוקו, סהרה המערבית ומאוריטניה במערב. בדרום האזור כלל את סומליה וסודן, כאשר הרפובליקות של דרום ברית המועצות אינן נכללות באזור.

ההגדרות הגאוגרפיות החדשות של אזור המזרח התיכון על-ידי ממשל בוש, נאטו ומדינות ה-G8 עוררו ביקורת רבה בעולם הערבי. לדעת המבקרים אין כל סיבה גאוגרפית, תרבותית או כלכלית לקביעת תיחומו החדש של האזור. לטענתם, הפונדמנטליזם האיסלאמי הוא המכנה המשותף היחיד בין המדינות שנכללו באזור והוא שהשפיע על ממשל בוש להרחבת התיחום הגאוגרפי של המזרח התיכון. כמו-כן נטען שהשאיפה המערבית האמיתית המסתתרת מאחורי ההגדרה האזורית החדשה, היא הרצון להרחיב את האחיזה המערבית באוצרות הנפט של המזרח התיכון והגדלת תפרוסת הבסיסים הצבאיים באזור לשם ביצוע מטרה זו. דוגמה לביקורת זו ניתן למצוא בכתבה מ-2004 "הפנטזיה על אזור שאיננו קיים" בעיתון הצרפתי Le Monde.


עליית ארגון "המדינה האיסלאמית" והקמת הח'ליפות האיסלאמית ביוני 2014


עצם השם "המדינה האיסלאמית" מלמד על שאיפות טריטוריאליות שאינן מוגבלות עוד מבחינה גאוגרפית ועל תפיסה חדשה ושונה של התיחום הגאוגרפי של המזרח התיכון. הארגון אינו מכיר בגבולות הפוליטיים שנקבעו באזור על-ידי מעצמות המערב ("הצלבנים"), ומטרתו המוצהרת היא להשמיד את מדינות הלאום, ועל שטח זה להקים ח'ליפות איסלאמית עתידית שתהיה מקור לגאווה ועוצמה לכל המוסלמים בעולם. ההתפשטות המהירה של ארגון המדינה האיסלאמית תוך ניצול יעיל של ואקום שלטוני בסוריה ובעירק, והתגבשות שלוחותיו במצרים, באלג'יר, בלוב ובתימן, היא זו שדחקה קואליציה של מדינות לפעול נגדו, באופן דומה למאבק של קואליציית מדינות המערב נגד אל-קאעידה בעשור הקודם.

עד היום, אין פרסום רשמי לגבי תוכניותיו הטריטוריאליות של הארגון, אולם ברשת האינטרנט הופצו מספר מפות שמציגות בצבע שחור את השטח שמנהיגי המדינה האיסלאמית מייעדים לכיבוש. היות שהמפות אינן מסומנות באמצעות ההבחנות הגאוגרפיות/פוליטיות המוכרות לנו, לא תמיד ברורים הגבולות המדויקים. אולם מדובר בטריטוריה המשתרעת מספרד במערב ועד לקצה הדרומי ומזרחי של הודו, וממדבר הסהרה ועד דרום אירופה. המפות משלבות טריטוריות מתקופות שונות של כיבושי האיסלאם והאימפריה העות'מאנית.

המפות של המדינה האיסלאמית העתידית הופקו בצורה חובבנית וייתכן שאין צורך להתייחס אליהן ברצינות. עם זאת, יש לזכור כי הן מהוות חלק ממאמץ תעמולתי שנועד הן למשיכת מוסלמים מערביים למטרה של ג'יהאד, והן לזריעת פחד בקרב מדינות וצבאות הנלחמים נגדם. השימוש במפות על-ידי ארגון המדינה האיסלאמית מצביע על כמה רעיונות מוזרים ומעניינים, אשר מהם ניתן ללמוד עד כמה תפיסתנו את אזור המזרח התיכון מבוססת על חשיבה מערבית, אך כזו שאיננה משותפת לכל.

פורסם במקור: מגזין המזרח הקרוב
הכותב הוא ראש החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה במכללת אורנים.
תאריך:  22/09/2015   |   עודכן:  22/09/2015
ד"ר ארנון מדזיני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מהם גבולות המזרח התיכון?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שמ
25/11/15 18:33
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
ב-20 לספטמבר ייפקע תוקפו של תהליך הפיוס בחסות האו"ם בין הפלגים השונים בלוב מוכת האנרכיה. בעוד השיחות נמשכות בעיר סחיראת שבמרוקו במטרה להגיע להסכם פיוס שיאפשר את הקמתה של ממשלת אחדות, הצהיר השליח המיוחד של האו"ם, ברנרדינו לאון, כי זהו "רגע האמת" עבור לוב. אך גם הגורמים האופטימיים ביותר המעורבים בתהליך מודים כי הסיכוי לכך שהסכם פיוס יוביל להחזרת היציבות ללוב בעתיד הנראה לעין הוא קלוש, ובמקרה הטוב ההסכם יוביל לתחילתו של תהליך ארוך ורצוף מכשולים.
21/09/2015  |  ארז שטרים  |   כתבות
בתמונה זו מיום שבת, ה-19 בספטמבר, 2015, קציני ביטחון סעודיים מפקחים על מסכי שידור חי המראים את הצליינים המוסלמים בעיר מכה הקדושה, יחד עם כבישים ואזורי צפיפות גבוהה, ימים ספורים לפני העלייה השנתית לרגל, המכונה חאג', במכה, ערב הסעודית. סעודיה פרסה 100,000 אנשי ביטחון כדי לפקח על החאג' המתחיל ביום שלישי, לפי מידע של דובר משרד הפנים, על-רקע ההסדרים העצומים הנחוצים כדי להבטיח את אחד ממוקדי הצליינות הגדולים בעולם וכדי להתמודד עם המספר הרב של האיומים השונים בפניהם עומד החאג'.
המהומות בהר-הבית התחילו בהזמנה, מצד סעודיה ומדינות המפרץ, כדי להסיט מהם את האש, כדי שהעולם המוסלמי והמערבי "ירד מהם" על כי הם לא קולטים פליטים מסוריה...
20/09/2015  |  יהודה דרורי  |   מכתבים/הערות
לראשונה מאשימים אחראים בצמרת השלטון באירן את הרוסים במעשה חבלה במתקני הגרעין
18/09/2015  |  מנשה שאול  |   כתבות
הח'ליף השני, עומר בן אלח'טאב, כבש את ירושלים בשנת 638 ללא קרב, שכן העיר נכנעה. עומר ניסח שורה של תנאים שעל הנוצרים לעמוד בהם כדי לחיות בשלווה ובביטחון תחת שלטון האיסלאם.
18/09/2015  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי    / 
יום שלישי להתפרעויות בהר-הבית  /  מירב ארד
תימן נערכת לקרב על הבירה צנעא   /  יוני בן-מנחם
הגי'האד האיסלאמי מתווך בין מצרים לחמאס  /  יוני בן-מנחם
העימות בתימן: דוגמה למגבלות הכוח של אירן  /  שלמה ברום, יואל גוז'נסקי
הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר  /  מרדכי קידר
מאמצי הפיוס של רוסיה בסוריה  /  צבי מגן, שרה פיינברג
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il