השופטת: אורית וינשטיין, בית המשפט המחוזי בחיפה

המועד: יום חמישי, 22.10.15, שעה 09:30

הנושא: ועדת ערר במיסוי מקרקעין


"אנחנו מכירים את הנושא של חלוקת דירות. אולי צריך ביקורת יותר עדכנית, נכונה להיום" - פונה השופטת אורית וינשטיין, בתפקידה כיו"ר ועדת ערר במיסוי מקרקעין, לבא כוח המערערים. לצידה יושבים עוד שני חברי ועדה שאינם שופטים, אחד מהם מתערב יותר, השני כמעט ולא, אך וינשטיין היא שנותנת את הטון.

"העובדה שאין שתי כניסות נפרדות אינה אומרת כלום", ממשיכה וינשטיין. "צריך לבדוק האם השירותים החיוניים היו נפרדים. ההארדקור של הבדיקה הזאת הוא ההפרדה הפיזית, ואת זה צריך לראות בעיניים. תעשו איזושהי ביקורת משותפת. זה לגמרי תיק של פשרה.

"מה אדוני אומר?", היא ממשיכה עם בא-כוח המערערים, ומתמצתת היטב את טענותיו. "שזו דירת נוחות ללא מחיצות, ושיש בה שני שירותים ושני מקלחונים? כך גם באשר לקיומם של שני מטבחונים?". עורך הדין משיב בחיוב, ווינשטיין מתקדמת: "אתם רוצים שנשריין מועד להוכחות או שהמשיב יעשה ביקורת בדירה?". ואז היא מכתיבה החלטה מהירה ורהוטה:

"על-מנת לנסות להגיע להבנות, המליצה הוועדה שהמשיב יבצע ביקורת עדכנית באתר [לבדוק] האם כטענת העותרים הדירה היא דירה אחת, בעלת שני שירותים ושני מטבחונים ושני מקלחונים המשמשים את שוכרי הדירה במשותף בלא שקיימת הפרדה לשתי דירות. ניתנת אפוא שהות למשיב לבצע ביקורת כאמור בפרק זמן של 30 יום. ככל שממצאי הביקורת יהיו כאלה אשר יצדיקו שיהוי נוסף מצד המשיב, באופן שיאפשר הגעה לפשרה, יגישו הצדדים הודעה לתיק הוועדה עד ליום [היא מסתכלת בלוח השנה] 30.11. ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר, ייקבע, מועד לשמיעת ראיות בתיק".


"צריך להתפנות לזה"


את התיק הבא, מסכימים הצדדים, יש לקבוע להוכחות. וינשטיין לא מתווכחת ומחפשת תאריך. אחד מעורכי הדין מבקש ש"לא יהיו שני תיקי הוכחות באותו יום", והיא מגיבה בחיוך: "גם אנחנו לא". וינשטיין מציעה את 14.1.16, אבל עורך הדין מבקש "אם אפשר יותר מאוחר, חשבתי בתחילת ינואר להינפש קצת" - והדיון נקבע ל-28.1.16. "מועד אחד יספיק לנו?", שואלת וינשטיין והצדדים משיבים בחיוב. היא מקפידה לציין בהחלטה - כפי שתעשה גם בהמשך היום - ש"משנקבע מועד להוכחות, הוא לא יידחה אלא מטעמים מיוחדים"; גם אם יש מגעים לפשרה, מבהירה להם וינשטיין, מועד ההוכחות לא יידחה.

אל תתנו לנעימות של וינשטיין להטעות אתכם; כאשר צריך, היא יודעת להיות תקיפה - כפי שלומד על בשרו עורך דין המבקש דחייה נוספת. "אדוני ביקש לדחות, זה כבר קדם-משפט שלישי", מזכירה לו וינשטיין בתגובה. "תשווה את זה לאבוקדו, שאם איננו מתרכך - צריך להבין זה זה [שהוא כבר לא יתרכך]". בא-כוח העורר מסביר שהוא צריך זמן כדי לאתר מסמכים, אבל וינשטיין לא קונה את זה: "כשמגישים ערר, צריך להתפנות לזה. את הקושי ביחס למסמכים שצורפו הצפנו כבר שלוש פעמים. אני את התיק הזה אקבע כעת להוכחות. לא צריך פה תצהירים, נשמע עדויות בעל-פה, מה שיש יש, ומה שלא - לא".

עורך הדין שב ומבקש זמן כדי להשיג את המסמכים, בניסיון להגיע לפשרה - המילה שהשופטים הכי אוהבים לשמוע - אבל וינשטיין לא נופלת בפח: "זה לא תיק המאה. יש חשבוניות ואין הסבר להן. אני חושבת שזו [נסיון פשרה] גישה חיובית, אבל אני שומעת בפעם השלישית את הצורך באיתור מסמכים". אחרי שנציג רשויות המס משיב, וינשטיין נחרצת:

"המשיב אומר שלא הומצאו מסמכים חדשים [המצדיקים דיון מחודש בהחלטת המס]; היום אדוני אומר: אולי יהיו לי מסמכים חדשים להמציא. אומנם זהו אורך רוח ראוי מצד המשיב, אבל הוא מסתיים בתאריך שאנחנו קובעים היום להוכחות". היא מסבירה ברהיטות את טענת רשויות המס, למרות היותה מסובכת למדי, וקובעת להוכחות ל-14.1.16. להבהרה הרגילה שלא יהיו דחיות, מוסיפה וינשטיין: "ניהול מו"מ או שהות לאיתור מסמכים נוספים אינם טעמים מיוחדים" שיצדיקו דחייה.


"לא נצפה את העתיד"


הלאה. כאן יש בלבול מוזר: הוועדה המקומית טוענת שלא הייתה חוות דעת של שמאי מכריע, ואילו המערער מוכיח במסמכים שהייתה פנייה לשמאי מכריע והוא אף החל בעבודתו. וינשטיין מחייכת: אולי היועץ המשפטי של הוועדה, היא אומרת, לא בדק [לפני שאמר שאין חוות דעת]. היא עוברת לתכל'ס: "נקח הערכת זמן - כמה זמן? חודשיים? נקבע את זה ל-17.12 לקדם נוסף. ככל שתהיה חוות דעת מכרעת עד אז - המשיב יוכל להחליט". לבא כוח המערער יש דיון בטבריה באותו יום, אז וינשטיין דוחה ל-14.1.16. "ככל ש...", היא מתחילה להכתיב - וחוזרת בה: "טוב, לא נצפה את העתיד, נשאיר את זה ככה".

כעת שוב מתבקשת דחייה. וינשטיין מוודאת אצל בא-כוח המערער: "אלו המסמכים שאדוני מבקש להסתמך עליהם? ואין בלתם?". עורכי הדין מדברי ביניהם, היא מקשיבה ומתערבת כאשר בא-כוח הוועדה המקומית מציע לחזור לשלב ההשגה: "את התזה שלי על מתי חוזרים לשלב ההשגה ומתי לא, כבר אמרתי. אין פה טעם לחזור לשלב ההשגה. אנחנו עוד בקדם-משפט, ויכול להיות שבשלב הזה לא היה ברור שצריך להגיש תצהירים של עדים וחשבו שאפשר להסתפק בניירת". היא נותנת ארכה עד 10.12 לבדיקת המסמכים בידי הוועדה המקומית, קובעת להוכחות ב-14.1.16 ומביעה תקווה ש"יכול להיות שתשכנעו אותם וזה יתייתר".


השורה התחתונה: לא קשה לנהל דיון בנושאים מקצועיים טהורים כאשר הצדדים הם עורכי דין מנוסים בתחום. ובכל זאת, וינשטיין מפגינה שליטה מצוינת בחומר ובאולם, יודעת מתי ללכת לקראת הצדדים ומתי להיות תקיפה איתם, ומקדמת את התיקים ביעילות רבה למועדים קרובים.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.