אתם קוראים נכון את הכותרת, זו לא טעות סופר. נכון, מייחסים את המשפט בהיפוכו למלכת צרפת האחרונה, אשתו של לואי ה-16, דבר שהוכח מאוחר יותר כעלילה על-מנת להכפיש את שמה, שכן נמצאו עדויות כתובות שהמשפט המפורסם נכתב קודם זמנה אולם להיסטוריה, בכל הקשור למארי אנטואנט, זיכרון משלה.

לעצם העניין, ניתן למצוא היום עוגות מוכנות בשלל צבעים וטעמים במחיר הנמוך ממחיר של ככר לחם. אומנם הן עוגות מוכנות, אך חלקן בהחלט אכיל ואף טעים ומחירן, כן מחירן, נמוך ממחיר ככר לחם מקמח מלא.

איך קרה המהפך?

מהפכת המזון הבריא מיקמה את הלחם הלבן בתחתית הסולם ומנגד עלה קרנו של הלחם המלא ובעקבותיו לחם מלא בטעמים וגם לחם שאור. הציבור כבר מזמן לא דורש לחם מקמח מלא (שמכיל בדרך כלל רק 70% קמח מלא), אלא מבקש גם לחמי מחמצת (שאור), אשר עשויים ללא תוספת שמרים מלאכותיים, בשלל טעמים ותוספות כמו, אגוזים, עגבניות וזיתים.

לחמי המחמצת עשויים קמח ומים ומקבלים את טעמם "החמוץ" מפטריות בר/נבגים אשר נמצאות באופן טבעי על קליפת החיטה ובתהליך של מספר ימים מקבל הבצק את טעמו המיוחד.

הלחמים המיוחדים נארזים באריזות קטנות יחסית (של כ-400 גרם) על-מנת להצניע את מחירם היקר (הרבה יותר מרוב העוגות המוכנות) ויצרניהם משתדלים שמחירם לא יעבור את 15-20 שקלים.

ישנן רשתות, בעיקר באירופה, אשר ממקמות את בית המאפה בכניסה לחנות וגם דואגות לפזר את הריח הנפלט מהתנורים, כך שהצרכן הפוקד אותן, נעטף "בריח של בית".

ניתן לראות באירופה גם חנויות קטנות יחסית ללא מאפיה מקומית, אשר ממקמות בתוך המדפים (בשטח של שני שדות, כ-2.5 מטר רץ) מעין בית מאפה קטן, אשר הלקוח מכניס למכונה את המאפה שהוא רוצה, לחם/חלה וכו' וכעבור מספר דקות המאפה מוכן (מזכיר במעט את המכונה להכנת טוסטים בבתי מלון).

פיתוח זה מתאפשר לאחר שפותחו מוצרי בצק "חצי אפויים", אשר מאוחסנים בחנות עם חיי מדף ארוכים יחסית ולאחר אפייה של מספר דקות, הופכות למוצר פריך וטעים.

החיטה ומוצריה, אשר אומצו על-ידי בני האדם רק לפני כעשרת אלפים שנה עוברים דרך ארוכה ונמצאים בתהליך שדרוג מתמשך מפיתה פשוטה וזולה שנאפת על גבי חול וטאבון למוצר אנין טעם וממש לא זול במיוחד ולפעמים אפילו יקר מאוד.

נדמה שהמאפיות ובתי המאפה "עלו על הגל" תפסו טרמפ ומייקרות את המוצר ללא הפסקה, שכן רוב קוניו הם בעלי אמצעים, פלצנים ומשפחות אשר מעניקות בדרך כלל למוצרים יקרים, לעיתים אף תכונות על ודברי הלל ושבח לא להם.

נראה שהגיע הזמן להירגע ולהרגיע את המאפיות ולהפסיק לשלם עבור מוצר שהיה פעם בסיסי, מחירים הגבוהים ואף כפולים ממחירה של עוגה מוכנה, פשוטה אך טעימה ולו רק כדי להחזיר ולסובב את גלגל ההיסטוריה ואת המשפט "אם אין לחם תאכלו עוגות" למתכונתו המקורית.