החתן נפל ונהרג; חברת הספנות סגרה עסקה עם הכלה

בינתיים, כמובן, נותרה פתוחה שאלה גדולה נוספת: לאן נעלמה ג'ניפר הייגל-סמית. הרעיה הטרייה יצאה מהדיסקוטק של "זוהר הימים" בסביבות 3:15 בלילה, לאחר הריב והבעיטה (שהיא מכחישה) במפשעתו של בעלה. על-פי כל העדויות, היא היתה שיכורה מאוד. לא ברור אם היא יצאה מהדיסקוטק לבדה או עם מישהו אחר, אולם ככל הנראה היא לא הגיעה לתא שלה ושל בעלה. בסביבות 4:30 בבוקר, כחמש דקות לאחר שקליטוס היימן שמע את קול החבטה החזק, ופחות או יותר באותו זמן שבו הגיעו שני אנשי צוות לבדוק את התלונה על הרעש, מצא אותה איש צוות אחר. היא היתה שרועה מחוסרת הכרה על רצפת אחד ממסדרונות האונייה, לא הרחק מתאיהם של ג'וש אסקין ושל לויד בוטא, מנהל הקזינו.

איש הצוות שמצא אותה יצר קשר עם האחות שהיתה במשמרת לילה במרפאה, ועל-פי עצתה העיר את הנוסעת השיכורה ושאל אותה למספר התא שלה. לאחר שהייגל-סמית סיפקה את המידע, נשלחו שני אנשי צוות אחרים אל תא מספר 9062. הם נקשו על הדלת ומשלא נענו נכנסו פנימה ב-4:48. הם לא מצאו בתא איש, ולטענת דוברי רויאל קאריביאן לא היה במראה התא שום דבר שיעורר את חשדם.

כעבור תשע דקות, ב-4:57, כשהיא ישובה כמעט מעולפת על כיסא גלגלים ומלווה בשני אנשי צוות ממין זכר ובאשה מצוות "זוהר הימים", הוכנסה הייגל-סמית אל התא. השלושה הניחו אותה על המיטה הריקה ועזבו.

מאז ועד היום, הייגל-סמית טוענת שאינה זוכרת דבר מאירועי כל השעות הללו, בכלל זה התקרית בדיסקוטק. לעומת זאת, כשהיא התעוררה כעבור כמה שעות, נזכרה ג'ניפר מיד שהיא וג'ורג' קבעו תור למסאז' בספא של האונייה, ויצאה לשם לבדה. פרקליטה, ג'יימס ווקר, אמר בשבוע שעבר בראיון טלפוני ממיאמי, כי "העובדה שג'ורג' לא היה בחדר לא נראתה לה מוזרה, משום שבלילות הקודמים בהפלגה ג'ורג' חזר לחדר כמה פעמים מאוחר מאוד".

אבל בזמן שג'ניפר הייגל-סמית שכבה על שולחן המסאז', השמש כבר האירה את "זוהר הימים" ונוסעים שיצאו למרפסות תאיהם כדי להתרשם מנמל קושאדאסי, הבחינו בכתם הדם הגדול על הגגון שמעל סירות ההצלה. קברניט האונייה, שחשש שאחד הנוסעים נפל אל הים, הורה לאתר מיד את הנוסעים שתאיהם היו באזור שמעל הגגון המוכתם. בתוך שעה התברר ששני הנעדרים היחידים הם בני הזוג סמית. כיוון שהם לא נמצאו בתאם, שאותו פתחו אנשי הצוות ב-8:41 בבוקר, נקראו שמותיהם במערכת הכריזה של האונייה. זמן קצר לאחר מכן אותרה ג'ניפר הייגל-סמית בספא. בינתיים, הוצב שומר בכניסה אל התא.

בשלב הזה, ככל הנראה, הבינו אנשי רויאל קאריביאן את המצב. ג'ניפר הובלה אל מרפאת האונייה, והקברניט הודיע למשטרה המקומית ולאף-בי-איי על האירועים. בו בזמן פנה ג'וש אסקין מיוזמתו לאנשי החברה וסיפר להם שהוא ו"הרוסים" לקחו את ג'ורג' לחדרו בלילה הקודם.

כשחוקרי משטרת טורקיה עלו על האונייה כדי לאסוף ראיות, הם מצאו בחדרם של בני הזוג כמה כתמי דם, שבני משפחת סמית, רויאל קאריביאן והאף-בי-איי מסרבים לומר אם הם היו גדולים או קטנים, חדשים או ישנים. לא ברור גם אם הדם שנמצא בתוך החדר הוא בכלל דמו של ג'ורג' אלן סמית. השוטרים הטורקים לקחו את אסקין ואת הייגל-סמית אל החוף וחקרו אותם. אל האלמנה, על-פי הדיווחים, הם התייחסו כאל החשודה העיקרית. את הרוזנברגים וקופמן לא חקרו כלל.

בינתיים, הגיע אל האונייה גם חוקר אף-בי-איי שנפש בטורקיה והוזעק למקום. החקירה הקצרה שהוא ניהל לא היתה ככל הנראה מעמיקה במיוחד. עוד באותו הערב הפליגה "זוהר הימים" מקושאדאסי. ג'ניפר הייגל-סמית נשארה בטורקיה לבדה, ופחות מיממה לאחר מכן עלתה על טיסה חזרה לארצות הברית.

על אף סימני השאלה שריחפו מעליו מהיום הראשון, סיפור מותו של ג'ורג' אלן סמית לא זכה בתחילה לחשיפה גדולה. אנשים משתכרים ונופלים לים מספינות כל הזמן, ובהיעדר בני משפחה אסרטיוויים שמתרוצצים מאולפן לאולפן, לוחצים על הרשויות ומגייסים לטובתם פוליטיקאים, קשה להחזיק טרגדיה בכותרות למשך זמן רב.

במשך ארבעה חודשים שמרה משפחת סמית על פרופיל נמוך וניסתה לקדם מאחורי הקלעים את חקירת האף-בי-איי שנפתחה מיד לאחר ההיעלמות. אולם, לאחר שנמאס לבני המשפחה - האב, ג'ורג' השלישי, האם מורין והאלמנה ג'ניפר הייגל-סמית - ממה שהגדירו "מדיניות הטיוח וההסתרה של רויאל קאריביאן", הם יצאו למערכה גלויה. הם שכרו עורכי דין, ובדצמבר החלו להופיע ערב אחר ערב בתוכניות טלוויזיה, מטיחים האשמות בחברת התיירות הימית ומותחים ביקורת על היחס שקיבלו כמשפחה שכולה. באותו חודש הם גם הופיעו בדיון מיוחד בקונגרס, שעסק במצב הבטיחות על סיפוני אוניות תיירות. מחוץ לאור הזרקורים, לעומת זאת, כבר התגלעו מתחים בין הוריו ואחותו של ג'ורג', לבין האלמנה. היו גם חשדות.

לנוכח הבליץ התקשורתי, רויאל קאריביאן לא נשארה חייבת. חברת התיירות הימית השנייה בגודלה בעולם (אחרי "קרניבל קרוז" של משפחת אריסון) הכחישה את הטענות נגדה אחת לאחת. דובריה שיגרו מומחים לטיפול בסקנדלים להתעמת עם הסמיתים באולפני הטלוויזיה. פרטי מידע שהביכו או השמיצו את ג'ורג' ואת ג'ניפר נחשפו זה אחר זה. הקרב נהיה מכוער והתקשורת התאהבה בסיפור. בטלוויזיה אפילו נתנו לו שם הולם: "פרשת החתן הנעלם". מאז החורף הוא לא יורד מהכותרות.

לפני שלושה שבועות, יום אחד בלבד לפני שהוריו של ג'ורג' ואלמנתו התכוננו להגיש נגד רויאל קאריביאן שתי תביעות נפרדות, שנועדו לחייב את החברה למסור לידיהן מידע רלוונטי לחקירה, הודיעו דוברי החברה במיאמי כי הגיעו לפשרה עם ג'ניפר הייגל-סמית. על-פי ההסכם, שעדיין צריך יהיה לקבל את אישורו של בית משפט בקונטיקט, יועבר המידע מחקירת החברה לרשות האלמנה. היא תקבל את רשימת הנוסעים בהפלגה, את רשימת אנשי הצוות, את קלטות הווידיאו מהמצלמות המוצבות באונייה וגם את רשימת הזמנים המדויקים שבהם נפתחה דלת תאם של בני הזוג באמצעות הכרטיסים המגנטיים שמשמשים על האונייה כמפתחות.

בנוסף, תקבל ג'ניפר מרויאל קאריביאן סכום כסף בלתי ידוע, לא יותר מרבע מיליון דולר על-פי השמועה, והקרן שהוקמה לזיכרו של בעלה תקבל גם היא תרומה כספית להנצחתו. עוד סעיף בהסכם קובע כי להייגל-סמית אסור יהיה לחלוק את המידע עם הוריו ואחותו של בעלה המנוח, עד שאלה לא יחתמו על הסכם דומה עם רויאל קאריביאן. המשמעות הנוספת של העסקה היא שהייגל-סמית לא תצטרך להעיד בבית משפט.

הנתק ששרר מאז הסתיו בין הוריו של ג'ורג' לבין ג'ניפר, הפך מיד לקרע גלוי. מורין וג'ורג' סמית השלישי הודיעו מיד שיערערו בקונטיקט על תקפותו של הסכם הפשרה. למחרת הם הגישו את התביעה שלהם נגד רויאל קאריביאן. הם מוכנים להסתפק בפיצויים של סנט אחד בלבד, אבל הם מצהירים שיילכו עד הסוף. "הבן שלי היה מלא חיים. הוא רק התחתן ומעולם לא היה שמח כל כך", אמרה בשבוע שעבר אמו, מורין סמית, בעיניים לחות. "הוא היה בעל נהדר והיה יכול להיות אבא מצוין. אנחנו נגלה מה קרה לו. לא איכזבנו אותו בחייו ולא נאכזב אותו עכשיו".

לדברי צ'אווס, לאחר שסמית התאושש מהבעיטה הוא התיישב עם חבריו - אסקין, הרוזנברגים וקופמן - וחזר לשתות אתם מבקבוק האבסינת. "האישונים של ג'ורג' היו מורחבים. היה לו בעיניים מבט שאני לא אשכח לעולם", אמרה צ'אווס.

בסביבות 3:30 בלילה, גם הדיסקוטק של האונייה נסגר. לדברי אסקין, ג'ורג' סמית היה שיכור מכדי להגיע לבדו אל התא ומשום כך תמך בו כשהוא נעזר בבני הדודים זכארי וגרג רוזנברג ובחברם ראסטי קופמן. "זה היה כמו להוריד ספורטאי פצוע מהמגרש, הוא היה עם הזרועות עלינו, אבל הוא שר והיה במצב רוח טוב", סיפר אסקין.

אולם, כשהחבורה המתנדנדת הגיעה לתא מספר 9062 והתכוונה להעביר את סמית השיכור לחסותה של אשתו, הם הופתעו לגלות שהתא ריק. אסקין סיפר כי החבורה יצאה לסיבוב חיפושים קצר בג'קוזי. כשלא הצליחו לאתר את ג'ניפר, החזירו את ג'ורג' אל התא. "האווירה היתה טובה", הוא אמר.

כל כך טובה, שהקולות שבקעו מהתא העירו בסביבות 4:00 בבוקר את קליטוס היימן, סגן מפקד משטרת רדלנדס בקליפורניה, שישן בתא הצמוד לתאם של בני הזוג סמית. "התעוררנו לקול צעקות שנשמעו מהתא", אמר היימן לרשת MSNBC ולמגזין "ואניטי פייר". "זה נשמע כמו משחק שתייה של תלמידי קולג' והוזזו רהיטים". גם זוג בתא שכן שמע את הרעש באותה שעה והעיד על כך לאחר מכן. היימן, עייף ועצבני, התקשר ב-4:05 אל מרכזיית האונייה כדי להתלונן על הרעש, ונמסר לו שאנשי צוות יבואו בקרוב לטפל בעניין.

"היו פעמיים שבהן הרעש הגיע לשיאים חזקים שאחריהם הוא השתתק", אמר היימן. "אחרי שדפקתי על הקיר פעם אחת הרעש לא הגיעו לשיאים כאלו, ואז היה רגע שאני קורא לו 'רעש של חגיגה' במשך כמה דקות". לדבריו, בשלב מסוים הקולות התקרבו אל דלת החדר. הוא הניח שאולי מישהו עזב את החדר, אבל אינו בטוח בכך. הנתונים המתעדים את פתיחת דלתות תאי האונייה אינם יכולים לאשש או להפריך את תחושתו של היימן. מידע על פתיחה של דלת נשמר במערכת רק אם נעשה שימוש במפתח מגנטי - כלומר אם הדלת נפתחה מבחוץ, אבל לא מבפנים.

היימן ניסה לחזור להירדם אולם לאחר כמה דקות שמע קולות של ויכוח עז מכיוון מרפסת חדרם של בני הזוג סמית. "שמעתי קולות של שלושה. לא יכולתי לשמוע מה הם אמרו אבל זה נשמע כמו ויכוח, לא כמו מריבה, וזה נמשך משהו כמו דקה".

לפי הערכתו של היימן, בסביבות 4:15 הוא שמע את דלת התא נפתחת מבפנים ואנשים יוצאים ממנו ומברכים זה את זה ב"לילה טוב". היימן חיכה כמה שניות והציץ אל המסדרון דרך חור ההצצה שבדלת. הוא ראה שלושה גברים במסדרון, אולם סירב לומר מי הם היו או אם זיהה אותם. דוברת האף-בי-איי בניו הייבן סירבה בשבוע שעבר להגיב בעניין זה.

בני הזוג גרג ופאט לוייר, ששמעו את הקולות הרמים קודם לכן, צוטטו כאומרים שגם הם שמעו שלושה אנשים יוצאים מתאם של בני הזוג סמית הסמוך. לשניים מהם, הם טענו, היה מבטא זר. אם אדם אחד עזב את תאם של הסמיתים קודם לכן, כפי שהיימן חושב שאולי שמע, אין למידע הזה הרבה משמעות. לעומת זאת, אם - בניגוד לטענתם של אסקין ושל פרקליטיהם של הרוזנברגים ושל קופמן - רק שלושה יצאו מהחדר, המשמעות היא שמישהו נשאר עם ג'ורג' סמית בחדר.

פרקליטם של חבורת הרוזנברגים, ארתור גרשפלד, סירב בשבוע שעבר לענות על כל שאלה בעניין. פרקליטו של ראסטי קופמן, אלברט דיין, אמר בראיון טלפוני ביום ראשון בערב כי היימן טעה כשספר שלושה אנשים במסדרון. "הם כולם יצאו מהחדר ביחד. בשום שלב לא היה אף אחד מהם לבדו עם מר סמית בתא. המסדרון היה צר עד כדי כך שקשה לדחוס לתוכו שני גברים שעומדים כתף אל כתף ולכן אולי הוא טעה".

על-פי עדותו של היימן, לאחר ש"שלושת הגברים" עזבו את תאם של בני הזוג סמית הוא שמע מצדו השני של הקיר קולות של דיבור, אולם זיהה רק קול אחד. הוא שמע גם רעשים של מגירות נפתחות ונסגרות ואולי גם של ריהוט שמוזז מצד לצד. "חשבתי שמנקים את התא לאחר המסיבה. שמחתי מאוד", הוא אמר ל"ואניטי פייר".

קולות "ניקוי התא" נמשכו להערכתו של היימן כשמונה דקות, ולאחר מכן הוא שמע קולות מהמרפסת שבה היו שני כיסאות מתכת. הוא שמע לפחות כיסא אחר מוזז, ואחר כך, בסביבות השעה 4:25 להערכתו, נשמע מבחוץ קול חבטה עז שהרעיד את מיטתו.

קול החבטה, שנגרם כנראה מפגיעת גופו של ג'ורג' סמית בגגון, שבעה מטרים מתחת למרפסת תאו, היה הרעש האחרון ששמע היימן מתא מספר 9062. אם היה עם סמית אדם נוסף בתא, הוא הצליח לצאת ממנו בשקט מוחלט דרך הדלת או דרך המרפסת. ב-4:30 לפנות בוקר, כששני אנשי צוות הגיעו לתאם של הסמיתים כדי לבדוק את התלונה של היימן, הם לא שמעו כל רעש נוסף ועזבו.

בינתיים, על-פי עדותם, אסקין, הרוזנברגים וקופמן המשיכו את הבילוי הלילי בתא של קופמן. בין 4:00 ל-4:30 הם הזמינו אוכל משירות החדרים, ואף צילמו את המנות. עורך דינו של אסקין טען בשלב מוקדם בחקירה, שהמנות צולמו בגלל גודלן החריג, אולם משפחת סמית רומזת שהסיבה האמיתית לשימוש במצלמה היתה ניסיון ליצור אליבי באמצעות חתימת הזמן הדיגיטלית שעל התמונות. "לי זה נראה מאוד מאוד מוזר לצלם אוכל באמצע הלילה", אומרת מורין סמית, אמו של ג'ורג'.

בכל מקרה, כשם שיודע כל מי שמחזיק במצלמה דיגיטלית, חתימת הזמן שמופיעה על גוף התמונה או בנבכי המידע שבקובץ התמונה, אינה מהווה ראיה חד-משמעית. את השעון הפנימי של כל מצלמה דיגיטלית, ככל שעון אחר, אפשר לכוון בתוך שניות. כדי לבדוק אם זמן הצילום של התמונות אכן תואם את גרסתם של אסקין, קופמן ושל הרוזנברגים, טוען פרקליטם של הסמיתים ברט ריבקינד, יש להצליב את המידע שעליהן עם המידע שהתקבל מפתיחת חדרו של קופמן באמצעות המפתח המגנטי שלו. את המידע הזה מסרבת רויאל קאריביאן להעביר לבני משפחת סמית עד שיגיעו אתה להסדר. עם זאת,העבירה החברה ככל הנראה את הנתונים לידי האף-בי-איי בשלב מוקדם בחקירה.

בדיוק שנה ויום לפני הגשת התביעה, העתיד של ג'ורג' וג'ניפר סמית נראה ורוד. יחד עם עוד 2,300 נוסעים, ובמצב רוח מצוין על-פי כל העדויות, עלו השניים עם מיטלטליהם על סיפון "זוהר הימים" ופרקו אותם בתא מספר 9062. התא היה צר, אבל מרווח דיו לזוג. בצד אחד שלו היתה ספה, ובצדו השני כיסא ומזנון עץ שעליו כספת וטלוויזיה. המיטה מוקמה בקצה התא, צמודה לדלת הזזה מכוסה בווילון, שפנתה אל מרפסת קטנה.

התחנה הראשונה במסע הדילוגים של "זוהר הימים" בים התיכון היתה בריביירה הצרפתית. לאחר עוד לילה של הפלגה, עגנה אוניית התענוגות בנמל ליבורנו באיטליה. כשבני הזוג סמית ירדו אל החוף כדי להתבשם מהיבשה לכמה שעות, הם הכירו נוסע אחר, תלמיד קולג' בן 20 מקליפורניה ששמו ג'וש אסקין. הכימיה שנוצרה בין שלושת האמריקנים היתה מיידית, והם בילו את היום יחדיו.

קבוצה אחרת של צעירים, שבילו ביחד על האונייה באותם ימים ראשונים בים התיכון, נודעה מיד לאחר פתיחת החקירה כחבורת "הרוסים הצעירים". היא כללה את ג'פרי, זכארי וגרג רוזנברג - שני אחים ובן דוד שעלו על האונייה עם משפחותיהם מברוקלין ומפלורידה - ואת רוסטיסלאב "ראסטי" קופמן, שהצטרף אליהם. כולם היו בסביבות גיל עשרים, והתנהגותם הפרועה מיקדה אליהם את תשומת לבם של אנשי רויאל קאריביאן עוד לפני היעלמותו של ג'ורג' סמית.

בשביל בני הזוג סמית, הערב של 4 ביולי החל בארוחת ערב באחת מהמסעדות שבאונייה והמשיך בקזינו. על-פי עדותו של אסקין, ג'ניפר וג'ורג' שיחקו בלק ג'ק בעוד שהוא עצמו הימר בשולחן הקוביות. לדבריו, בשלב מסוים ג'ורג' ירד עמו לתאו כדי "להוריד כמה שוטים של אבסינת" - ליקר חזק במיוחד שאסור למכירה בארצות הברית וגם אינו נמכר על האונייה.

העדויות על מה שקרה בהמשך הערב מתערפלות בשלב זה. כמה מהן עדויות אמינות של נוסעים שלא יכלו שלא להבחין בבני הזוג סמית, אולם חלק ניכר מהמידע מופץ על-ידי בעלי אינטרסים ברורים, שנאמנות לאמת אינה בהכרח אחד מהם. לדברי אסקין, שהתראיין לאחרונה בתוכניתו של הראלדו ריוורה ברשת פוקס, כשהתקרבה שעת הסגירה של הקזינו עברה החבורה - שכללה עכשיו גם את מנהל הקזינו לויד בוטא, ואת גרג רוזנברג - אל המעלית שלקחה אותם אל הדיסקוטק שבקומה ה-13 של האונייה.

אסקין סיפר לריוורה שבמעלית הוא ראה את בוטא כורך את ידו סביב ג'ניפר, ומחליף מבטים של אי-נוחות עם גרג רוזנברג. "זה נראה לנו מוזר", הוא אמר. פרקליטו של בוטא, אנדרו רייר, מכחיש. "לויד לא התנהג עם ג'ניפר בצורה בלתי הולמת", הוא אמר לריוורה. לאחר שהקבוצה הגיעה אל הדיסקוטק הביא מישהו מחדרו של אסקין את בקבוק האבסינת והחבורה - שהתרחבה עכשיו וכללה גם את "הצעירים הרוסים" - החלה לרוקן בדיסקוטק כוסית אחר כוסית. "יש לי זיכרון עמום של ג'ניפר מורידה עוד שוט ואז רועדת ואמרתי לעצמי, זהו, הספיק לה להלילה", סיפר אסקין לריוורה כשהוא מחויך.

שני אנשים שראו את בני הזוג סמית בדיסקוטק זוכרים אותם היטב. לדברי מרגריטה צ'אווס, מורה בת 29 מפיניקס שהתראיינה בינואר לכתב סוכנות הידיעות אי-פי, כשעמדה ליד הבר בדיסקוטק היא הבחינה בג'ורג' וג'ניפר שהיו כבר שיכורים מאוד, וג'ניפר נשענה על גבר אחר, ככל הנראה לויד בוטא. "הופתעתי מאוד מההתנהגות שלהם, מכך שזוג בירח דבש מתנהג כך", היא אמרה. "חששנו שתפרוץ קטטה. היא פלירטטה אתו".

עד אחר, דומיניק מאזה, בן 24 מניו ג'רזי, אמר שהתרשם שג'ניפר סמית נשענה על האיש מפני שהיתה שיכורה ולא כי פלירטטה אתו. כך או כך, עדויותיהם של מאזה ושל צ'אווס על מה שקרה לאחר מכן, מסונכרנות היטב. השניים אמרו לסוכנות הידיעות ולחוקרי האף-בי-איי, כי לאחר שג'ורג' סמית החל לקלל את אשתו "היא דחפה אותו אחורה ופתאום נעמדה ושילחה בעיטה שפגעה לו במפשעה ואז יצאה מהבר כשהיא מתנודדת מצד לצד", תיאר מאזה את התקרית. "הוא היה מקופל לא מעט זמן. אפשר היה לראות שכואב לו. זו היתה בעיטה חזקה, ראו שזה לא איזה משחק".

ג'ניפר הייגל-סמית הכחישה את הדברים, שאותם הגדירה "מגוחכים" ו"מוזרים". "זאת תמצית הדברים שאני צריכה להתמודד אתם", היא הגיבה לאחר פרסום עדויותיהם של שני הנוסעים. "לא הייתי עושה דבר כזה לבעלי".

לדברי אסקין, בוטא ליווה את ג'ניפר אל מחוץ לדיסקוטק - טענה שפרקליטו מכחיש. לדבריו, מרשו עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף של האף-בי-איי, שטיהרה אותו. דוברת האף-בי-איי בניו הייבן, קונטיקט, סירבה בשבוע שעבר למסור כל מידע על החקירה. ההודעה היחידה שהיא הסכימה למסור היתה: "הבולשת הפדרלית ממשיכה לחקור מה קרה לג'ורג' אלן סמית".

שנה ושבועיים אחרי היעלמותו, בני משפחת סמית אינם מוצאים מנוח לנפשם. הם כועסים על אלמנתו של הבן וחיים בתחושה שהיא מסתירה משהו "מביך או גרוע מזה". הם שקועים עד לצווארם במאבק משפטי ותקשורתי מתיש עם רויאל קאריביאן וכמהים לכל שבריר מידע שאולי ישפוך מעט אור על גורלו של בנם. יחד עם בני משפחה של אנשים שנפגעו בהפלגות בספינות תענוגות, הם מפעילים לחץ על חברות התיירות הימית הגדולות. הם משוכנעים שלחקירה סביב היעלמות בנם יש לפחות חלק מסוים בירידה (מ-49 דולר לפחות מ-35 דולר) שהיתה בשנה האחרונה במחיר המניה של רויאל קאריביאן.

"אנחנו משוכנעים שהוא נרצח, ושהאנשים שעשו לו את זה עדיין חופשיים", אומרת האם מורין. "זה כל מה שאנחנו יודעים. אף אחד לא אומר לנו שום דבר, וזה קשה. קשה מאוד".

והבולשת הפדרלית? הבולשת חוקרת

את הבשורה המרה קיבלה מורין סמית בשיחת טלפון מאביה של ג'ניפר. "הוא אמר לנו שמשהו נורא קרה לג'ורג' ושהוא נעדר", היא מספרת. לדברי אחותו של ג'ורג', ברי סמית, "לא ידענו על הדם, על הנסיבות החשודות, על עדויות השמיעה בנוגע למריבה בתא או על הריב במרפסת. התברר שבשלב הזה היו כבר אנשי משטרה טורקית על הספינה. לנו לא סיפרו על זה".

משפחת סמית, ששכרה חוקר פרטי, טוענת שאיסוף הראיות של השוטרים הטורקים לא היה רציני. "אם החוקר הפרטי לא הצליח לסיים בדיקה מאוחרת יותר של התא בחמש שעות, אתה יכול רק לתהות איך המשטרה הטורקית יכלה לסיים את הבדיקה שלה בתא ובחלקים אחרים של הספינה רק בשעתיים. הם הועלו והורדו מהספינה בחיפזון על-ידי אנשי רויאל קאריביאן", אומרת ברי סמית. טענה נוספת של משפחת סמית נוגעת לכך שרויאל קאריביאן לא התייחסה אל החדר כאל זירת פשע כבר בשלב ההתחלתי, ואנשי צוות נכנסו ויצאו ממנו כשהם מזיזים בו חפצים. בנוסף, הם אומרים, החדר לא נאטם כיאה לזירת פשע והוא נוקה מהר מדי.

דובר חברת רויאל קאריביאן, מייקל שיהאן, הכחיש בשבוע שעבר את הטענות. לדבריו, אנשי צוות האונייה לא נגעו בחפצים בחדר בשום שלב, ו"תוך דקות" דיווחו לכל הרשויות הרלוונטיות, מרגע שהבינו שג'ורג' סמית ככל הנראה נפל לים.

הדרמה המרכזית הסתיימה, אולם יומיים לאחר מכן, בשעות הבוקר של 7 ביולי, הוזכרו שוב "הצעירים הרוסים" בהקשר לא מחמיא. צעירה בת 20 שבאה אל מרפאת האונייה הפגינה סימנים של מצוקה. לאחר שהאחות במשמרת לחצה עליה מעט, היא סיפרה שנאנסה בערב הקודם ונקבה בשמותיהם של הרוזנברגים ושל ראסטי קופמן כמעורבים. כעבור זמן קצר התברר שהאקט המיני רב המשתתפים צולם במצלמת הווידיאו של קופמן.

ארתור גרשפלד, פרקליטם של הרוזנברגים, סירב להתייחס לדברים, אולם אלברט דיין, פרקליטו של קופמן, אמר ביום ראשון כי "העובדה שהם צילמו את הקלטת הצילה את החיים שלהם". לדבריו, בקלטת שצילמו הצעירים רואים בבירור "יחסים בהסכמה" ולא אונס. כך או כך, לא הוגשו נגדם כתבי אישום בעקבות טענותיה של הצעירה.

לאחר שהשמועה על מעורבותם לכאורה של "הצעירים הרוסים" באונס עשתה לה כנפיים, ולאחר שנוסעים רבים קישרו אותם להיעלמותו של ג'ורג' סמית, החליטו אנשי רויאל קאריביאן לגרש את הרוזנברגים ובני משפחותיהם מהאונייה בנאפולי. יחד עמם הורדו מהסיפון בבושת פנים גם בני משפחת אסקין. לאחרונה הגיש ג'וש אסקין תביעה לפיצוי נגד חברת הספנות.