|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אחד הפתרונות להשפעות מזג האוויר על החקלאות הוא פרמקלצ'ר, שיטה חקלאית לגידול צמחים מסוגים שונים באותה החלקה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
חקלאות במבחן
|
|
בשנים האחרונות נראה שמזג האוויר השתגע וענף החקלאות בכל העולם נפגע קשה ● השאלה היא איך יתמודדו חקלאי ישראל עם שינוי האקלים ● ד"ר נועם צ'כנובסקי מציע שתי דרכים אפשריות
|
|
|
|
|
| "אם מגמת שינוי האקלים תימשך, האיום הגדול ביותר הוא מחסור חמור במזון בקנה מידה עולמי שעלול להתפתח בעשור הקרוב. בימים אלה ממש אנו עדים למחסור בעגבניות שנובע בעיקר ממזג האוויר הקיצוני של הקיץ האחרון, שבו נמדדו טמפרטורות שיא גם ביולי וגם באוגוסט, ואלה הובילו לפגיעה משמעותית בעגבניות." | |
|
|
|
|
|
|
אין ספק ששינוי אקלים מתחולל בעולם. אנחנו חווים עלייה בתדירות אירועי קיצון דוגמת כמויות גדולות של משקעים היורדים בתוך ימים ספורים, עצירות גשמים ממושכות, אירועי שרב חורפיים ועלייה בטמפרטורות הממוצעות. בצורות מתמשכות בעשור האחרון הן אלה שהציתו חלק ניכר מהתהפוכות בעולם הערבי ואת הגירת הפליטים ממזרח אפריקה בשנים האחרונות. אז איך מתמודדים החקלאים בישראל עם שינוי האקלים, והאם זה ישפיע לנו על הצלחת? ד"ר נועם צ'כנובסקי הוא גנטיקאי של צמחים, מומחה לזרעים ויזם, וגם חבר בוועד המנהל של הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. היעד המרכזי של הפורום הוא פיתוח בסיס ידע מדויק ואוביקטיבי שעוסק בקשר בין מזון לסביבה, לחברה, לכלכלה ולבריאות האדם והנגשה של הידע הזה לציבור הרחב, לבעלי עניין ולמקבלי ההחלטות.
אלו איומים צפויים לחקלאות עם שינוי האקלים?
"בראש ובראשונה עומדים המחסור במים, איבוד שטחים חקלאיים ותקופות של מזג אוויר קיצוני. אם מגמת שינוי האקלים תימשך, האיום הגדול ביותר הוא מחסור חמור במזון בקנה מידה עולמי שעלול להתפתח בעשור הקרוב. בימים אלה ממש אנו עדים למחסור בעגבניות שנובע בעיקר ממזג האוויר הקיצוני של הקיץ האחרון, שבו נמדדו טמפרטורות שיא גם ביולי וגם באוגוסט, ואלה הובילו לפגיעה משמעותית בעגבניות. "תופעת לוואי נוספת ומדאיגה של שינוי האקלים היא הופעת מזיקים. עומסי חום כבדים, ובעיקר מזג אוויר לא יציב המלווה בתקופות ארוכות של טמפרטורות גבוהות, הם כר פורה לשגשוג של מזיקים שונים". |
|
|
מחירן עלה בצורה דרמטית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
האיומים האלה נשמעים מטרידים מאוד, וד"ר צ'כנובסקי אומר שבכל העולם מנסים למצוא דרכים להתמודד איתם כך שהאוכלוסייה לא תיפגע. "בעשורים האחרונים לישראל היה תפקיד מכריע בפיתוח ובהחדרת טכנולוגיות המאפשרות חקלאות בתנאים קשים. פותחו כאן ההשקיה בטפטוף, השקיה במי קולחין מושבים וגידול בתוך חממות מגוננות. כיום יש פיתוחים חדשים רבים שמקדמים חקלאות יותר עמידה בפגעי שינוי האקלים ופחות פוגעת בסביבה ובבריאות.
"למשל, השבחת זנים היא שיטה שבה מכליאים בין זנים שונים ומחפשים את הצמח המתאים ביותר לסביבה שבה הוא גדל. בשנים האחרונות יש פיתוחים חדשים בתחום, כמו זיהוי גנים שעוזרים להתמודדות הצמח עם בעיות סביבתיות, טכנולוגיה להחדרת גנים לצמחים ללא הנדסה גנטית, הארכת חיי הצמח תוך סבילות לבצורות, האצת קצב הצימוח בעצים ועוד.
"עוד שיטה היא גידול הידרופוני, שבה הצמחים גדלים על מים במקום על אדמה. מתברר שבגידול הידרופוני אפשר להפחית את איבוד המים ב-80% כמעט לעומת חקלאות מסורתית. בתחום ההדברה נעשה שימוש בצרעות ובחיפושיות טורפות מזיקים, וגם פותחו רשתות דוחות מזיקים וחומרי הדברה מבוססי צמחים.
"אחת התפיסות החדשות בעולם החקלאות היא התייחסות אל האדמה ואל האינטראקציה בין הצמח ובין הקרקע כאל אלמנטים חשובים בגידולים החקלאיים. לא מזמן פותח מוצר חדש המכיל מיקוריזה, פטריית קרקע שחיה בסימביוזה עם השורשים של הצמח. השימוש במוצר הזה מוביל לגדילה של צמחים בריאים וחזקים יותר, ולפחות שימוש בדשן".
ד"ר צ'כנובסקי אופטימי אבל אינו חי באשליות: "במקרים קיצוניים גם הטכנולוגיות הטובות ביותר עלולות להיכשל. שיטות של הדברה ביולוגית ואורגנית עלולות לאבד מהאפקטיביות שלהן כשיש לחץ סלקציה והמזיקים מפתחים עמידויות, ושיטות של השבחת הקרקע ייכשלו כשטמפרטורת הקרקע תגיע לרמות גבוהות מדי. גם הטפטפות המשוכללות ביותר בעולם לא יוכלו לתת מענה למחסור מוחלט במים.
"אנו נמצאים במרוץ חימוש, מפתחים טכנולוגיות חדשות מול שינויי האקלים וההשלכות של התרבות האנושית. האם נוכל לנצח במרוץ תמיד? זו שאלה שאין עליה תשובה. בינתיים הטכנולוגיות נותנות מענה סביר אך זה לא מבטיח שכך יהיה גם בעתיד".
יכול להיות שבעתיד לא נוכל לגדל גידולים מסוימים בארץ?
"לא, אין חשש כזה, בעיקר מפני שהיום אפשר לגדל כמעט כל צמח בתנאי חממה מבוקרים. צריך לשאול מה יהיו העלויות של הגידולים בסביבה המשתנה ומה יהיו עלויות השימוש בטכנולוגיות חדשות, והצפי הוא שמחירי התוצרת החקלאית יעלו. מבחינת גידולי שטח פתוח קיימת סכנה לגידולי שדה בהיקף גדול, כמו חיטה. החיטה לא תיעלם, אבל בגלל הפיזור הלא אחיד של משקעים בחורף והטמפרטורות הגבוהות היבול יפחת משמעותית".
|
|
שינויים בהרגלי הצריכה והגידול
|
|
האם יש פתרונות לא טכנולוגיים להתמודדות עם האיומים האלה? ד"ר צ'כנובסקי מספר שיש שניים כאלה, וששניהם מחייבים שינוי גישה: "החקלאות היום מתבססת על גידול מונוקלצ'ר, כלומר סוג אחד של גידול בכל החלקה, תוך שימוש בתשומות חיצוניות כגון דשן ותכשירי הדברה כימיים, ובהתעלמות מהסביבה שבה מגדלים. "הפתרון הראשון מתבסס על מעבר לשיטת חקלאות מבוססת פרמקלצ'ר שבה ניתן משקל גדול לקרקע ולסביבת הגידול. החקלאים משתמשים בטכניקות גידול פוליקלצ'ר, שבה יש כמה גידולים באותה חלקה התורמים זה לזה. בשיטה הזו ממחזרים פסולת חקלאית ומפחיתים את השימוש בתשומות חיצוניות. בחקלאות פרמקלצ'ר אפשר לגדל ירקות ופירות איכותיים בצורה ידידותית לסביבה עם השקעה מינימלית, אבל היבול ליחידת שטח נמוך יותר מאשר בחקלאות 'רגילה'. "הפתרון השני מתבסס על חקלאות פרטית ועירונית, ובמקור בא לענות על הצורך בגידול אורגני ולתת מענה לבעיות הנגרמות מאחסון ושינוע של התוצרת החקלאית למרחקים ארוכים. אנשים פרטיים יכולים לגדל ירקות בגינה, במרפסת או על הגג. פתרון נוסף הוא גידול עירוני מסחרי, בין אם על גגות או בבניינים המיועדים לכך, שעדיין לא קיים בישראל. הבעיה העיקרית היא שעדיין לא ברור אם פתרונות אלה יצליחו לספק את מלוא הצריכה בקנה מידה גדול. בעיה נוספת שעדיין לא נחקרה היא השפעת זיהום האוויר בעיר על טיב המזון המגודל בה".
האם יש מקום לשינוי הרגלי הצריכה? למשל, להשלים עם העובדה שלא נאכל עגבניות כל השנה?
"זה תהליך שקורה כבר עכשיו. אם נתעלם לרגע מפערי התיווך, מחירי הירקות הגבוהים נובעים מכך שהחקלאי עושה שימוש בתשומות גבוהות יותר מכיוון שהוא צריך להתמודד עם שינוי האקלים. גם הטכנולוגיות החדשות, או שימוש בשיטות חקלאות אחרות, עלולים להוביל לעליית מחירים ולכך שחלק מאוכלוסיית מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בעלויות של הפירות והירקות הרגילים".
|
|
| תאריך:
|
20/12/2015
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2015
|
|
ד"ר דניאל מדר
|
|
פעולת הטרור המשולבת ורבת הנפגעים שאירעה בפריס ויוחסה ל'מדינה האיסלאמית' חשפה כשלים מודיעיניים חמורים, חוסר מוכנות והיעדר שיתוף פעולה בין מדינות אירופה במאבק באיום, שמציב הארגון, והעלתה שוב לסדר היום את סוגיית ההתמודדות עמו. נשיא צרפת פרנסואה הולנד הכריז, שצרפת נמצאת במלחמה, ובעקבות ההכרזה, כדי לפרוק זעם ותסכול וכהפגנת נחישות, מטוסים צרפתיים הפציצו בסוריה מטרות של הארגון ונושאת מטוסים צרפתית הועברה למזרח הים התיכון. כן פנה נשיא צרפת לחברות האיחוד בבקשה לסייע ובמקביל החל לגבש קואליציה בינלאומית למלחמה ב'מדינה האיסלאמית'. מסע השכנוע שפתח בו כלל פגישות עם נשיאי ארצות הברית ורוסיה, הקנצלר אנגלה מרקל וראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון. זאת, במקביל למאמץ להעביר במועצת הביטחון החלטה שתכשיר את הקרקע לפעילות צבאית.
|
|
|
|
|
ז'קו בתיאטרון הבימה היא הצגת בידור מקורית מאת אילן חצור, העוסקת בפועל ייצור בעיירה דרומית היוצא לנקום באנשים שגרמו לו רע. ההצגה מלוהקת בשורה של שחקנים משובחים ובראשם יעקב כהן, אך דמויות המשנה גונבות את ההצגה.
|
|
|
|
|
לפני כחודש מלאו 70 שנה לפרשת המצור על קיבוץ גבעת חיים. הפרשה הסעירה בזמנו את הישוב היהודי בארץ וזכתה לסיקור נרחב בעיתונות דאז. אולם בחלוף השנים דומה כי נשכחה משהו, ורבים מקרב הציבור הרחב אינם, מכירים כלל את סיפורה ובמיוחד אמורים הדברים לגבי הדור הצעיר. על כן ראיתי לנכון להזכיר ולכתוב על פרשה היסטורית זו שהוא פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב בארץ.
|
|
|
|
|
לפני כמה שנים זכינו לכינוס חגיגי של יצירת משה שפריר בקובץ "אסיף היובל" - והינה בימים אלה מפתיע אותנו שפריר בקובץ מענג ובשל, "פשר", קובץ מרתק, שבו מנסה המשורר להאיר את משנתו הקיומית המיוחדת דרך מבט מחודש על עולם הדמויות המקראיות.
|
|
|
|
|
תאריך המזל: בין ה-23.12 ועד 21.1
|
|
|
|
|
