לפני שננסה לסמן במה אוסלו מהווה סכנה קיומית למדינתנו, טוב נעשה אם נסקור מה היה מצבנו מבחינה מדינית וביטחונית ערב אוסלו ואחרי מלחמת המפרץ.
ובכן כך היה:
1) ערפאת היה מנודה בכל העולם, המערבי הקומוניסטי הערבי המוסלמי והעולם השלישי, חוץ כמובן מעירק;
2) כל הזרמות הכספים לאש"ף פסקו, וארגון המרצחים הזה עמד בפני פשיטת רגל מוחלטת;
3) אש"ף קיבל צו גרוש מטוניסיה ועמד ליגלות לסוף העולם לתימן;
4) בשנה שלפני אוסלו נרצחו "רק" 23 יהודים בטרור הפלשתיני;
כלאמר, אש"ף היה עמוק עמוק בתוך האדמה, ובאו פרחחי אוסלו כפי שמכנה אותם מרדכי שלו והקימו אותו לתחיה במאמרו בכתב העת דימוי מספר לנו מרדכי שלו, שעמוס עוז הרים טלפון לשמעון פרס ואמר לו שזו העת לעשות מחווה לפלשתינים ולהיכנס איתם למו"מ אוסלו.
כך שאנו מוצאים שמחנה השלום המתהדר בחשיבה הרציונלית ביקורתית שלו חושב שמדיניות מנהלים באמצעות מחוות רומנטיות.
דרך אגב, ביילין טען שאוסלו יצדיק את עצמו אם מספר נרצחי הטרור הפלשתיני יפחת משמעותית מן המספר 23 שהוא כאמור מספר נרצחי הטרור הפלשתיני בשנה האחרונה לפני בוא משיח אוסלו.
אכן, אוסלו לועג לכולנו. אבל הוא לא רק לועג לכולנו אלא הוא גם ובעיקר מסכן את עצם קיומנו...
המתבונן אל הנכתב והנאמר בשמאל המערבי, רואה לפניו מגמה ההולכת ומסתמנת יותר ויותר. הולכת וכובשת לה יותר ויותר תומכים בשמאל המערבי. מגמה הטוענת בפרוש ובקול רם שליהודים אין זכות למדינה יהודית משלהם, ועצם המושג מדינה יהודית הוא מושג גזעני.
הכח המניע מגמה זו הוא המאבק שלנו בטרור האיום של אוסלו. מאבק זה הכופה עלינו פעולות הגורמות סבל אנושי רב לפלשתינים, הוא האנרגיה המניעה את המגמה השמאלנית של שלילת עצם זכות קיומה של מדינה יהודית בכל גבולות שהם, באומרם שמדינה שעצם קיומה דורש גרימת סבל כה רב לכל כך הרבה בני אדם אין לה זכות קיום. כמובן שאצל השמאל הזה קורבנות הטרור היהודי אינם נספרים, היות והם תוצאת ההתקוממות הפלשתינית המוצדקת מוסרית בכל מעשיה אליבא השמאל המערבי.
אולם יש אפילו היבט אוסלואי יותר חמור מזה. הוא ההיבט אשר יכול להביא בעקבותיו מהפך אפילו בדעת תומכנו במערב. לאמור:
המלחמה האוסלואית הטילה ספק בחוגים מסויימים במערב בעצם האפשרות של קיום מדינתנו בתוך העולם הערבי והמוסלמי. בקרב חוגים אלה אנו הולכים ומצטיירים כמפסידנים. ואז עולה השאלה בחוגים אלה, האם יש טעם לתמוך בצד שברור שהוא הולך להיות הלוזר במלחמת אוסלו. האם יש לסכן את היחסים עם העולם הערבי והמוסלמי בתמיכה במי שברור שהוא הצד המפסיד. כי החוגים האלה, בניגוד לאמירותיהם הפומביות, יודעים בליבם שמדינה פלשתינית היא איום סופני על מדינתנו, מדינה פלשתינית שבאחת מסוגלת לשתק את כל חיי היום יום בארצנו ולסכן את כל מתקניה האסטרטגיים, כולל לפגוע חמורות אם לא לשתק כליל את כל גיוס מערך המילואים.
אכן, אוסלו האיום והנורא.
