מערכת הבחירות האחרונה התאפיינה בכך שכוכב הבחירות הקודם
יאיר לפיד, הפסיד הרבה ממשקלו ומ-19 מנדטים ירד ל-11 בלבד. ככה זה עם כוכבים, הם עולים ויורדים לפי האופנה. ואז דרך כוכבו של אליל בן שחר חדש כחלון משה.
הוא היה התגשמות השאיפה של מזרחיים רבים, איש מזרחי, בעל כריזמה, בעל חיוך שובה לב, הראה שאפשר לצאת ראש בראש עם הטייקונים של הסלולר ולהצליח, בקצור כוכב תורן אבל זוהר.
והנה לא חלפו להם ששה חודשים, והכוכב הועם זוהרו, והוא הפך לצל של עצמו. תוכנית הדגל שלו שאותה סרב להציג טרום הבחירות, הוזלת מחיר הדיור לא מניבה את הפירות הדרושים, הוא לא בדיוק יודע מה הוא רוצה, וכיצד לעשות זאת, ולהפך המחירים ממשיכים לעלות.
הוא מחליט על שורת צעדים פוגעניים כמו - הצורך למכור דירה שנתיים אחרי שקבלת אותה בירושה, העלאת מס הרכישה על משקיעים, מאידך הורדת המעמ באחוז שמקילה על המשקיעים ועוד.
קולו נדם, בקושי רואים אותו על המרקע, בחוץ אינתיפדת הסכינים רועשת ומפילה חללים, כל אחד תופש מיקרופון, יוצא להצטלם, אבל הוא לא. הוא כן כאשר יצאו נגד החלטת הבג"ץ לדחות את הדיון על הריסת בתי המחבלים, הוא יצא ובהצהרה חד-פעמית והגן על הבג"ץ.
נערי האוצר אילפו אותו מהר מאוד, והוא היום עושה דברם, וכפי שהוכיחו בעבר כי כוחם לא במותניהם, והצעותיהם הצעות אחיתופל הן, אבל שליטתם בו כמו בשרי האוצר שקדמו לו היא מוחלטת.
קחו למשל את נושא החקלאות, בהתחלה דובר על רפורמה במשק החלב והפטם, שלטענת החקלאים תחסל את המשקים הללו, הוא בעצת הנערים לא שעה לתחינותיהם. רק כאשר מחיר העגבנייה הרקיע שחקים הוא הבין שאיתם חיל לא יעשה ולכן הסכים להקמת ועדה לדיון, בעתיד החקלאות ולשורת צעדים מקילים, כמו נקודות זכאות לפועלים הזרים, כמו בטול מס המעסיקים עליהם ועוד.
אז מר כחלון צא מהאפלולית שבה אתה שרוי, אמור את דברך באון ובקול צלול, והעיקר עשה, שלא נקבל עוד כוכב דועך, שטרם עלותו כבר שקע כמו כוכב שביט המבליח לרגע ואחר כך נעלם.
