אריאל שרון הכניס את המדינה והחברה למהלך הרסני. ויתור חסר תקדים על חלקי מולדת בתוספת להרס הטענה המוצקה על הארץ שיש לנו בחוק הבינלאומי, גירוש אלים של יהודים מביתם שמשמעותו מלחמת אחים, משבר כלכלי שקשה לצפות את תוצאותיו כתוצאה מאבדן 10 מיליארד שקל, הרחקת רבים מהמחנה הלאומי מהתנדבות בצה"ל לאחר הפיכתו לצד בויכוח הפנימי והכתמתו כזרוע של השמאל, השחתת המערכת המשפטית והמשטרה תוך יצירת גהינום של פשע ותאונות דרכים - תוצאת רתימת כל המערכות ל"משימה הלאומית" של הגירוש.
הבאת אסון על משק המים כתוצאה מייבוש אקויפר ההר עקב שאיבת יתר ערבית הצפויה לאחר הפקרת השטח בתוספת לאפשרות שיתוק תחנת ההתפלה באשקלון על-ידי סתימת המסננים כתוצאה משפיכת הביוב של עזה לים לאחר יציאת כוחותינו.
האסון הבטחוני הצפוי מהתכנית כולל הכנסת עשרות ישובים ומתקנים אסטרטגיים לטווח פגזים, ויתור מופקר על פירוז סיני, היתרון היחידי מהנסיגה של בגין מסיני, והבאת המצרים לפאתי אשקלון.
קבלת הפסקת האש המאפשרת התאוששות והצטיידות יקרים מפז למחבלים נועדה ליצור אשליה זמנית של שלום לצורך שיווק ההינתקות בדעת הקהל כשברור לכל שאחריה יגיע פיצוץ בטחוני אדיר. לצורך שימור האשליה הרת האסון הזו ניתנו לאויב הקלות מופקרות ושוחררו כאלף מחבלים. צה"ל המובל על-ידי קצינים שמונו על-ידי עמרי, יודע את הצפוי לאחר ההינתקות ולמרות זאת מקדיש את כל אונו למשימת הגירוש תוך הזנחה פושעת של ההכנות לסיבוב הטרור הבא. מעבר לכך, ההתגייסות הנלהבת לגירוש גורמת כבר כעת לנשירה חסרת תקדים של חיילים וקצינים מהמסורים ביותר שלא יהיו מוכנים לציית כרובוטים לפקודה בלתי אפשרית של גירוש אחיהם. בכמה קרבנות תסתכם כל ההפקרות הזו?
מה גרם לאריאל שרון להרוס את הקואליציה היציבה שהיתה לו, את מפלגתו ואת כל המחנה הפוליטי שעליו נמנה ולפנות לדרך החתחתים הזו?
בבחירות האחרונות הוא לעג לעמרם מצנע כשכינה אותו "טירון פוליטי" על הצעתו לסגת חד צדדית מ-3 ישובים בחבל עזה שלדבריו תמריץ את הטרור. התפנית החדה שביצע בהכריזו על "ההינתקות" אינה יכולה להתבסס על שינויים בשטח, כי כאלה לא היו. לעומת זאת הספר החדש "בומרנג" מאת רביב דרוקר ועופר שלח מספק לה הסבר חד משמעי.
הספר טוען שההחלטה של שרון על ההינתקות מקורה בבריחה מההאשמות הפליליות שאיימו עליו ועל בניו. משום מה, ברור היה להם כי רק צעד של נסיגה משמעותית יגרום לגורמי אכיפת החוק להרפות מהתיקים החמורים שהצטברו נגדם. הפרשן שלום ירושלמי כתב מזמן על הקשר הנסיבתי וסמיכות הזמנים המרתקת שבין ההתקדמות בהינתקות לבין הנסיגה באישומים. התרגום המעשי של טענת הספר הוא שהתקיימה 'עיסקה' מסוג כזה שהצדדים אינם נפגשים ובודאי שאינם חתומים עליה, אלא שמתקיימת בה הבנה אילמת של כללי משחק מוכרים.
לצורך קיום עיסקה כזו, נחוץ היה לשרון צד שני בתוך מערכת המשפט שרק מתוכה ניתן לבלום את הלחץ המשפטי. אם אכן כך היה, שרון וחבורתו שילמו בשינוי דרמטי במדיניותה של ישראל תמורת סגירת תיקים גסה שאינה פחות דרמטית- תיק השוחד של האי היווני, הויתור השערורייתי על העמדתו לדין בפרשת חברות הקש, ההחלטה שנתקבלה להעמיד לדין את עמרי שהטיפול בה מתנהל בעצלתיים ופרשת סיריל קרן המוקפאת משום מה.
אם אכן מדובר בעיסקה, אזי כמקובל, מותנה התשלום באספקת ה'סחורה'. ואם תמורת ההכרזה על התכנית נסגר תיק האי היווני כמפרעה על החשבון, הרי שסגירת פרשת סיריל קרן שהיא בעלת פוטנציאל נפיץ מאין כמוהו ונושאת בחובה את האפשרות שכספי קזינו יריחו הגיעו אל משפחת שרון, נותרה כאילו תלויה ועומדת כאיום ופיתוי עד למימוש הסופי של ההינתקות כסיום החשבון.
ההמונים שיצאו בשבועות הקרובים לעצור את העקירה, אזי בנוסף להצלת המדינה, יוכיחו לכל מי שמתכנן עיסקאות אפלות שהפשע אינו משתלם. כך תחזור "ההינתקות" כבומרנג אל מחולליה.
