פסוריאזיס היא לא מחלה מדבקת

כיום חיים בישראל כ-240 אלף חולי פסוריאזיס. בשל המאפיינים החיצוניים של המחלה, נאלצים רבים מהם להתמודד עם אפליה ונידוי. לקראת יום המודעות הבינלאומי למחלת הפסוריאזיס המצוין בישראל ובעולם ב-29 באוקטובר, מפריכה אגודת הפסוריאזיס הישראלית כמה מיתוסים, מביאה עובדות מדעיות ומעניקה המלצות לציבור החולים:

מחלת הפסוריאזיס היא מחלה כרונית המתמשכת כל החיים ומתבטאת במשטחי עור אדומים ובקשקשת על-פני הגוף. המיקום האופייני ביותר הוא במרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת. לאחרונה הוכרה המחלה על-ידי ארגון הבריאות העולמי ה-WHO כמחלה חמורה אשר יצא בקריאה להנגיש לציבור החולים את מגוון הטיפולים הקיימים.

בגלל המראה החיצוני של הנגעים על-פני העור, חולי פסוריאזיס רבים בישראל נאלצים להתמודד עם אפליה ונידוי חברתי, שכן אנשים שרואים את הנגעים, מניחים בטעות כי מדובר במשהו שהם עלולים להידבק ממנו, דבר אשר גורם לסטיגמה לא נכונה שמדובר במחלה מדבקת. כתוצאה מכך, אנשים המתמודדים עם פסוריאזיס אינם יכולים להרגיש בנוח במקומות ציבוריים ובמסגרות בילוי, חינוך ותעסוקה.

מסקר שערכה השנה אגודת הפסוריאזיס הישראלית עלה, כי 21.7% מהציבור בישראל חושב שמדובר במחלה מדבקת. מקרב המשיבים בלטו מעט הגברים, כ-23.1% מהם חשבו שפסוריאזיס מדבק, בעוד כ-20.4% מקרב הנשים חשבו כך. בקרב צעירים בני 24-18 המצב חמור יותר, שכן כ-30.3% מהם חושבים שהמחלה מדבקת. הנתונים אופטימיים יותר אצל בני ה-54-45 רק 16.6% אמרו שמדובר במחלה מדבקת וכן רק 13.2% מבני הגיל השלישי חשבו כך. הסקר נערך באמצעות מרקט ווטש איפסוס בהשתתפות כ-500 ישראלים.

למרות המראה החיצוני חשוב לדעת, כי פסוריאזיס איננה מחלה מדבקת, אין אפשרות לחלות בפסוריאזיס על-ידי קירבה פיזית לחולה. המחלה לא עוברת במגע בין בני אדם ולכן אין מניעה לבלות עם אנשים המתמודדים עם פסוריאזיס במסגרות שונות. אין גם בעיה לאכול, לשתות מאותם כלי אוכל או לבוא במגע עם סדינים, מגבות, ספות או מיטות. גם אין חשש לחבק, לנשק או לקיים מגע חברי, אינטימי או מיני עם חולה פסוריאזיס.

המחלה נפוצה באופן יחסי בעולם ומופיעה בקרב כ-3% מקרב האוכלוסייה, הכוללת ילדים, נשים וגברים. מנתונים שנאספו על-ידי אגודת הפסוריאזיס הישראלית, כיום חיים בישראל כ-240,000 אלף חולים. מחלת הפסוריאזיס קשה לאבחון ולעיתים נחשבת תעלומה רפואית. על-פי עדויות מדעיות, ייתכן שאנשים רבים סובלים מפסוריאזיס, אך אינם מודעים כלל למחלה. אבחון פסוריאזיס כרוך בבדיקה ויזואלית קפדנית ולעיתים אף ביופסיה של העור וחשוב לפנות לרופא עור שיוכל לאבחן את המחלה.

פסוריאזיס היא רב מערכתית בעלת ביטוי עמוק יותר וקשה יותר מאשר תסמינים חיצוניים על-פני העור. על-פי מחקרים, חולי הפסוריאזיס נמצאים גם בסיכון מוגבר לחלות במחלות לב, כבד, סוכרת וכלי דם במהלך החיים. חלק מהחולים גם מתמודדים עם דלקת מפרקים פסוריאטית הנקראת גם פסוריאזיס ארטריטיס וגורמת לכאבים, נפיחות ונוקשות.

נכון להיום, עוד לא קיימת שיטה לריפוי המחלה, אך ישנן תרופות רבות להקלת התסמינים החיצוניים והפנימיים אשר מעניקות איכות חיים. לא קיימת שיטת טיפול אחת שמתאימה לכולם ומה שעובד עבור חולה אחד, עשוי שלא להשפיע על חולה אחר. קיימים מגוון טיפולים תרופתיים וביולוגיים ולכן מומלץ לכל חולה להתייעץ עם רופא העור שלו ולנסות סוגים שונים של טיפולים עד לתחושת ההטבה המיוחלת.

רוב האנשים המתמודדים עם פסוריאזיס, ישקיעו זמן וכסף בחיפוש טיפול מהיר ולעיתים הייאוש יניע אותם לנסות כל דבר חדש ששמעו עליו. חשוב לדעת, כי משחה או שמן חדש המופצים חדשים לבקרים ברשתות החברתיות עם הבטחות לריפוי, משפיעים לטובה על הקשקשת והגירוד, אך לא מרפאים את המחלה. יתרה מכך, ישנם אנשים שאצלם מתרחשת לעיתים היעלמות חלקית או מוחלטת של הנגעים והם מעידים על עצמם ככאלו שנרפאו מתכשיר כלשהו, אך המחלה עצמה אינה נעלמת ועדיין נחשבת חשוכת מרפא. לכן חשוב להבין את העובדות הנכונות לגבי המחלה, ובעוד שטוב להתעדכן לגבי שיטות טיפול מתקדמות, יש להתייעץ עם רופא העור לפני שימוש בתכשיר המבטיח הקלה.

אגודת הפסוריאזיס הישראלית קוראת לחולי פסוריאזיס שנתקלו באפליה או ביורוקרטיה מול משרד הבריאות, קופת-חולים או ביטוח לאומי, לפנות אליה למוקד המאויש 24 שעות ביממה.