|   15:07:40
דלג
  אתר זווית  
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
אוכלוסיית הנשרים בסכנת הכחדה [צילום: חיים שוחט/פלאש 90]

נשרים תחת איום

אוכלוסיית הנשרים בגמלא הצטמצמה ב-90% בעשור האחרון ונמצאת בסכנת הכחדה מחקר חדש מעלה את הסברה שפרט להרעלות, ייתכן שהנשרים סובלים מלחץ כרוני שפוגע במאמצי הרבייה שלהם
14/10/2015  |   אתר זווית   |   כתבות   |   זווית   |   תגובות
   רשימות קודמות
  ירוק בבית הספר
  הצד האפל של הגז
  100 שנים של מדידות
  להציל את הכדור מהכדוריות
  על תחבורה ודעה קדומה

עונת הסתיו היא עונת הנדידה. אלפי עגורים מגיעים לארצנו, מלווים בשקנאים, חסידות, בעופות דורסים ובמגוון נוסף רב של בעלי כנף נוספים. מי שמטייל בסתיו באזור רמת הגולן, הבקעה או ליד יטבתה, שומע את הציפורים מרחוק ורואה את היופי שבמעופם.

אך במקביל, ישנו עוף דורס שלא ממש מתחשב בעונת הנדידה ושוכן בארץ דרך קבע. העוף הדורס הזה גדול משלל הדורסים בארץ וכבודו במקומו מונח עוד מתקופת המקרא. הנשר האירו-אסיאתי (Gyps fulvus), הקרוי גם נשר מקראי, שוקל 8.5-6.5 ק"ג ומוטת כנפיו מגיעה ל-2.80-2.60 מטר. במשך שנים שכנו נשרים רבים במושבת קינון בצוקי גמלא שבגולן, ומטיילים וחוקרים נהנו מנוכחותם.

נקודת מבט רעננה על סקר ארוך שנים, הניבה תוצאות חדשות, שמעלות תמונה עגומה באשר לעתידם של הנשרים בגמלא. ניתוח של הספירות החודשיות של הנשרים בין השנים 2014-1999 מראה, שממוצע הנשרים באתר ירד מ-100 בתחילת שנות ה-2,000 עד לפחות מ-20 לפני שנתיים. דינמיקה זו באוכלוסיית הנשרים עלולה להביא לסופה של אוכלוסיית הנשרים בגמלא כבר בעשור הבא. התוצאות יוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה.

קינון בסכנה

מדוע בחרו הנשרים לקנן דווקא בגמלא? הנשר האירו-אסיאתי מעדיף לקנן במצוקים גבוהים, שם הוא יכול לנצל את הטרמיקות (זרמי אוויר חם שעולה למעלה) כדי לדאות. הנשרים מקננים במושבות, והקשר בין בני-זוג נמשך, בדרך-כלל, לאורך כל חייהם. עונת הקינון מתחילה בדרך-כלל בחודשים נובמבר-דצמבר, ונמשכת עד יולי-אוגוסט, אז הפרחונים עוזבים את הקן ההורי. לרוב, נקבת הנשר מטילה ביצה אחת בשנה, והדגירה עליה נמשכת כ-52 יום, שבמהלכם דוגרים שני בני-הזוג על הביצה, ולאחר-מכן גם מאכילים את הגוזל בצוותא. כל זה מתבצע בכוכי מצוקים, כמו זה שבמצוק בגמלא שבמרכז רמת הגולן.

אוכלוסיית הנשר האירו-אסיאתי בישראל נמצאת בשנים האחרונות תחת לחץ סביבתי גבוה המסכן את שרידותה בארץ. "המין מוגדר על-ידי IUCN (האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע) כמין שאין חשש לקיומו. בישראל הוא נחשב בסכנת הכחדה מקומית, אבל הודות לאוכלוסייה הגדולה בספרד הוא אינו מוגדר בסכנת הכחדה עולמית", מסבירה יעל חורש, דוקטורנטית במכון לחקר הגולן בקצרין, החוקרת את אוכלוסיית הנשרים בגמלא.

האוכלוסייה המקננת בשמורת גמלא נמצאת תחת איום ממשי. בעשור האחרון, למשל, נצפתה ירידה של 90% במספר הנשרים המגיעים ללינה בשמורה ובמספר הזוגות המקננים בה. שרידות הבוגרים של הנשר בישראל עומדת על כ-70% בהשוואה ל-88% בארצות אחרות.

בנוסף, הצלחת הקינון בשמורה עומדת על פחות מ-30% ונמוכה בהשוואה ליותר מ-70% בארצות אחרות. שרידות נמוכה של בוגרים, בשילוב עם הצלחה נמוכה של הרבייה, גורמות לירידה מתמדת באוכלוסייה עד לסכנת הכחדה.

דינמיקה של הכחדה

בוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה יציג ד"ר דוד בורג, חוקר במכון לחקר הגולן, את עבודתו המשותפת עם יעל חורש, ד"ר דן מלקינסון (המכון לחקר הגולן ואונ' חיפה), ד"ר תמר טרופ (אונ' חיפה) ופרופ' עידו יצחקי (אונ' חיפה), שבה ניתחו את הספירות החודשיות שהתבצעו על-ידי רשות הטבע והגנים בשמורת גמלא בשנים 2014-1999. ואת התובנות הנובעות מניתוח זה.

בכדי לתאר את תהליך דעיכת אוכלוסיית הנשרים לאורך ציר הזמן, יישם בורג לראשונה בעת ניתוח הנתונים שימוש במודל דינמי. התוצאות מראות שממוצע הנשרים בשמורה דעך מכ-100 בשנים 2001-1999 עד לפחות מ-20 פרטים בשנים 2013-2011. תוצאות התצפיות מעידות גם כי במידה ואוכלוסיית הנשרים בשמורת גמלא תתמיד באותה דינמיקה לאורך השנים, אזי עד לשנת 2026 יישאר רק אחוז אחד מהאוכלוסייה המקורית, מה שיתבטא בפרט אחרון בודד. משמעות נתון זה הוא שאוכלוסיית נשרים זו לא תהיה, ככל הנראה, בת קיימא.

החוקרים בחנו את מספר הנשרים בשמורת גמלא לאורך חודשי השנה ומצאו, כי לאורך השנים נצפו יותר נשרים בשמורה במהלך החורף מאשר בעונות הקיץ, מה שמעיד על עונתיות בהימצאות הנשרים בשמורה ותואם את דינמיקת עונת הקינון.

כמו-כן, עד לשנת 2007 לא נמצא הבדל מובהק בממוצע הנשרים לאורך השנים, אך משנת 2008 חל מהפך ונצפתה ירידה משמעותית במספר הנשרים משנה זו ובשנים שלאחריה. לא ידוע מה הגורם למהפך, אך ממידע זה ודינמיקת הנתונים עולה הסברה שאולי קיים לחץ כרוני המשפיע לרעה על אוכלוסיית הנשרים בשמורה.

נשרים בלחץ

קיימות סיבות רבות לפגיעה באוכלוסיית הנשרים, העיקרית שבהן הן הרעלות שנועדו לפגוע בטורפים ופוגעות בנשרים (לדוגמה הרעלות קשות ב-2007 וב-2010), וגם הרעלות מתכת שנובעות מירי או מאכילת פגר שנורה על-ידי ציידים בקליעי מתכת.

הנשרים הם אוכלי פגרים, ולכן חשופים לזיהומים ולהשפעות הסביבתיות שחווה המזון שלהם בעודו בחיים. במחקרו פורץ הדרך הראה לינדסי אוקס ב-2004, למשל, שתרופה תמימה מקבוצת ה-NSAIDs (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים) הניתנת באופן שגרתי לבקר גורמת לפגיעה קטלנית בנשרים. מסיבה זו, פקחי רשות הטבע והגנים, בשיתוף עם בוקרי הגולן, מספקים לתחנות ההאכלה אך ורק פגרים שלא טופלו בתרופות אלה. ועדיין, רוב אוכלוסיית הנשרים בארץ ניזונה מחוץ לתחנות ההאכלה, בשטח, היכן שהם חשופים למזון מגוון יותר, אך בו-זמנית להרעלות ולפגעים נוספים.

הרעלת מקורות המזון שלהם, כמו גם סיבות אחרות, גורמות לפגיעה קשה בנשרים, אך אינן מספיקות כדי להסביר את מגמת הפגיעה ארוכת הטווח באוכלוסיית הנשרים בגמלא. מכאן עולה ההשערה שקיים גורם נוסף המשפיע לרעה על אוכלוסיית הדורסים הללו, שהשפעתו כרונית.

כחלק מעבודת הדוקטורט שלה, בוחנת יעל חורש לראשונה את מידת החשיפה של אוכלוסיית הנשרים בגמלא למזהמים סביבתיים, ובודקת האם אוכלוסייה זו מצויה בעקה (Stress) כתוצאה מהחשיפה למזהמים הללו. סביר שגורמי עקה ומזהמים סביבתיים שטרם ידועים לחוקרים משפיעים על המערך ההורמונלי של הדורסים, אינם גורמים למוות, אך משפיעים בצורה שלילית על הצלחת הקינון. חורש משערת שמדובר בגורם סאב-לתאלי, כלומר - גורם שאינו גורם לתמותה, אך פוגע בכשירות הנשרים, מה שמתבטא בהצלחת קינון נמוכה.

"כפי שמוכר גם מבני אדם, במצבי סטרס, קבוצת הורמונים סטרואידיים משנעים לאיברי הגוף אנרגיה כתגובה למשבר", מסבירה חורש. "רמה מתונה של הורמונים אלה, מאפשרת לפרט להתמודד עם מצבי סטרס. עם זאת, חשיפה כרונית מתמשכת לתנאי לחץ ועלייה כרונית ברמת הורמוני הסטרס, כרוכה במחיר פיזיולוגי הכולל בעיות לב, כיב קיבה, דיכוי המערכת האימונולוגית, פגיעה במערכת הרבייה וירידה בשרידות".

לאור כמות התיירים המכובדת בשמורת גמלא, נוכחות מבקרים בעונת הקינון, רעש כלי טיס הטסים נמוך ואימונים של הצבא בשטחי האש הסמוכים, ייתכן שהנשרים בגמלא סובלים מסטרס כרוני הפוגע בבריאותם. מחקרים בנושא זה שבוצעו בעשור האחרון על מגוון בעלי כנף כגון ציפורי הואצין, השכווי הענק ופינגווין אדלי, הראו כי קיים קשר בין הפרעת האדם וקרבתו לרמות הסטרס של עופות אלה, ואי לכך, להצלחה נמוכה בקינון.

האם התשובה מסתתרת בנוצה?

עד היום, בוצעו באוכלוסיית הנשרים העולמית ובישראל, בדיקות דם בכדי לבדוק את רמת הרעלים הקיימים בגופם ואת מצבם הגופני. אך בדיקות דם מבוצעות לעיתים רחוקות ומספקות מידע עדכני בלבד, ולא קיימת היסטוריית בדיקות לכל פרט ופרט, אלא רק לגבי הפרטים מהם נלקחו דגימות דם. בנוסף לכך, בדיקות דם נעשות אומנם בצורה עדינה, אך פולשנית.

בעבודתה, חורש מבצעת בדיקות "ידידותיות" יותר של נוצות העופות הדורסים. שיטה זו יעילה, משום שמזהמים סביבתיים והורמוני סטרס ניתנים לגילוי בנוצות, המכילות מידע לטווח ארוך יחסית כמשך גידול הנוצה, מספר חודשים בנשרים המדוברים.

לבדיקה יילקחו נוצות שנשרו באופן טבעי ויושוו לנוצות של נשרים באוכלוסיות בריאות ויציבות בעולם. מדובר בשיתוף פעולה עם חוקרים אירופים מספרד, מסרביה, מקרואטיה ומכרתים, במטרה לגלות האם קיים גורם סאב-לתאלי שמשפיע על בריאותם וכשירותם של הנשרים ביומיום ובעונת הקינון.

מדובר בתהליך ארוך, צעד ראשון מתוך מגוון צעדים ומחקרים פיזיולוגיים ואקולוגיים, שמטרתם להביא לפריצת דרך בניסיון לעזור למעט הנשרים שעוד נמצאים באזורנו ולבסס קיום אוכלוסייה יציבה בארץ.

ממוצע הנשרים באתר ירד לפחות מ-20 לפני שנתיים [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
המחקר יוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה שתתקיים ב-14-13-12 באוקטובר בירושלים
תאריך:  14/10/2015   |   עודכן:  14/10/2015
קרן לוי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביקורת על ספרו של דיוויד סזרני - הכובע של מייג'ור פאראן, פרשת חטיפתו של הנער אלכסנדר רובוביץ' בשלהי המנדט הבריטי, 2015, כנרת זמורה ביתן דביר, 319 עמ'
14/10/2015  |  יוסי ברנע  |   כתבות
עם סיום חגי תשרי, ציפיתם לחזרה שקטה לשגרה המבורכת. לצערנו, עוד לפני סיום החגים החל גל טרור, שהותיר אלמנות, יתומים ופצועים. לאירועים נלווים תמונות וסיפורים קשים.
14/10/2015  |  יוכי סימן-טוב  |   כתבות
בזמן האחרון נערכים בישראל כינוסים שונים שמבקשים להיערך לקראת ועידת האקלים הבינלאומית פריז 2015. כך, למשל, נערך כנס "היערכות ישראל לשינוי אקלים", שדן בדרכים להתמודדות עם שינוי האקלים בארץ ובעולם ו"כנס חדשנות וקיימות בתחום שינוי אקלים", בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה ובמעמד השרים להגנת הסביבה של ישראל וגרמניה, שמטרתו הייתה לדון בפתרונות חדשניים ובני קיימא להפחתת פליטות גזי חממה, כדי להקטין או למנוע את שינוי האקלים, ובגיבוש יעד לאומי להפחתת פליטת גזי חממה.
13/10/2015  |  ד"ר דניאל מדר  |   כתבות
הסיבה המרכזית לכך שאבו מאזן יזם לאחרונה את כינוס המועצה הלאומית של אש"ף, הינה להעניק לגאליות מחודשת לארגון, זאת על-ידי רענון שורות ההנהגה, ולצורך כך יזם שורה של התפטרויות פורמליות, הכוללת את התפטרותו שלו מהנהגת אש"ף. אך אבו מאזן נכשל בתמרוניו והמועצה הלאומית הפלשתינית לא תכונס במועדה, כאשר הכישלון רק חידד את שאלת ירושת אבו מאזן - הוא כבר בן 81, ורק טבעי שקרב הירושה כבר החל. הארגון הגדול והמוביל של אש"ף הוא הפתח, ארגונו של אבו מאזן, ומכאן שמלחמת הירושה מתחוללת בתוך הארגון הזה, ובתוכו תיפול ההכרעה.
13/10/2015  |  פנחס ענברי  |   כתבות
"בא לך לנסוע לטייל?" שאל מוישה בקול עליז וזמזם לעצמו מנגינה מוכרת. הוריו של מוישה עלו מפולין או נכון יותר לומר, נותרו לפליטה ממשפחתו המפוארת שנעשנה במשרפות המוות של הנאצים, במלחמת העולם השנייה.
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
ירוק בבית הספר  /  תמר שטרצר
100 שנים של מדידות  /  ליהי ברק
להציל את הכדור מהכדוריות  /  אסף בן נריה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il