בימים אלו הגיש משרד המשפטים הישראלי בקשה רשמית לממשל האמריקני בקשה, על-פיה מתבקש הממשל להוריד את ישראל מתוך הרשימה השחורה של הקניין הרוחני אותה הוא מנהל כנגד מדינות אשר בהן "הכל הפקר", ובהן נגנבות "פירות" זכויות היוצרים מעשי חיקויים זולים ומכירה "שחורה" של סחורה גנובה!!!, כך ממש, באופן הנוגד את חוקי "הקניין הרוחני". עניין זה פורסם גם כאן באתר Nfc.
במספר מילים, בקליפת אגוז ובקצירת האומר: על מה מדובר? - יושבים בארץ ובעולם יוצרים מוכשרים, בתחומים שונים, השוקדים שקידה מרובה על פיתוח מוצרים, על המצאות ייחודיות, סופרים באשר הם, יוצרים מוכשרים שוקדים על כתיבת מילות שירה ופרוזה, מלחינים, ציירים, במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאים, אנשי קול, ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה [תרתי משמע!!!].
שוקדים המה ימים כלילות. כותבים ויוצרים. מלחינים ומתקנים. "מטביעים" המה את כשרונותיהם וכישוריהם - כי רבים המה - על יצירתם - פרי תוצרתם - להתפאר ולהתהדר בה - פרי עמל ויגיע כפיים - של שעות רבות, ימים רבים, שבועות, חודשים ולעיתים שנים ארוכות.
המוצר, פרי ידם להתפאר, אינו אלא "פרי של הריון" רב עבודה והשקעה. פרי דמיון. פרי כישרון. פרי מעוף. פרי לימוד. פרי ניסיון מצטבר. פרי מיומנות. שנים, עד שהגיעו לרמתם, עד שרכשו את הכושר והכשרון ליתן לציבור לחלוק עם כשרונם.
טול למשל ולצורך הדגמה בלבד: תקליטור חדש היוצא "לאור" הינו פרי עמל רב ויגיע כפיים של ממש - מצד מספר רב של יוצרים שונים !!! - כותבים, מעבדים ומלחינים - אשר מסתגרים - כך ממש - ימים כליליות - חודשים - בבית ובאולפן - משום להוציא לקהל חובבי המוזיקה "מלאכת מחשבת" תחת ידיהם - להתפאר בה.
מתוך כל אלו "נולדים להיטים". אלו, מושמעים באמצעי התקשורת. אלו, ממתינים על גבי ה"סטנדים" בחנויות, על המדפים, לקהל הלקוחות, לבוא ולרכוש, בצפייה להחזיר את ההשקעה האדירה שהשקיעו היוצרים בתוצרתם. הרווחים, המתחלקים בין היוצרים לבין חברות ההפקה נותנים את ה"חמצן" והכוח להמשיך ולכתוב עוד, להעשיר אותנו עוד במלאכתם מבט צופה פני עתיד, ולצאת בתוצרת חדשה, מקורית, טובה ואיכותית.
והנה, לאחר השקעה כה רבה, לעיתים, כאמור, בחלוף חודשים, באים ה"חאפרים" ומעתיקים במקומות אפלים את התקליטורים, בניגוד לחוק, ומפיצים את הסחורה הגנובה (כך ממש - קניין רוחני גנוב!!!) בשווקים. למותר לציין כי מחיר הסחורה הגנובה [!!!] נמוך עשרות אחוזים מן התוצרת המקורית. או אז, נותרים היוצרים, מחוסרי כיס, מחוסרי מוטיבציה, מחוסרי יכולת של ממש משום להמשיך בעיסוקם "קרדום לחפור בו". המסחר השחור!!!, בסחורה הגנובה!!!, בעזרת קונים "חסכנים", לעיתים באמת קונים אשר אין ביכולתם לשלם את מחיר המוצר המקורי, כורתת את הענף עליה יושבים אותם יוצרים מוכשרים, ופוגמת באיכות חיינו אנו. שהרי, מעשים כגון דא, ימנעו מ"קהל היעד" לקבל, בעתיד, יצירות חדשות, מופלאות, עדכניות, ברוח התקופה, פרי עטם של היוצרים המוכשרים.
למה לדבר הרבה? - שהרי "טוב מראה עיניים מאלף מילים". אין בארץ שוק, נידח ככל שיהיה, שבו אין "באסטה" [כשמה כן היא] המציעה "תוצרתה" - חיקויים, העתקת דיסקים, תקליטורים - לכל דורש - לכל בר-בי-רב - כאילו "עשר בלירה" - ממש "על המשקל".
דבר זה מביא לפשיטת רגל של אותם יוצרים מוכשרים, חלקם הגיעו בשנים האחרונות כדי פת לחם ממש.
וזאת יש להדגיש ולזכור: מה שנכון לעניין התקליטורים, נכון גם לעניין ספרים, קלטות אודיו, קלטות וידיאו, עבור דרך חולצות, מכנסים, נעלים ונעלי ספורט, צעצועים, תיקים, עטים, ועד לתוכנות מחשב, מחשבים ועוד כיו"ב למכביר.
האמריקנים, ולא רק הם, הבינו כי ישראל הפכה ל"כר נרחב" - "למצע נוח" - של זיופים וחיקויים. כאילו הזכרנו להם שם את אותה בדיחה נושנה בה תלמיד עצלן יושב בבחינה ליד חברו לכיתה [הגאון התורן] ומעתיק הימנו את התשובות. והנה, גם אותו ה"גאון התורן" לא ידע להשיב על שאלה אחת, ורשם בבושתו: "אינני יודע" - פשיטא. העצלן, זה התלמיד הישוב לידו, שלא השקיע ולו דקה אחת לצורך התכוננות לבחינה - העתיק וכתב: "גם אני לא".
ואני שואל, עם יד על הלב. האם באמת הגיעה העת, האם הגיעה השעה, לפנות לממשל האמריקני בתחנונים [ובחוצפה...] בבקשה כי יוריד אותנו מן הרשימה השחורה.
קודם שתשיבו - הסתובבו נא בין השווקים וראו במו עיניכם. "תעשיה שלמה ופורחת" של דיסקים, קלטות וידיאו, קלטות אודיו, ספרים, חולצות, מכנסי ג'ינס, הכל מזוייף, הכל מועתק, הכל חיקוי לשמו. במאות אלפים של יחידות, במיליונים ממש.
אתמה: מניין התעוזה לבוא ולהעיד על עצמו כי "השתפרנו". גשו ושאלו את היוצרים עצמם, מה חשים המה [כחסרון כיס] ויעידו המה, בתצהירים, על המתחולל כאן.
ואני שואל - תמה - בכנות - האם במחשבה שניה - על הממשל האמריקני - להאמין לנו - ולהיעתר לבקשתנו זו.
בכנות - האם הבקשה שלנו אינה מוקדמת מידי? לא יהירה מידי? בבחינת "לרתום עגלה לפני הסוסים"?
לי נדמה כי בג'ונגל אמיתי אנו, וטרם השכלנו לבער את הנגע אלא אצנו רצנו, בצר לנו, לעבר הממשל האמריקני ליתן לנו "הנחה" שאינה מגיעה לנו עדיין.
לעניין רשימתי כאן, ולנוחות הקוראים, ראו בספר החוקים שלנו חוקים, פקודות ומושגים כגון: "זכויות יוצרים", "הגנת תוכנה של מחשב", "חוק זכויות מבצעים ומשדרים", "חוק הפטנטים", "פקודת סימני המסחר", "מדגמים", "חוק עשיית עושר ולא במשפט", "חוק עוולות מסחריות", "גזל סוד מסחרי", "גנבת עין", "תיאור כוזב", "הטעיה", "סימני מסחר", אשר הפכו, למצער, ל"אות מתה" - בליל של חובות חקוקות מבט של תיאוריה, מחד, מול "מציאות אפורה בשטח", מאידך.
"מדינת פל קל" - כבר אמרתי, חזרתי ושניתי לא פעם. אז הנה, עוד דוגמא לחיזוק ה"תיזה" שלי.
