כל מה שצריך לדעת על השפעת

למי אסור להתחסן?

• לתינוקות עד גיל חצי שנה (הם יהיו מוגנים אם אמם קיבלה חיסון בהריון);

• מי שפיתחו בעבר אלרגיה לחיסון נגד שפעת;

• מי שסובלים ממחלה המלווה בחום. מותר לקבל את החיסון רק 72 שעות לאחר שהחום ירד לגמרי.

מהי חשיבות החיסון מפני השפעת לעומת כל מחלה אחרת?

למחלת השפעת יש תדמית של מחלה קלה ולא מזיקה, אך בפועל יש לה השלכות משמעותיות על בריאות האוכלוסייה. נתחיל באנשים מעל גיל 65. מדי שנה מתאשפזים מאות אנשים, בעיקר בגילאים 65 ומעלה, ואנשים שחולים במחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות לב, עם דלקת ריאות שהיא סיבוך של שפעת.

בעונת החורף נפטרים בממוצע 300-200 איש בשבוע מעבר למספר הפטירות בעונות אחרות, רובם כתוצאה מדלקת ריאות וסיבוכים של שפעת עונתית. גם בקרב ילדים קטנים אנו רואים מדי שנה עליה באשפוזים כתוצאה מסיבוכי שפעת, כגון דלקת ריאות, דלקות אזניים וכדומה. באוכלוסייה הכללית אומנם אנו רואים פחות אשפוזים וסיבוכים, אך מחלת השפעת גורמת לחום גבוה, חולשה, צמרמורות, ובילדים לתסמינים של מערכת העיכול - שלשולים והקאות.

אנחנו מפסידים ימי עבודה רבים במהלך החורף, גם ממחלה שלנו, וגם כאשר אנו נאלצים לטפל בילדים חולים. אז אולי שפעת היא לא המחלה הקשה ביותר, אבל היא בהחלט הנפוצה ביותר, ומשפיעה על כולנו.

איך מייצרים את החיסונים?

בכל שנה חל שינוי בוירוסים הגורמים לשפעת באוכלוסייה. זו הסיבה שיש צורך לחזור על חיסון נגד שפעת מדי שנה בניגוד לחיסונים כמו חצבת או חזרת.

בכל שנה בסוף עונת השפעת, בחצי הדרומי של כדור-הארץ ועדה מיוחדת של ארגון הבריאות העולמי, בוחנת את זני הוירוסים שתקפו את המדינות בחצי הכדור הדרומי, שבהן עונת החורף מקדימה בחצי שנה את זו של חצי הכדור הצפוני, בו ישראל נמצא. לפי המידע הנצבר, ממליץ על הזנים שצריכים להיות מיוצגים בחיסונים של חצי הכדור הצפוני בחורף הבא. משרד הבריאות בוחן את ההמלצות, ועל-פי מאפיינים ייחודיים של אוכלוסיית ישראל קובע את הרכב הזנים של החיסונים שיינתנו בארץ בעונה הבאה.

לעיתים חלק מהזנים חוזרים על עצמם במשך שתיים או שלוש עונות. לאחר קביעת הזנים הרלוונטיים, חברות התרופות מייצרות את החיסונים על-פי הזמנה מתוכננת על-ידי קופות-החולים ומשרד הבריאות.

החיסונים יכולים להכיל וירוסים חיים-מוחלשים (החיסון בתרסיס) המיוצרים מחומר פעיל מתוך וירוסים חיים או מומתים, המיוצרים מתאים של וירוסים מתים. בשני המקרים החומר מעורר את המערכת החיסונית וגורם לייצור נוגדנים שמגינים עלינו במידה ואנחנו נחשפים לוירוס הספציפי במהלך עונת השפעת.

מי צריך להתחסן?

• ילדים מגיל חצי שנה עד גיל חמש, תינוקות יכולים לחלות בדלקות ריאות, אוזניים וכדומה כסיבוך של מחלת השפעת. בנוסף, ילדים הם מקור הדבקה משמעותי לשאר האוכלוסייה, וילדים מחוסנים מגנים על עצמם ועל האנשים בסיכון שנמצאים בסביבתם;

• נשים הרות: מחקרים הראו שנשים שמקבלות חיסון שפעת בזמן ההריון, מגינות על העובר במגוון דרכים. למשל: תינוקות לנשים שהתחסנו, נולדו במשקל לידה גבוה יותר מאלה שלא התחסנו;

• אנשים החולים במחלות כרוניות כגון: מחלות ריאה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ומחלות המשפיעות על המערכת החיסונית. אנשים אלה עלולים לחלות בצורה חמורה יותר בשפעת, ויותר בסיכון לסיבוכים מסכני חיים;

• אנשים מעל גיל 65: ככל שאנו מזדקנים, המערכת החיסונית נחלשת. אנשים מגיל 65 ומעלה יחלו יותר אם הם נחשפים לוירוס השפעת, ונמצאים הרבה יותר בסיכון לסיבוכים ובמיוחד לדלקת ריאות. במחקר בבריטניה שעקב אחר כל האוכלוסייה מגיל 65 במשך תשע שנים, נמצא שאנשים בקבוצת הגיל הזו מפחיתים את הסיכון להתאשפז בחורף ב-30% כאשר הם מתחסנים נגד שפעת;

• עובדי מערכת הבריאות: הם נחשפים יותר לאנשים חולים, ולכן מהווים מקור משמעותי להדבקה, ומסכנים בעיקר את האנשים בקבוצות הסיכון המתוארות לעיל. עובדים אלה נמצאים היום בראש רשימת ההמלצות לחיסון של משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי.

האם יש צורך להתחסן בכל שנה מחדש?

כאמור, זני השפעת התוקפים אותנו משתנים מעונה לעונה. בכל שנה החיסונים כוללים חומרים המורכבים משלושה (החיסונים הניתנים בזריקה) או ארבעה (החיסון הניתן בתרסיס) זנים של שפעת: שניים מסוג שפעת A, ואחד או שניים מסוג שפעת B. מאחר שהזנים משתנים בחלקם לפחות מדי שנה, החיסון שקיבלנו בשנה שעברה לא מגן עלינו מפני זני וירוס השפעת שיגיע לארץ השנה. החיסון מקנה הגנה מירבית למשך כחצי שנה, והגנה חלקית לאחר-מכן. לכן כדי להיות מוגן באופן מירבי, חשוב להתחסן מדי שנה, מוקדם ככל שניתן.

האם החיסון עצמו מסוכן או עלול לגרום לשפעת?

חיסוני שפעת נמצאים בשימוש מעל 40 שנה. החיסונים אינם יכולים לגרום לשפעת, מאחר שהם לא מכילים וירוסים חיים שלמים. כאמור - חלקי הוירוס בחיסון (אם מוחלשים או מומתים) נועדו לגרות את המערכת החיסונית שלנו מבלי לגרום למחלה עצמה. במחקרים רבים שבוצעו במטרה לבדוק את תופעות הלוואי של החיסונים נמצא, כי תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כאב בזרוע (בחיסון המוזרק בלבד, כמובן). תופעת לוואי פחות נפוצה היא חום (שמשקף את תגובת המערכת החיסונית לחיסון) לא גבוה, במשך כיומיים. תופעת לוואי נוספת, בעיקר לאחר חיסון בתרסיס, היא נזלת קלה במשך כיומיים.

לעיתים נדירות, ישנם אנשים שמקבלים תגובה אלרגית לחיסון. קיימות הנחיות ברורות שמיועדות לאתר אנשים בסיכון לתגובה אלרגית, כגון תגובה לחיסון קודם או במקרים מסוימים אלרגיה לביצים. אנשים אלה לא יקבלו חיסון.

מדוע נוצר מצב שנגמרים החיסונים?

כפי שהוסבר לעיל, תהליך הכנת החיסונים הוא תהליך מורכב. מאחר שהחיסונים מיוצרים לעונה אחת בלבד, חברות התרופות מייצרות אותם על-פי הזמנה לפי כמות מוגדרת מראש. משרד הבריאות והקופות מבצעים חישוב דקדקני וזהיר מדי שנה, כאשר מצד אחד חשוב להזמין מספיק חיסונים לכל מי שיגיע להתחסן, ומצד שני חשוב לא להגיע למצב של השמדת אלפי חיסונים שלא ניתנו בסוף עונת השפעת.

במידה ומסיבה כלשהי נוצר ביקוש בכמות גבוהה מסיבות לא צפויות, כגון עונת שפעת אלימה במיוחד, או אירוע המושך תשומת לב תקשורתית, יכול להיווצר מצב של מחסור בחיסונים. מאחר שאין "רזרבות" משמעותיות אצל החברות המייצרות את החיסונים, לא ניתן להגדיל את ההזמנה באמצע העונה. אז מה עושים? מתחסנים בתחילת העונה.

עד מתי ניתן לחסן?

מומלץ להתחסן כמה שיותר מוקדם. כך גם בטוח שיהיה לנו חיסון, וגם נהיה מוגנים במשך כל עונת השפעת ולא לקבל את החיסון אחרי שכבר חלינו פעם אחת. וכן - מאחר שמדובר במספר זנים, כדאי להתחסן גם אם אנחנו חושבים שכבר הייתה לנו שפעת. תמיד יכול לבוא עוד זן ולתקוף אותנו. לדחיינים שבינינו - החיסון ניתן עד סוף חודש פברואר.

למה צריך להתחסן כל שנה?

נגיפי השפעת עוברים שינויים במבנה החומר הגנטי שלהם כל שנה. השינוי יכול להיות שינוי מהותי (כמו השינוי שמאפשר לנגיף שפגע בעופות לפגוע בבני אדם) או שינוי קל. זו הסיבה שמדי שנה מרכיבים את החיסון העונתי על-סמך הצפי לנגיפים שיגיעו לכל מדינה, בהתבסס על נדידת השפעת בעולם.