|
בוז ליהודים [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
|
יש המסבירים, כי גל הטרור הנוכחי הוא התקוממות פלשתינית בשל העדר האופק המדיני. אולם לא נראה שזוהי אכן הסיבה, מאחר שיהודים נרצחו בארץ ישראל על-ידי ערבים שנים רבות עוד לפני הקמת הרשות הפלשתינית, תחילת ההתנחלויות ואפילו קום המדינה. יש להבין שזו תמיד הייתה ותמיד תהיה מלחמת דת. לצורך זאת, יש לדעת מה עומד מאחורי האיסלאם.
הדבר הראשון שצריך להבין על האיסלאם, שהוא הושפע מאוד מדתות ומאמונות אחרות. כך למשל, באיסלאם מופיעות דמויות כמו אברהם, יוסף, משה ואף ישו. לפי האיסלאם, כל אלו הם נביאים שקדמו למוחמד שהוא הנביא האחרון. דמויות אלו וסיפוריהן מופיעים בקוראן כפי שהם מופיעים בתנ"ך ובברית החדשה, דבר המעלה שאלה לגבי המקוריות שלו. מעבר לכך, האיסלאם גם הושפע מעבודת האלילים שהייתה בחצי-האי ערב במאה ה-7. כך למשל, האיסלאם מצווה על העלייה לרגל שבמהלכה סובבים את הכעבה במכה, שהיא שריד לעבודת אבנים באותה תקופה.
בניגוד למה שחושבים, האיסלאם לא מצווה על ג'יהאד. באיסלאם יש חמש מצוות יסוד: האמונה באללה ובמוחמד שליחו; תפילה; צדקה; צום הרמדאן; ועלייה לרגל. הג'יהאד מופיע בקוראן במקור כצורך להגן על מוסלמים אחרים באמצעים פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים. האיסלאם מתיר שימוש בכוח, אך מדובר בשימוש נדיר כאשר המערכה הדתית צריכה להיות מוכרזת על-ידי אנשי דת. כאשר מוחמד ומאמיניו עברו לעיר מדינה, הג'יהאד קיבל משמעות חדשה של מלחמה למען האיסלאם בשם האל, מתוך ההקשר ההיסטורי הספציפי של מלחמה נגד הפאגאנים בחצי-האי ערב. כך הפך המושג "ג'יהאד" למנגנון המסדיר את היחסים הבין-קבוצתיים בחצי-האי ערב והמאבק ביניהם, דבר שהפך את המלחמה לציווי דתי.
המושג "ג'יהאד" התפתח במלואו לאחר עלייתה של שושלת בית עבאס (1258-750), כחלק מהתפתחות ההלכה האיסלאמית (שריעה). הג'יהאד נחלק לשלוש קטגוריות: ג'יהאד בחרב - הג'יהאד הלוחמני; הג'יהאד שבפה/לשון - הטפה למען האיסלאם או ביקורת נגד השליטים העושקים את החברה; ג'יהאד בנפש - אומץ בעיקר על-ידי המיסטיקנים ומשמעותו מאבק רוחני-נפשי של המאמין נגד יצריו.
הג'יהאד שנועד להרחיב את גבולות האיסלאם נתפס כמלחמה קולקטיבית, שמוטלת על כלל הקהילה המוסלמית, ברגע שיש מספר מינימלי של גברים כשירים בגוף ובנפש כדי להתגייס. העימות מול הצלבנים במאות ה-13-11 חידד ופיתח את עיקרון הג'יהאד ההגנתי, שמשמעו ג'יהאד המתנהל נגד אויב לא-מוסלמי שתוקף את אדמות המוסלמים או כובש מהם שטחים. במקרה כזה, הג'יהאד הופך למצווה אישית המוטלת על כל גבר כשיר.
היחס ליהודים בקוראן הוא דואלי. מצד אחד מכירים ביהודים כבני חסות, שיכולים לשמור על מנהגיהם ומחויבים לשלם מס גולגולת. מצד שני מוחמד שמר טינה ליהודים שסירבו לקבלו ולעגו לו. דבר זה היה המניע לטבח שבוצע ביהודי אל-מדינה במאה ה-7, ככל-הנראה הטבח הראשון שהאיסלאם ביצע נגד היהודים. בני ישראל מתוארים בקוראן כרוצחי נביאים, ומאחר שלא קיבלו את שליחי האל הם חיים בהשפלה. מעבר לכך, ישנם סיפורים שונים המתארים את ניסיונות היהודים להרוג את מוחמד לאורך חייו.
דבר זה השפיע על היחס ליהודים מצד האיסלאם לאורך השנים. בתקופת האימפריה המוסלמית (מכיבושי מוחמד ועד הקמת האימפריה העות'מאנית) התייחסו ליהודים בזלזול, בהשפלה ובגסות. היהודים תוארו כמגוחכים, מושפלים, דוחים, גסים, בוגדניים ופחדנים. ראיית עולם זו הביאה להתנהלות אנטי-יהודית לאורך השנים, והיא שהביאה למעשי הטבח הרבים נגד היהודים.
למרות שזוהי סקירה מצומצמת על מקורות הג'יהאד והשנאה ליהודים, אפשר ללמוד ממנה רבות על הכוחות המניעים את הפיגועים האחרונים. הסכסוך הוא כבר מזמן לא סכסוך ישראלי-פלשתיני, ואולי הוא מעולם לא היה כזה. שורשי האיסלאם המקדשים את המלחמה ושנאת היהודים, מלמדים שזו תמיד הייתה מלחמת דת. ככל-הנראה השנאה התעצמה עם תחילת העליות לארץ ישראל, מאחר שעליות אלו והפרחת השממה הראו את הצלחתם וכוחם של היהודים, שאינם כה שפלים ומדוכאים כפי שסופר.
דת היא דבר הרבה יותר עמוק מאידיאולוגיה. בעוד שאידיאולוגיה יכולה ליפול או שתוכח כלא נכונה, דת היא דבר סובייקטיבי הנוגע לפנימיות ולאישיות של האדם ולכן אי-אפשר לשנות אמונה. בנוגע למצב הנוכחי בארץ, הפתרון הוא שאין פתרון. האפשרות הכי פחות רעה מבין האפשרויות היא לפעול בכל הכוח נגד המחבלים, דבר שאולי יביא לירידה במוטיבציה שלהם.