סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים אומר "השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה".
לאחר שנים של דיונים בנושא הגז, ולאחר שנוסח ופורסם צו בעניין, חזר בו הממונה על ההגבלים העסקיים מעקרונות אשר הוא בעצמו טווה כמסקנות מדיונים ארוכים, נמנע מהגשת הצו לאישור בית הדין להגבלים עסקיים, ובדיעבד חטף (בין מבוקרים רבים אחרים) ביקורת על התנהלותו מ
מבקר המדינה.
כמובן שכאשר "המפקד העליון" של ההגבלים העסקיים חוזר בו מתהליך שהיה חלק ממנו במשך שנים.
א. נשאלת שאלה קשה של היכן היה כל השנים וכיצד גורם מקצועי עם רקע אקדמי כל כך מקיף, יכול כך לקפץ מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה.
ב. נוצר מצב כאוטי, בתחום מאוד חשוב, מצב המחייב פתרונות מהירים אחרים.
ג. אותו "מפקד" חייב לפנות מקומו, שמא נגיע שוב להסדר, והוא שוב יביט לאחור ויתחרט, פול גז בניוטרל.
ואכן לאחר כמה חודשים, במהלכם נעשה ניסיון של כל משרדי הממשלה להציע פתרון חלופי, הניח הממונה על ההגבלים העסקיים את המפתחות על השולחן, והפך מפקיד ממשלה בכיר אשר הוביל אותנו בדרך לא דרך כמעט למבוי סתום בעניין הגז, ליקיר האופוזיציה, המלך המפסיד של כל התהליך, הפך ל-UNDER DOG המנצח על תזמורת ההתנגדות למתווה הגז.
ונחזור לדיון בוועדת הכלכלה, ולשימוע שנערך לראש הממשלה.
על-פי הדיווח, ראש הממשלה הכין עצמו על-פי החוק לנמק את ההיבטים הכלכליים ביטחוניים של מתווה הגז, יו"ר הוועדה ניסה להסיטו לכיוונים אחרים הקשורים במתווה הגז בכללותו, אך ראש הממשלה הקפיד להיצמד למטרת הדיון ולמיקודו בשאלת המפתח.
ותמוה ומוזר בכלל הצורך לחקור את ראש הממשלה בחקירת שתי וערב בעניין ההשלכות המדיניות ביטחוניות של הגז, והרי לא צריך להיות מומחה גדול על-מנת להבין את ההשלכות האלה, מה גם שהמומחה המוביל עליו בונה האופוזיציה את מלחמתה, האורים והתומים של כבל ויחימוביץ' הממונה על ההגבלים לשעבר הפרופסור דיויד גילה, אשר כאמור לעיל לא גילה יציבות בעמדתו בעניין הגז כתב במפורש במכתב ההתפטרות שלו "...בנוסף לכך, מדובר בנושא שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת שאינן קשורות לתחרות, כגון יחסי חוץ וביטחון ועצמאות אנרגטית. אלה ההשלכות שבלב חששותיהם הכנים של משרדי הממשלה האחרים. על כן, אינני חושב שראוי ונכון שרגולטור שממונה על התחרות יבצע צעדים חד-צדדיים אל מול התנגדות גורפת של משרדי הממשלה האחרים, וללא כל גיבוי מצידם..."
מה שניתן להבין מדברי הפרופסור גילה הוא:
א. שיקולי חוץ, ביטחון ועצמאות אנרגטית הם שיקולים כבדי משקל.
ב. הממשלה מודרכת מחששות כנים.
ג. במצב כזה כל החלטה שלא משלבת שיקולים של הגבלים עסקיים עם השיקולים האחרים, תהיה החלטה לא שקולה.
במכתב ההתפטרות שלו כתב הפרופסור גילה, להבנתי, שנזרק על כתפיו תיק גדול מידי, על-פי האמת המקצועית שלו כממונה על ההגבלים העסקיים, אינו יכול ואינו רוצה ליטול אחריות, באשר הצרכים האחרים, ביטחון, חוץ, עצמאות אנרגטית, חייבים להיות כאן מאוזנים עם ההיבטים של הגבלים עסקיים, ובפועל הוא קרא להבנתי בשורות אלה ל overruling של הממשלה על החלטות הרשות להגבלים עסקיים בעניין הגז, התפשרות של הממשלה גם בעניין התחרות על-מנת לשתף גם שיקולים כבדי משקל אחרים בהחלטה.
מחובתנו לשים לב לכך שמכל הגורמים שאמורים להשפיע על מתווה הגז, יש שניים שיש להם זכות וטו גורפת, ואלה היועץ המשפטי לממשלה, אשר מתפקידו לפסול מתווה אשר אינו עולה בקנה אחד עם החוק, והממונה על ההגבלים העסקיים, אשר מתפקידו לפסול מתווה אשר אינו עולה בקנה אחד עם חוק ההגבלים העסקיים, אך המחוקק בתבונה רבה, נתן פתח מילוט מהווטו של הרשות להגבלים עסקיים, בכל מקרה של שיקולים לאומיים כבדי משקל אחרים.
ואת הדברים האלה, לטעמי, כל דרדק מבין, למעט אולי זקני האופוזיציה. אז שמא גם מדברים אלה, אותם חקק בסלע במכתב ההתפטרות, חזר בו הפרופסור גילה? או אולי לאופוזיציה יש שמיעה סלקטיבית? אולי היא מסננת את דברי המומחים עליהם היא מסתמכת? ואולי אולי נושא הגז הוא סתם עוד נושא להתנגח בממשלה בלי כל התחשבות בנזקי הענק אשר עלולים להיגרם לציבור כתוצאה מכך? הציבור ישפוט, רק הציבור ישפוט, ליברמן אומר שהבחירות יהיה ב 2016.
