עוסקים אנו בדיון בוועדת ערר (מחוז המרכז) בערר על החלטה לתת היתר לתחנת דלק ברחוב החרושת ברעננה.
התוכנית הרלוונטית קובעת תכליות ושימושים לתעשייה ולמסחר בשטח הרלוונטי. מכיוון שתחנת דלק לא נמנית על התכליות המפורטות בתוכנית, נשאלת השאלה האם ניתן לאשרה על בסיס שינוי מס' 2 לתמ"א 18.
ונבהיר - תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 18, עוסקת בהקמת תחנות דלק.
בתיקון לתוכנית (תיקון 2 משנת 1996) נקבע, בין השאר, כך (סעיף 9.2):
"(א) מקום שבתכנית מקומית ייעדו מקרקעין לתעשיה או לתעשיה משרדים ומסחר, או מרכזי תחבורה, יהיו גם תחנות דלק במשמע, גם אם נאמר כך במפורש והיא כשאין בתכנית המקומית כוונה אחרת משתמעת.
(ב) מקום, שהתכנית מקומית כאמור בסעיף 9.2 (א) כוללת הוראות של תוכנית מפורטת תותר הקמת תחנת תדלוק"
מכאן הסיקה ועדת הערר, כי:
"הנה כי כן, הוראה מפורשת בתמ"א 18 מורה פוזיטיבית כי תותר הקמתה של תחנת תדלוק בייעודים שבפנינו. עם כניסת תמ"א 18 תיקון מס' 2 לתוקף חלה תוכנית מתאר ארצית 18 על כל תוכנית הקובעת כי ייעוד המקרקעין בתחומה מיועדים לתעשיה"
"התוכנית המקומית ... אושרה בשנת 1998, לאחר תמ"א 18 תיקון מס' 2 (לרבות ס' 9.2 הנ"ל) ומכאן שלו היו מעוניינים במניעת הקמתן של תחנות דלק, יכלו בנקל מתכנן התכנית לומר זאת ב"רחל בתך הקטנה". אין לטעמנו לקבל את הפרשנות לפיה משתמע מן התוכנית איסור או שלילה לגבי תחנות תדלוק והראיה כי פרשנות זו ננקטה על-ידי הועדה המקומית וכי קיימות מס' תחנות תדלוק בתחום אזור תעשיה זה".
מכאן, יש להחיל את "תיקון 2" גם על תוכניות שקיבלו תוקף גם לאחריו, ולכן, ניתן להגיש בקשה לתחנת דלק (או לצפות הקמת תחנת דלק בסמוך למגרשך) על אף שהמילה "תחנת דלק" לא בא זיכרה בתכליות, ובלבד שהתכנית מייעדת מקרקעין ל"תעשיה או לתעשיה משרדים ומסחר, או מרכזי תחבורה" וכאשר "אין כוונה אחרת משתמעת".
עוד נעיר, כי במקרה זה, החליטה ועדת הערר למנות מומחה לתנועה מטעמה על-מנת שיחווה דעתו לגבי הטענות בדבר אפשרויות הכניסה והיציאה לתחנה וממנה.
עררים 1016/04 1015/04 חי אתרים (על-ידי עו"ד לכנר) תרשיש ואח' (על-ידי עו"ד בסון) נ' הועדה המקומית לתו"ב רעננה (על-ידי שרונה לוי) ניתן ביום: 20.4.05.
