אפילו לשקרן מיומן ובעל ותק ניכר כמו אבו-מאזן, קורה שהוא נתפס, כמו הפעם "על חם", משקר ובפומבי. צילומי הנער בן ה-13 אחמד מנאסרה, שיו"ר הרשות הפלשתינית הוציא אותו אתמול להורג, בשידור טלוויזיוני(!), לכדו את האיש בפאשלה כה בולטת, עד שאפילו כמה מאחרוני מעריציו בישראל, נאלצו למלמל כמה מילות גינוי.
במקהלת המגנים נעדר - כצפוי- קולה של יו"ר מרצ, ח"כ
זהבה גלאון. הגברת גלאון שתמיד יש לה מה לומר ובכל נושא, בלעה הפעם את לשונה, ובצדק מבחינתה. היא הרי מעולם לא אמרה מילה רעה אבו-מאזן.
גם ל
ירון לונדון תהיה משימה קשה. אחרי שבשבועות האחרונים גייס לתוכנית האקטואליה שלו, שחקני חיזוק מן המגזר הערבי (סליחה, מקרב פלשתינים המתגוררים בישראל) - על תקן של משקיפים אוביקטיוויים שחיוו דעתם הבלתי משוחדת על האירועים הרבים - דאג גם להפיק משדרי תמיכה בראיס היקר, הנלחם בטרור בכל כוחו. עם עדי אופי דוגמת
רביב דרוקר ואור הלר, זה לא היה קשה. אתמול ייחס לונדון את מופע השקרים של יקירו אבו-מאזן ל
"תמונת מציאות שונה", ואפילו לא הסמיק מבושה.
גל הגינויים הנרגשים לנאומי "היהודים המטונפים" ו"ההוצאה להורג של נערים פלשתינים", מפתיע ומוזר. אפשר לחשוב כי הרחוב הפוליטי בישראל גילה "פתאום" את אבו-מאזן. זה שבמשך שנים מפמפמים לנו את השכל, כי אין פרטנר טוב ממנו לשלום. פמפום שלא פסק גם אחרי שהפרטנר האידיאלי ברח וחמק ממתן תשובה להצעות הוותרניות שהציע לו ראש הממשלה
אהוד אולמרט (שכללו גם: הסכמה ישראלית ראשונה לקליטת מספר מוגבל של פליטים).
סליחה, רבותי, מה פשר הגילוי המאוחר כל כך אודות אופיו האמיתי של המנהיג הפלשתיני? רק אתמול גיליתם שהוא משקר? רק אתמול עמדתם על היקף השקרים שלו? האם עד עכשיו הוא פעל בצידו האפל של הירח? הרי האיש קיבל את תואר הדוקטור שלו בשנת 1982 (מאוניברסיטת פאטריס לומומבה במוסקבה), כאשר בעבודת המחקר שלו טען כי מספר היהודים שנספו בשואה - שישה מיליון - הוא "מנופח".
בספר שפרסם שנתיים לאחר מכן בירדן, בשפה הערבית, טען אבו-מאזן כי "התנועה היהודית בגדה ביהודים ושיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדתם (הוא נתלה בתזה המחפירה שלו בהסכם שכונה ה"טרנספר", שאותו חתמה הסוכנות היהודית עם שלטונות גרמניה הנאצית, ואשר נועד לאפשר ליהודים לצאת מגרמניה לפלשתינה עם חלק מרכושם, בעיקר נכסי דלא ניידי, י.ר.).
"נראה כי האינטרס של התנועה הציונית היה לנפח את המספר הזה כך שהישגיה יהיו גדולים יותר" - קבע אבו-מאזן. החוקר המהולל שהתמחה לדבריו, בקשרים עם הנאצים, לא טרח לומר מילה על קשריו של אבי הלאומיות הפלשתינית, המופתי חאג' אמין אל-חוסייני עם הנאצים. אותו מופתי שיצא לברלין במהלך המלחמה ונזף בהיטלר על שתהליך השמדת היהודים "התנהל לאט מדי".
שנים לאחר מכן, כאשר יועצי התקשורת שלו היפנו את תשומת ליבו לכתם הזה בעברו, החל אבו-מאזן לנפק התבטאויות שיסייעו למוקיריו בישראל, להציגו כחסיד אומות העולם. ואכן אחרי חתימת הסכמי אוסלו כבר הסביר כי כתב מה שכתב כיוון שאז היו הפלשתינים במצב מלחמה עם ישראל. "היום יש שלום והיום לא הייתי מתבטא כך"... מסתבר לפי אבו-מאזן, שגם עבודת דוקטוראט הינה רק מוצר אופורטיוניסטי שממצאיה נקבעים רק על-פי רוח הזמן...
ב-24 השעות האחרונות נאלצה ישראל לספוג שנ י מטחים שקריים זדוניים, משני כיוונים שונים. המטח השני כמו הראשון, בא מגורם שכבר יש לו ותק בתחום, אלא שאצלו הרקע מקורו בבורות, בלבול מביך, וגם מהגנה אינטרסנטית חסרת בושה.
דובר מחלקת המדינה ג'ון קרבי אמר בוושינגטון כי הממשל (שימו לב ללשון הדיפלומטית הפתלתולה) "נתקל בדיווחים על פעילות ישראלית שעשויים להצביע על שימוש אפשרי של ישראל בכוח מופרז". הוא גם טען כי "ישראל לא שמרה על הסטטוס קוו באל-אקצה".
יום קודם הכריז הבוס של קרבי,
ג'ון קרי, בהרצאה שנשא בהרווארד (קמברידג'), כי פעילות ישראלית מוגברת בתחום ההתנחלות, יצרה תסכול רב שהיה אחד הגורמים לפרץ האלימות הנוכחי בין ישראל לפלשתינים. מאז, ניסו קרי וגם דוברו, לתקן את הכרזותיהם חסרות האחריות אבל הנזק כבר נעשה.
אחרי ששמענו וראינו את המזכיר קרי בהופעתו המביכה, בשימוע שנערך בסנט בנושא הסכם הגרעין עם אירן, כבר לא צריך להתפלא שכאלה הכרזות מסולפות זורקים לחלל האוויר, שר החוץ האמריקני ודוברו, ובכך מעניקים בעצם תעודת כשרות לטרור הסכינים הפלשתיני. כנראה שאיש בוושינגטון לא סיפר לקרי על אל-אקצה - עוד עדות מדהימה לשפל אליו נקלעה מדיניות החוץ הכושלת של הנשיא אובמה במזרח התיכון.
לרוע המזל, הבורות שלובת הזרוע עם הצביעות המדינית, היא ארוכת שנים, ככל שמדובר במחלקת המדינה האמריקנית. נזכיר רק שלוש דוגמאות.
א. לפני פחות משבועיים, בתדריך שנערך בוושינגטון בעקבות הפצצה אמריקנית שגויה באפגניסטן שגרמה לאבידות בקרב אוכלוסייה אזרחית, נקלע דובר אחר של הממשל, לסיטואציה קשה. סופר סוכנות הידיעות AP, מאט לי, השווה בין הפצצה אמריקנית קטלנית זו שפגעה בבית חולים אפגני, לבין תקיפה שביצע צה"ל בבית ספר של האו"ם ברפיח (שממנו שוגרו לעבר ישראל רקטות במהלך "צוק איתן"), תקיפה שבה נהרגו פלשתינים רבים.
אז - הזכיר לי לדובר הנבוך - גינתה ארה"ב בחריפות את ההפצצה הישראלית, הודיעה שהיא "מזועזעת" וכינתה את ההפצצה הישראלית "מקוממת ומבישה". הכתב שאל את הדובר אם ארה"ב מגדירה כך גם את ההפצצה שלה באפגניסטן שבה נהרגו 16 אנשים? מה הפלא שהדובר התפתל והתחמק מתשובה. מה הפלא ששום עיתונאי ישראלי, ולאו-דווקא אמריקני, העלה את התהייה הזו. הרי אינכם מצפים שאחד כזה יהיה למשל,
חמי שלו (הארץ)?
ב. מאז הכריזה על מועמדותה במרוץ לנשיאות ארה"ב, עושה
הילרי קלינטון מאמצים נואשים להיפטר מגבנון מביך שרודף אחריה: ההתנהגות החרפתית של מחלקת המדינה, שהיא עמדה בראשה, בעת הפיגוע הקטלני שבוצע ב-11 בספטמבר 2012, בשגרירות ארה"ב בלוב. באותו פיגוע נרצחו השגריר האמריקני בטריפולי, כריסטופר סטיוונס ועוד שלושה דיפלומטים אמריקניים. הרצח הזה בוצע ע"י מחבלים מסניף "אל-קאעידה" בלוב, אלא שקלינטון התעקשה לטייח וליפות את המציאות. היא כינתה את המעשה "פעולה ספונטאנית שיצאה מכלל שליטה". העיקר שלא להגדיר אותה כ"פעולת טרור", שהרי אין טרור איסלאמי כפי שפסק האדמו"ר אובמה.
ג. ב-2 במרס 1973, נרצחו בשגרירות סעודיה בחרטום בירת סודן, שגריר ארה"ב בסודן קליאו נואל וסגנו קרטיס מור, בידי 8 מחבלי חברי "ספטמבר השחור" (ארגון טרור רצחני שהקים הפתח, במאמץ לבדל עצמו בעיני דעת הקהל בעולם מתדמית ארגון טרור, וחבריו הם שרצחו את 11 ספורטאי ישראל במינכן, 6 חודשים קודם לכן, י.ר.). המחבלים דרשו שחרור עשרות מחבריהם שהיו כלואים בירדן וישראל, וגם את שחרורו של סירחאן סירחאן, שב-1968 רצח בלוס אנג'לס את רוברט קנדי, אחיו של הנשיא קנדי. נשיא ארה"ב אז, ריצרד ניקסון סירב לנהל עימם מו"מ, ומחבלי "ספטמבר השחור" רצחו את שני הדיפלומטים האמריקניים ובטעות גם דיפלומט בלגי, גאי איד, רק משום שחשבו כי הוא יהודי.
את הרציחות הללו ניתן היה למנוע. ימים אחדים קודם לכן, קלטה תחנת האזנה אמריקנית סודית בקפריסין, תשדורת ארוכה מביירות. היא הועברה לפיענוח למרכז NSA (הסוכנות הענקית למודיעין אותות שיש לארה"ב בפורט מיד, מרילנד), ושם פוענחה והפתיעה את המומחים. נשמעו בה שיחות בין מנהיג אש"ף
יאסר ערפאת וסגניו אבו-אייאד ואבו-ג'יהאד, לבין מחבלי "ספטמבר השחור" בחרטום, שיחות שמהן עלה כי הפלשתינים מתכננים מבצע (שם הקוד שלו היה "נהר אל-בארד") בחרטום. בגלל מחדל אומלל ב-NSA, לא הועברה אתראה מיידית לשגרירות ארה"ב בחרטום. כאשר כבר שוגרה סוף-סוף האזעקה, היא הגיעה באיחור, אחרי שתחנות ההאזנה (גם של המודיעין הישראלי, י.ר.) קלטו את ערפאת בקולו מורה לאנשיו: "בצעו את אל-בארד!"
בכירי הממשל האמריקני אז ידעו היטב, מי אחראי לרצח הדיפלומטים שלהם בסודן. הייתה להם אפילו הקלטה של קולו של ערפאת נותן את ההוראה. "לא היה אז ספק כלשהו למישהו, שההחלטה (לבצע את הרצח) באה הישר מיאסר ערפאת", סיפר היועץ הרולד סאונדרס, שהיה אז חבר המועצה לביטחון לאומי.
"לממשלת ארה"ב הייתה הוכחה בקשר למעורבותו בהוצאת המבצע מן הכוח אל הפועל" - כתב אז ג'וזף סיסקו, עוזר שר החוץ האמריקני. אי-אפשר לעשות שום הבחנה בין ארגון 'ספטמבר השחור' לבין הפתח", כתב. למרות המידע המוצק והמרשיע, אימצה ארה"ב מדיניות של השתקה וטיוח. הן כדי לכסות את הפשלה במטה NSA והן כדי להשתיק כל פרסום וכל ידיעה על חלקו המכריע של ערפאת ברצח. זה היה אז האינטרס של ארה"ב. ואם זהו האינטרס אפשר לכופף את האמת. לשריף העולמי (מיל.) - זה בטח מותר.
אז וגם היום.
אולי אפילוג.
כחודש אחרי הרצח בחרטום, ב-9 באפריל 1973, ביצע צה"ל את מבצע "אביב נעורים", בו השתתפו לוחמי היחידות המיוחדות של צה"ל (סיירת מטכ"ל, הצנחנים ושייטת 13). מתודרכים ע"י מידע מדויק להפליא שסיפקו סוכני ה"מוסד", חדרו הלוחמים כ-19 ק"מ לעומק ביירות, חיסלו שלושה ממנהיגי "ספטמבר השחור" ומוטטו את בניין מפקדת הפתח בביירות, על עשרות יושביה. בפעולה נועזת זו נהרגו שניים מלוחמי הצנחנים, אבידע שור וחגי מעיין ז"ל.
כן, זו הייתה פעולה, אדוני דובר מחלקת המדינה, שבה יכולת להאשים בצדק, את ישראל בשימוש מופרז בכוח.
