משלחות מכל העולם, בכללן גם משלחת מישראל, מתכנסות בימים אלו (14-25 באוגוסט) במטה האו"ם בניו-יורק במטרה לגבש את הנוסח הסופי של האמנה הבינלאומית לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות.
משלחות מ- 192 מדינות ולמעלה מ- 90 ארגונים חוץ ממשלתיים פועלים בימים אלו להסיר את המכשולים והמחלוקות האחרונות בנוגע לנוסח הסופי של 33 סעיפי האמנה. במידה והמשא-ומתן על נוסח האמנה יושלם בהצלחה תובא זו אישורה הרשמי של עצרת האומות ותיפתח לחתימה ואשרור.
האמנה בינלאומית לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות צפויה לשנות את חייהם של למעלה מ- 650 מיליון איש ברחבי העולם. זאת לאור המצב כיום בו נאלצת אוכלוסיה זו, המצויה בשולי החברה, להתמודד עם קשיים רבים - בין אם קשיים פיזיים, חסמים משפטים וחברתיים, בגינם מנועים הם מלממש את מלוא הפוטנציאל האישי והחברתי הטמון בהם.
רבים תולים תקווה בהצלחת הדיונים. שכן, האמנה עשויה להביא לשינוי משמעותי בגישה של המדינה והחברה לאוכלוסיה זו, ולסלול את הדרך לשינוי תודעתי ככל שהדבר נוגע להתאמתם ועיצובם העתידי של משאבי המדינה והקהילה לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות. בכלל זה התאמת תוכניות בניה, תשתיות ותחבורה, לצד התאמת מערכת החינוך, הרווחה והפנאי לצרכיהם באופן שיאפשר להם גישה מלאה ושוויונית בניצול משאבי החברה ככל האדם.
שגריר ניו-זילנד באו"ם, המשמש גם כיו"ר הוועדה הממונה על ניסוח האמנה, ביטא את רוח האמנה באומרו כי אמנה רחבת ההיקף זו נועדה להבטיח שאנשים עם מוגבלויות יוכלו ליהנות ממכלול זכויותיהם.
טיוטת האמנה נוגעת בסוגיות של נגישות ודיור של אנשים עם מוגבלויות, ודורשת מהמדינות להבטיח את החופש מפגיעה ומניצול. לאור זאת, אין פלא שארגונים החברתיים רבים תולים תקוותם בגיבוש האמנה, שהרי במעמד החתימה ואשרור האמנה תיטול המדינה על עצמה מחויבות משפטית להטמיע את עקרונותיה במערכת המשפט הפנים מדינתי. דבר אשר עשוי ללא ספק להקל על מאבקם.
במבט השוואתי רק 45 מדינות פועלות כיום לרווחתם של אנשים עם מוגבלויות. ישראל הינה אחת מהן. בשנת 2000 הוקמה בישראל נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות מתוקף חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות הפועלת לקידום החקיקה ומדיניות חברתית לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות.
על-אף ההתקדמות המשמעותית שנצפתה בימים האחרונים במספר סוגיות מרכזיות ובין היתר בסוגיית מנגנון הפיקוח הבינלאומי על יישום האמנה, הישג שאפשר בהחלט להגדירו כהצלחה, עומדת היוזמה בפני קשיים לא צפויים בעיקר בשל חוסר תמיכה מופגן מצידה ארה"ב.
ארה"ב נותרה מסויגת מן האמנה משום שלטענתה האמנה תערער את היסודות תחת החקיקה האמריקנית המתקדמת בדבר הגנה על אנשים עם מוגבלויות. אם לא דיי בכך, יומיים לפני המועד בה עתידים להסתיים הדיונים על נוסח הסופי של אמנה, נותרו עדיין כ- 150 הצעות תיקון שטרם נדונו, ואשר עשויים למנוע את גיבושה הסופי של האמנה.
ביום שישי, 25 באוגוסט, תינעל הוועדה בניו-יורק ועיניהם של רבים ברחבי תיבל תהיינה נשואות למטה האו"ם. כך גם בישראל, על אף החקיקה הרחבה יחסית בנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות. המיכשול העיקרי בישראל היה ונותר בעיית האכיפה לצד התעלמות ממוגבלויות שאינן פיזיות, כגון מוגבלויות שמיעה וחירשות.
ביום שישי, אם תגובש נוסחה הסופי של האמנה יהא זה אולי ראשיתו של שינוי תודעתי לא רק בקהילה הבינלאומית, אלא גם בישראל. בייחוד לאור מנגנן הפיקוח אשר עתיד להוות חלק משמעותי מן האמנה.
יחד עם זאת, יש לזכור שהאמנה בפני עצמה אינה יכולה להביא לכלל שינוי, בין אם מעשי ובין אם תודעתי, בלי יישום על-ידי המדינה והטמעתה במדיניות החברתית. סוגיה זו לבטח תיבחן אם וכאשר תגובש האמנה ותאושר בעצרת האו"ם ויגיע המועד ליישמה. עד אז יש מקום לאופטימיות זהירה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
