המבנה המפורסם ביותר באיסטנבול הוא הגייה סופיה, חוכמת אלוהים ביוונית. המבנה הוא מן המאה השישית, ובנייתו החלה בידי קונסטנטין, השליט הביזנטי שהשליט את הנצרות גם על ארץ ישראל. כיבוש הכנסיה הביזנטית במאה ה-15 היה גולת הכותרת של חיסולה של ביזנטיון ועלייתה של האימפריה העותומנית. כמקובל באיסלאם הפכה הכנסייה למסגד, וסביבה נבנו הצריחים הטיפוסיים למסגדים. אך בעיקרה נשארה מבנה כנסייתי ביזנטי עד היום הזה.
כמאל אתאטורק שראה באיסלאם את הכוח שמנע מן הטורקים את היכולת להיות חלק מן הקידמה המערבית, החליט לחלן את המסגד. בשנת 1935 הפכה הכנסייה-מסגד למוזאון, ומאז הוא האייה-סופיה, מן המוזאונים המתויירים ביותר של הכרך שעל הבוספורוס.
על המקום שבו היה בית המקדש הוקם מבנה מוסלמי, כיפת הסלע. בקצה הדרומי של הרחבה הוקם גם מסגד אל-אקצה, שאליו הוצמדה אגדת המסגד הקיצוני שאליו הגיע מוחמד בלילו האחרון. ההר והמבנים שעליו היו מוזנחים למדי בשתי המאות האחרונות של שלטון הח'ליף העותומני. שיבת ציון של היהודים ותביעתם להתפלל בכותל המערבי הפיחה מצד האיסלאם על ההר רוח חדשה, ומזה קרוב ל-100 שנה שקריאת הקרב של המוסלמים במלחמה בשיבת ציון היא "הר-הבית (אל-אקצה) בסכנה".
קרוב לחצי מאה שהר-הבית, המסגד וכיפת הסלע מצויים בשליטה ביטחונית של מדינת היהודים. למרות זאת העדיפו כל הממשלות להשאיר את ההר בניהול ההקדש המוסלמי, ולמעשה כזיק קבוע לחומר הבעירה של הג'יהאד. בכל עת שחפצים המוסלמים להבעיר את השטח, להעלות את גובה להבות-הג'יהאד, לנסות שוב את שיטות הטרור כדי להבריח את היהודים מארץ ישראל, עולה הקריאה "אל-אקצה בסכנה", ומיד פורצת להבת השנאה והרצח. בסבב הנוכחי יש שימוש בתקשורת החברתית שבמרשתת, המאפשרת גיוס כמעט בהרף עין לכל פעולת ג'יהאד, לכל סוגי ההסתה לרצח היהודים. יתר על כן, כל ביקור של יהודים על הר-הבית מהווה עילה לשחרור יצרים זועמים, ובמיוחד אם הם סמלי לאום, כגון ח"כים או שרים. כך שימש ביקורו של
אריאל שרון עילה לפרוץ המהומות של שנת 2000, הגם שהג'יהאד תוכנן היטב מראש והמתין לשחרור הנוקר.
נקודת שיווי משקל חדה כתער
מבחינה בינלאומית יש בסיפור הזה צד פוגע וצד נפגע. כצפוי, הצד השולט, זה שיכול להפעיל משטרה צבא ושאר מנגנוני השלטון הוא הצד הפוגע, האשם, ואילו נשים לבושות שחורים המתנפלות על ילדים, וצעירים חשופי חזה המיידים בקבוקי תבערה, סלעים וזיקוקים לעבר היהודים, הם הצד הנפגע שרק עומד על זכויותיו. איצטלת הקורבן היא המחסה של המוסלמי לצורך הג'יהאד, ואילו השלטון שיכול, לו רק רצה בכך, לו היה רוסי, או קוריאני, או מוסלמי, להעיף את הוואקף לכל הרוחות, הוא הרשע שיש לרסנו.
ואכן הוא מרוסן. המשטרה לסוגיה אינה מפעילה את הנשק העדיף שבידיה, הרובים הם לכל היותר מקלות המצטלמים רע, והג'יהאדיסטים יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיום זעם לא יסתיים במותם, שלא כמו בסוריה, לבנון, ירדן, מצרים, תימן או איסטנבול של טאיפ
ארדואן.
נקודת שיווי-המשקל שבין דיכוי הג'יהאד באמצעים לא קטלניים לבין הנראות בתקשורת שונאת-ישראל היא חדה כתער. על-אף פי כן מעדיפות ממשלות ישראל לדורותיהן ללכת בזהירות על התער הזה, ונחתכות בו שוב ושוב. כפי שאמר הנשיא האמריקני
ברק אובמה: הסטטוס קוו אינו ניתן לקיום.
הרעיון של כמאל אתאטורק עולה מאליו - לפרק את הר-הבית ממעמדו הדתי, לחלן אותו, ולהפוך אותו למוזאון.
כמוזאון, אפשר לעשות בו את פעולות השימור הדרושות כדי להשיב לו את הודו הקדום. כמוזאון, אפשר להפסיק את החפירות בכלים כבדים המאיימות על יציבות קירות התמך. כמוזאון, הוא יהיה פתוח לכל התיירים, אך סגור לכל הגי'האדיסטים. כמוזאון, תיאסר בו התפילה לכל הדתות, וייפתחו כל המבנים לתיירים מכל העולם. כמוזאון, זכות הכניסה אליו תיקנה בכסף, והכסף ישמש לשימורו והאדרתו, לשיפוצים ולמחקר. כמוזאון, הוא יאבד את מעמדו כעילה לאלימות מכל הסוגים, כמו ההגיה סופיה.
ברור לכל שהאיסלאם לא יקבל את חילונו של המקום. מבחינתו של האיסלאם אין חולין, אין חיֶה ותן לחיות, יש רק דאר אל חרב ודאר אל איסלאם. אבל דווקא מבחינת הניראות הבינלאומית, נטילת עוקצו של הר-הבית, בית המקדש, חראם אל שריף, כסלע מחלוקת דתי, יכול להתפרש כסטטוס קוו חדש ומבטיח.
בעקבות המהומות של החודשים האחרונים, החליט ראש הממשלה לאסור על הגעת סמלי-שלטון יהודיים להר. במקביל, נאסרה הגישה להר של סמלי-שלטון מוסלמיים, כלומר הח"כים הערבים, שכל הוויתם היא ערעור המדינה היהודית. טוב מאוד. עכשיו יש ללכת עוד צעד אחד, ולחלן את ההר מבית מקדש דתי לבית מקדש חילוני, הפתוח לכל.
אלה המאמינים שאסור ליהודי לדרוך על אדמת הקודש שמעל אבן השתייה, יכולים לחסוך לעמם את מחיר הכניסה למוזאון. הגי'האדיסטים והמורביטון שכל עניינם להצית את הג'יהאד בהר, גם הם יכולים לחסוך לעצמם את העימות עם שוטרי המוזאון. היהודים יסתפקו בכותל המערבי. המוסלמים יכולים להתפלל לאורך הכותל המזרחי. התיירים ישלמו כסף טוב כדי לסייר בכיפת הזהב ובתוכה השלט: כאן, על-פי המסורת, קודש הקודשים של בית המקדש, לצלם ולשתף בפייסבוק.