|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
עצרת לזכר יצחק רבין [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]

תמו ימי הקבס

"פולחן רצח רבין" לשם השגת יעדים פוליטיים, מיצה את עצמו והיה לרבים לזרא. עתה עומד על הפרק הצורך לתקן את התודעה הלאומית ולהשתיל בה את הגרעין המוסרי הקולקטיבי שגורס קטגורית שאין שום מקום להכריע הכרעות פוליטיות-לאומיות באמצעות אלימות, שקרים או מניפולציות
09/11/2015  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   פרשת רצח רבין   |   תגובות

אם לשפוט לפי הימים האחרונים, אנו ניצבים בשלהי המחזור האחרון למיחזור הפוליטי של רצח רבין ע"י השמאל. הפעם, בשנת ה- 20 לאירוע, הגדילו הממחזרים לעשות והחרישו אוזניים ובילעו דעת המאזינים ע"י שפך מילים ומאורעות אינסופי כמעט, בנסיון פתטי להחיות ולשמר את הנכס הרוחני המלאכותי הזה. שוב גברה ידם של מחרחרי הריב המקצועיים על אלה שביקשו להבליט את המלכד על המפריד ולהתמקד בקרוב הלבבות ולא בחידוד הפערים; אבל זו דרכו של השמאל מימים ימימה. כך בנה את ההגמוניה הארץ-ישראלית שלו בעבר - "בלי חרות ובלי מקי" - כך פעל בימי הסזון ואלטלנה וכך נהג במדינה ביד רמה בראשות נכבדי ההתישבות העובדת עד למהפך 1977.

נשמעו לאחרונה לא מעט טענות ותלונות מצד פוליטיקאים, אנשי תקשורת "אנשי רוח" מן הצד ההוא של הזירה הפוליטית, על כך שהימין הפך בוטה, הוא כבר אינו מקבל "באהבה" את הביקורת המלומדת של "האינטליגנציה העובדת", שכבר זמן רב עובדת בעיקר כדי לשמר את עברה. שהרי שימור העבר פרושו שימור ההגמוניה שלה והשארת הימין הנחות במקום בו היה - חוטבי-עצים ושואבי-מים "לאינטליגנציה העובדת". העמדה העולה גם מפסטיבל רצח רבין היא שהמטרה שוב מקדשת את האמצעים, והשמאל לא יהסס לנכר מחצית העם ולהתחבר לפלשתינים המקומיים, אלה שנאמנים לאבו-מאזן יותר משהם נאמנים למדינת ישראל, ובלבד שיוכל לדבר אל הימין "מגבוה", מבמת המאשימים. נקודת המוצא היא שכל עוד לא קיבל הימין את השקפות העולם המתקדמות של אבירי המוסר, התרבות, הצדק החברתי, הקוממיות הלאומית והיהדות המתקדמת - אין הוא ראוי ליחס של שווה-ערך ושווה-מעמד. אלה יוענקו לו כאשר יבין סוף-סוף את משוגותיו, ויאמץ את ידע-האמת-הצרופה של השמאל. שהרי ברור שאז יפסיק להיות ימין וממילא יפסיק לסכן את הגמוניית אבירי היישוב.

בהשתלחויות השמאל הנוגעות לאירוע רצח רבין זו השנה ה- 20, לא בוכה השמאל על האיש שנפל, תרתי משמע, אלא על הסיכוי שאותו אדם עשוי היה להחזירם לקידמת הבמה הפוליטית בישראל ושיבוש סיכוי זה הוא שמעבירם על דעתם. רבין כשל באוסלו פעמיים: פעם אחת בהבנת האויב וכוונותיו האמיתיות ופעם שניה, פעם אחת יותר מדי, בהבנת עמדת רוב הציבור היהודי בשאלת תכני ההסכם ומשמעויותיהם הלאומיות. את הסכם אוסלו הראשון חתם פרס באוסלו בחשאי (על דעת מי?...).את הסכם אוסלו השני העביר רבין בכנסת על חודו של קול, בזכות מניפולציה מכוערת עם ח"כ גולדפרב, אותו קנה בנזיד עדשים של סגן שר עם "וולבו". נדרשה לו לכך תמיכת הסיעות הערביות, שלחוסר נאמנותם לישראל אנו עדים שוב ושוב ובמיוחד בשנים האחרונות1.

במחזות המכוערים שמנהל השמאל בזכות הגדלת השסעים בחברה הישראלית, מעולם לא עולות על סדר היום בהקשר לרצח רבין שאלות כגון: אם סיפורי הקונספירציה הם בדותה, מדוע לא לחשוף את כל המידע וכל האנשים שהנוגעים להם ולהניח להם לדבר לציבור ולו רק 10% מן הזמן שהוקדש עד כה להזמת הדברים? אם הציבור אכן תמך במהלכי אוסלו, כפי שטוען השמאל, מדוע בבחירות שהתקיימו אחרי הרצח, הפסיד שמעון פרס לביבי נתניהו חרף העובדה שהציבור ידע מיהו פרס ומה חלקו ברקיחת הלענה של אוסלו ומאידך-גיסא ידע היטב מה עמדתו של נתניהו בנדון? כיצד ייתכן שאותו ציבור שכל כך תמך בהסכמי אוסלו, אחרי שברק מכר כמעט כל מה שרק ניתן היה להעלות על הדעת ובכל זאת כשל מול ערפאת בקמפ דיויד ב-2000, הדיח אותו בזריזות מהשלטון חרף מאמציו ההרואיים?

אולי התשובה ניצבת לפנינו במלוא עוצמתה, אבל החרשים, העיוורים והפיסחים הפוליטיים אינם מסוגלים להבין שההיסטוריה אינה נעה בכיוון שהיו מעדיפים הם?

במבול הכתבות והרעיונות שהעלתה התקשורת במטרה להעצים את הרצח ולחדד את אשמת הימין, היו גם רעיונות שלקוחים מן ההיסטוריה היהודית. לא אציין את כולם, אבל אולי אחד או שניים מהם יבהירו את אחיזת העיניים שמתבצעת שנה-שנה בנושא ע"י יד מכוונת, נבזית.

רצח גדליהו בן אחיקם לבית שפן, מי שהופקד על היישוב היהודי בארץ ישראל ע"י נבוכדנצר אחרי חורבן הבית הראשון. תפקידו היה לאפשר הסדרה של החיים היהודיים הציבוריים של שארית הפליטה הגדולה שנותרה בארץ באותם ימים ולנהלה. ראשית, גדליהו לא היה נבחר ציבור. הוא היה מינוי של הכוח השולט בארץ אותה שעה - המעצמה הגדולה בבל. יריבי גדליהו ביקשו לעצמם שררה ושיתפו פעולה עם בעליס, מלך בני-עמון2. הברירה האמיתית שעמדה בפני גדליהו הייתה לשקם את החיים היהודיים תוך דחיית שיקום המוקד הדתי על הר-הבית, תוך המנעות מעימות עם בבל או משת"פ עם יריבים פוטנציאליים מן הסביבה שביקשו לדוג במים העכורים של חולשת יהודה אחרי מפלתה מול בבל. כל דרך אחרת צפנה בחובה סכנה לחורבן גמור של היישוב היהודי בארץ. גדליהו אומנם הוזהר על קשר נגדו, אבל לא נקט בצעדים המתחייבים מכך. רצח גדליהו אכןהביא להשלמת החורבן הגדול הראשון.

אצל רבין הייתה המציאות הפוכה לגמרי. ישראל היא מדינה ריבונית. היא ריבונית על טריטוריה גדולה ב-50% לערך מזו שהוקצתה לה בתוכנית החלוקה, היא חזקה בהרבה מיריביה-שכניה ושולטת על שטח נוסף של כ-6000 קמ"ר, אותו שחררה משלטון ירדני בעקבות מלחמת ששת-הימים ב-1967. רבין הוא ראש ממשלת ישראל הריבונית ותחת הסיסמה "שלום", שדה-פקטו אין לה שום אחיזה במציאות, לא אז ולא כיום, הוא מוכן לסכן את האזור החשוב ביותר לביטחון הלאומי ולמורשת הלאומית - איו"ש וירושלים - במסגרת של הסכם ביניים מחורר להחריד. רבין אינו מכוון למטרה ראלית ונכספת כשלעצמה אבל מוכן להמר ולוותר על נכסים ממשיים וקריטיים; לא אכנס כאן לדיון במניעיו האפשריים לכך, הם בכל מקרה אינם משפרים את התמונה.

גדליהו הוא מינוי זר, בבלי. רבין הוא נבחר ציבור, שנבחר חודשים ספורים קודם לכןעל בסיס מצע הפוך לזה שאותו הוא מבקש לממשעתה. הוא עושה זאת מבלי לבקש את הסכמת הציבור, על חודו של קול בכנסת ובתמיכת ערביי ישראל - הונאה לאומית קולוסלית!

בניגוד לכמה אמני האנלודיה בתקשורת שלנו, אינני רואה כאן שום אנלוגיה מלבד חוסר הבנה של שני המנהיגים, כל אחד בדורו, את המציאות הלאומית והבינלאומית; למעשה, ההפך הוא הנכון: גדליהו מגלה אחריות לאומית אבל נאיביות פוליטית וחוסר זהירות משווע. רבין לעומתו מגלה הרפתקנות לאומית בל-תאמן, ביטחון שיסודו בקלות-דעת ולצידם חולשה ואופורטוניזם פוליטיים. רצח רבין לא היה מעשה של תנועת קושרים, אלא של יחיד ואף ששיבש את מהלכי אוסלו במידה כזו או אחרת, הציבור עצמו הכריע נגד ההסכם באופן ברור, בהזדמנות הראשונה שניתנה לו בבחירות של 1996, בהן התמודד פרס,שושבין אוסלו והאחיתופל של רבין, על ראשות הממשלה, מול נתניהו, יריבם הפוליטי המובהק.

העומדים בראש המחנה אינם רק בעלי שררה יוצאת מגדר הרגיל, הם גם חייבים באחריות יוצאת מגדר הרגיל, שאותה עליהם להפגין בכללי המשחק המתקיימים בנסיבות תקופת שלטונם. כאשר נוהג במדינה משטר דמוקרטי וכאשר חוק המדינה אוסר על מסירת שטח לגורם זר ולא כל שכן לגורם עוין, מנהיג הגון שמשנה את מדיניותו ב-180 מעלות מהמצע עליו נבחר, היה הולך אל העם ושואל את פיו.

מלכי ישראל ששגו בעבר, כגון שאול המלך, שלמו על כך מחירים יקרים. אופן מימוש התגמול או העונש, אם תרצו, שונה ממקרה למקרה, אבל התוצאה בעינה עומדת. לדידי, אף שאינני אדם מאמין, לגורל דרכים נפתלות משלו להתחשבן היסטורית עם מעשי איוולת ויגאל עמיר שרת במקרה רבין כיד הגורל. הוא ללא ספק חייב בעונש והוא ללא ספק ידע שיקבלו ואף היה מוכן להקריב את חייו.

אין לי ספק שאילו נהג רבין אחרת, אילו הביא הסכם שלום ולא הסכם מפוקפק ואילו ביקש את אמון העם תוך הגדרה ברורה של גבולות הפשרה שאותה הוא מציע ומקבל לכך תמיכה רחבה, הרצח היה נמנע.
להערכתי, אירועי אוסלו עדיין לא נחקרו במלואם ובשלמות, ויש מי שמכוון את המהלכים כך שההיסטוריה תכתב ותוטמע בתודעה הציבורית בצורה מסוימת. אולי כך מקווה הוא למנוע בחינה כוללת ועמוקה של התנהלות רבין כראש ממשלה בקדנציה השנייה שלו. האם, למשל, "הורעל" ע"י החתרנות של פרס וחבר עוזריו מן השמאל הקיצוני והובל למהלכים שהתקשה לשקול אותם כהלכה במוחו האנליטי?! אינני יודע, אבל יש לי תחושת בטן כזו. רק בחינה מלאה ומעמיקה תוכיח ותסיר את סימני השאלה שישנם וישארו כל עוד לא תערך בדיקה כזו.

הויכוח הפוליטי הספקולטיבי לא יוכרע אלא בדימיונם של המדמיינים שאינם נזקקים לעובדות. שהרי אין דרך מעשית להחזיר את הגלגל לאחור ולשאול "מה היה קורה אילו...?" אני אפילו מהמר שחסידי רבין מוצהרים חוששים כיום מניהול משחק סימולציה פתוח לבחינת חלופות לאוסלו. זאת בהכירם את הנפשות הפועלות ומתוך הערכה שיתברר כיהסבירות שאוסלו אכן יכול היה להוביל ברמת סמך גבוהה להסדר עם הערבים והפלשתינים, היא נמוכה עד אפסית.

למעשה השאלה העומדת על הפרק מכאן ואילך היא האם נמשיך לבאס אלה את אלה בשאלה "למה?" או "מי?" וכו' או נעבור לסדר היום כמו בנושאי אלטלנה הסזון וננסה לסגור שורות ולפתור מחלוקות בדרכים הוגנות ותרבותיות ולא במסעות שיסוי ובתמרונים פוליטיים זולים בשאלות קיומיות ובסיסיות.

לדעתי, "פולחן רצח רבין" לשם השגת יעדים פוליטיים, מיצה את עצמו והיה לרבים לזרא. עתה עומד על הפרק הצורך לתקן את התודעה הלאומית ולהשתיל בה את הגרעין המוסרי הקולקטיבי שגורס קטגורית שאין שום מקום להכריע הכרעות פוליטיות-לאומיות באמצעות אלימות, שקרים או מניפולציות. יש למדינת-ישראל מנגנונים מוסדרים לכך ובכללם משאל-עם. את אלה יש להפעיל על השולחן, בהגינות ופתיחות ובאמצעות שכנוע הוגן. מה שיושג בדרך זו, ורק מה שיושג בדרך זו יהיה להכרעה לאומית אמיתית וחובקת הכל.

הערות

1.נכון שמבחינה טקטית אבו-מאזן מרסן התבטאויות ומעשים שלהם מחשש שיעברו את הגבול ויגרמו לישראל להגיב כמדינה שפויה. אבל חלקם במהלכים אנטי-ישראלים, בין אם זה טרור ובין אם חבלה, הסתה, עוינות והשמצה – הולך ועולה עם השנים. אל יספרו לנו שזו תוצאה של מחסור בביוב או בכביש ביישוב כזה או אחר. אילו השקיעו בכל רק מקצת מן האנרגיות שהם משקיעים בעוינות הפוליטית, היו משיגים ללא ספק הרבה יותר.

2. בעליס היה בעל ברית של צדקיהו במלחמתו נגד בבל. לאחר שצדקיהו הוכה והוגלה לבבל, ביקש בעליס, ככל הנראה, לנגוס בשטחי ארץ ישראל, ולתמוך בשליט שישתף עימו פעולה בתוכניותיו באזור, אבל יהיה נתון לחסדיו. ישמעאל בן נתניה, היה אדם כזה, והוא שרצח את גדליהו. [קישור]

תאריך:  09/11/2015   |   עודכן:  09/11/2015
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 יגאל עמיר 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תמו ימי הקבס
תגובות  [ 23 ] מוצגות   [ 23 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דברי טעם
9/11/15 14:28
2
באום
9/11/15 16:40
3
שלמה המגיב
9/11/15 18:09
 
באום
9/11/15 19:45
 
שלמה המגיב
9/11/15 22:02
 
באום
9/11/15 23:30
 
אל: מר באום
10/11/15 05:22
 
באום
10/11/15 09:51
 
כן להתעלם
10/11/15 11:50
 
באום
10/11/15 13:54
 
שלמה המגיב
10/11/15 06:20
 
באום
10/11/15 09:32
 
שלמה המגיב
10/11/15 11:31
 
באום
10/11/15 13:34
 
שלמה המגיב
10/11/15 17:19
 
באום
10/11/15 19:12
4
נתן העזתי
10/11/15 11:48
5
ל- שלמה המגיב
10/11/15 17:15
6
רפי לאופרט
10/11/15 21:19
 
באום
10/11/15 23:45
 
למר לאופרט
11/11/15 09:36
 
באום
11/11/15 11:41
7
בני בנקר
11/11/15 14:27
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  פרשת רצח רבין
20 שנה לרצח רבין והסתת הרשע של השמאל לא יודעת מנוח. חודש הזיכרון לרצח רבין כמדי שנה בשנה (והקרוי בציניות נלעגת "יום זכרון") מנוצל שוב ושוב להטחת השנאה הבלתי נלאית לאלו שברוב חוצפה גזלו את השלטון ממחנה החלום. ההתפכחות מסיסמאות ההבל ריקות התוכן של אבי המורשת ("שלום עושים עם אויבים") מוציאה את השמאל מדעתו - זה המתיימר ללא בושה להיות "מחנה השלום".
08/11/2015  |  יעקב עמר  |   מאמרים
שני שחקני חיזוק לנבחרת ההסתות: השחקן איתי טיראן, שברוב חוצפתו השתמט משירות צבאי בצה"ל, אך הדבר לא מנע ממנו, תמורת סכום כספי סמלי מכובד, לשחק חייל - בבופור וצוער מוסד - במדרשה.
08/11/2015  |  אברהם פכטר  |   מאמרים
"בכל הטקסים ובכל הפעולות שעושים מעבירים קורות חיים של יצחק רבין, ובאיזשהו שלב ממש לומדים את זה בע"פ. אני מרגישה שבבתי הספר מפחדים קצת, במיוחד בבתי הספר התיכונים. יש מורים שמפחדים לפתח שיח אמיתי שיכול לפתור את בעיות ההסתה והאלימות" - כך אמרה (יום ד', 4.11.15) אופיר יקיר, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית בוועדת החינוך לציון 20 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.
04/11/2015  |  מירב ארד  |   חדשות
אין יום שאני לא מתגעגע ללאה ויצחק רבין, אבל היום אני רוצה להקדיש כמה מילים להיסטוריה הפרטית שלי איתם. למספר רגעים קטנים וגדולים שאני לא שוכח. החלטתי לשתף אתכם בכמה מהם, כדי שתכירו גם אתם יותר לעומק את לאה ויצחק. אני יודע, זה ארוך, אבל יש כל כך הרבה מה לספר ולא הצלחתי לקצר אפילו במילה.
04/11/2015  |  רני רהב  |   מאמרים
1. לפני 71 שנה ושבוע בדיוק, ב-31 באוקטובר 1944, אימצה הנהגת השמאל ביישוב, את העיקרון הנלוז, שכל שקר, גס ככל שיהיה, אם יחזרו עליו שוב ושוב, יתקבע בתודעת הבריות כאמת לאמיתה.
04/11/2015  |  מנחם רהט  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   פרשת רצח רבין  /  מי ומי  
קלינטון: רבין ידע שהוא עלול להירצח  /  איציק וולף
שוטרים דתיים אולצו לחלל שבת  /  איתמר לוין
ביל קלינטון קיים סדרת פגישות בישראל  /  עופר וולפסון
צום רצח יצחק רבין  /  איתן קלינסקי
רבין במדי ה-S.S  /  דוד בדין
מה שקלינטון לא סיפר  /  ישראל רוזנבלט
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il