עשבי תיבול - להורדת הסיכון לסרטן

החוקרים ציינו, כי הם ממשיכים לחקור את זמינות החומצה הסליצילית בתזונה ומבצעים מחקרים כדי לנסות ולוודא מהו המנגנון הפוטנציאלי האנטי סרטני של החומצה הסליצילית ברמה התאית.

צריכה מוגזמת של חומצה סליצילית הנמצאת ברטבים חריפים (כדוגמת רוטב vindaloo), אינה מומלצת, וצריכה של המרכיב הטהור עלולה להסתיים בגירוי הקיבה ובדימום.

היתרונות הבריאותיים של החומצה הסליצילית אינם מוטלים בספק מאחר שהמרכיב הוא תוצר של פעולת חילוף החומרים של חומצת acetylsaliclylic, הידועה יותר כאספירין. דוחות שפורסמו לאחרונה הראו כי מינון יומי של 80-75 מ"ג אספירין עשוי לצמצם ב-50% את הסיכון לסרטן המעי הגס.

השאלה שנשארה, אם כך, היא האם חומצה סליצילית מפירות, מירקות ומעשבי תיבול כגון: פפריקה, קרי, קורנית ואורגנו זמינה גם בכמויות שיכולות להשפיע על גוף האדם מתזונה, ואם כמויות אלו יכולות להשפיע על הסיכון לסרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס אחראי ל-9% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים בכל העולם מדי שנה. שיעור השכיחות הגבוה ביותר הוא בעולם המפותח, בעוד שבאסיה ובאפריקה שיעור השכיחות הוא הנמוך ביותר, מה שמדגיש את הצורך בשאלה, האם מרכיב זה עשוי להיות קשור לצריכה של חומצה סליצילית בתזונה.

מחקרים הראו כי ריכוז הפלסמה של חומצה סליצילית בקרב תושבי דרום הודו גבוה פי ארבעה מאשר בקרב תושבי סקוטלנד, מה שמראה כי הצריכה התזונתית הגבוהה של חומצה סליצילית בהודו מקורה כפי הנראה מתבלינים. שיעור מקרי סרטן המעי הגס נמוך בהודו.

על-פי מאמר שפורסם בעיתון של איגוד התזונה האמריקני, קרי ופפריקה מכילים מעל 2,000 מ"ג של חומצה סליצילית לקילוגרם, למרות שממצאים אלו לא נתמכו במחקר נוסף.

למרות העובדה, כי במסגרת מחקר משנת 1996 הגיעו חוקרים למסקנה כי כמות של חומצה סליצילית הזמינה בתזונה "נורמלית" נמוכה מדי כדי להיות בעלות השפעה כלשהי על הסיכון למחלות, הם דיווחו כי אפשר להשיג כמות מספקת של חומצה סליצילית מתזונה המבוססת על הצומח שמטרתה הורדת הסיכון למחלות על-ידי דיכוי PGHS-2 - אינזים המעורב בהווצרות מחלת סרטן המעי הגס.