רשלנות ברפואה אסתטית

שחקנית ידועה תבעה מנתח מפורסם, בטענה שעברה אצלו טיפול רפואי קוסמטי באמצעות הזרקת סיליקון נוזלי לשפתיים וללחיים. לטענת השחקנית, הוזרקה לה כמות גדולה למילוי הלחיים, ולא הוסבר לה על הטיפול. בשל כך פניה התנפחו והושחתו באופן שקטע את קריירת המשחק שלה, ונגרמו לה נזקים רבים אחרים (בושה, פגיעה ביחסים זוגיים ועוד).

השחקנית טענה, שהרופא השתמש בטכניקה שאינה מתאימה לה ולא נתן לה את כל המידע המתאים, כך שהסכמתה אינה הסכמה מדעת. הרופא טען, כי השחקנית לא דיווחה על השתלות שיניים שעברה, מה שיצר ריאקציה דלקתית.

האם ניתן לזכות בפיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מטיפול אסתטי?

בשנים האחרונות התפתח מאוד תחום הרפואה האסתטית. אין מדובר רק בטיפולים פולשניים, אלא יש בנמצא סוגים רבים של טיפולים שאינם פולשניים (הזרקת סיליקון, בוטוקס, טיפולי הצרת היקפים, הסרת שיער בשיטות מתקדמות, פילינג כימי ועוד ועוד).

מדי שנה עולה מספר הניתוחים הפלסטיים האסתטיים, והיחס בין מספר הניתוחים למספר הפרוצדורות שאינן ניתוחיות (הזרקת בוטוקס, הסרת שיער וכו') עומד על 1 ל-10.

מדי שנה עולה מספר המקרים בהם טיפולים אסתטיים גרמו נזקים קשים למטופלים. זאת, מסיבות שונות כדוגמת: העדר הכשרה מתאימה, חוסר ניסיון, רשלנות, העדר מעקב מתאים, שימוש בשיטת טיפול שאינה מתאימה למטופל ועוד.

בחלק מהמקרים נאמד שיעור הנזק במאות אלפי שקל. פעמים רבות אין מדובר רק בנזק פיזי כתוצאה מהפגיעה בהופעה החיצונית, אלא גם בנזקים נפשיים קשים בעקבות הרס המראה החיצוני.

רופאים המעניקים טיפולים אסתטיים

לא כל ניתוח פלסטי שנכשל מהווה עילה לתביעה משפטית, אלא כאשר יש רשלנות בטיפול על-פי מבחן הרופא הסביר, או כאשר לא הוסברו לחולה כל הסיכונים והטיפולים החלופיים.

לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996, מטפל לא ייתן למטופל טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, המעידה על כך שהמטופל קיבל החלטה לפנות לטיפול מתוך גמירות דעת ולאחר שניתן לו המידע הרפואי הרלוונטי (לרבות הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, תיאור ההליך, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות לוואי, כאבים צפויים וכדו').

מה דין קוסמטיקאיות?

טיפולים אסתטיים ניתנים הן על-ידי רופאים והן על-ידי קוסמטיקאיות ומכוני יופי, שאינם רופאים. החובה כלפי המטופלים מוטלת לא רק על הרופאים, אלא גם על קוסמטיקאיות. לפי דיני הנזיקין בישראל מוטלת על כל אדם חובה לפעול כאדם סביר ונבון בנסיבות העניין. כל בעל מקצוע המעניק שירות בישראל, כמו גם קוסמטיקאית, מחויב לפעול במיומנות ובזהירות, ולנקוט באמצעי הזהירות המתאימים לכל מקרה ומקרה. כך למשל, גם קוסמטיקאית מחויבת לעדכן את המטופל לגבי סיכונים וסיכויים בטיפול, אופן הטיפול, משך הטיפול, תופעות לוואי וכן הלאה.

אדם שנפגע כתוצאה מטיפול אסתטי, וטוען לרשלנות רפואית, צריך להוכיח: שהרופא סטה מרמת הזהירות הסבירה במהלך הטיפול האסתטי רפואי (במהלך הטיפול, או באי קבלת הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה), וכן צריך להוכיח שהסטיה מרמת הזהירות הסבירה גרמה נזק למטופל.

מה יכול להיחשב סטיה מרמת זהירות סבירה?

אם הרופא נמנע מלתת הסבר על הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה האסתטית ולא טרח לקבל לכך הסכמה מדעת.

אם הרופא ביצע את ההליך למרות שחסרו לו המומחיות והניסיון המתאימים.

אם הרופא בחר בשיטת טיפול לא מתאימה (למשל בחר במילוי סיליקון במקום בחומר מילוי אחר).

אם הרופא לא סיפק הסבר מתאים על מה שנדרש מהמטופל לאחר הטיפול.

אם הרופא התרשל בביצוע מעקב אחר מצבו של המטופל. ועוד.

כך למשל, בתחום הזרקת בוטוקס, דוגמאות למקרים בהם יכולה להיקבע סטיה מרמת הזהירות הסבירה:

כאשר לא בוצעה בדיקה להתאמת הטיפול ללקוח (הבוטוקס אינו מתאים לכל סוגי הקמטים ולכל סוגי העור); כאשר לא ניתן הסבר מקיף ומפורט לגבי ההליך תוך הצגת סיכונים וסיכויים וכן חלופות טיפול אפשריות ; כאשר ההסבר לא ניתן בפרק זמן מספיק טרם ביצוע ההליך, כדי לאפשר למטופל לשקול, להתייעץ ולהתלבט; כאשר בוצעה סטייה מסטנדרטים מקצועיים במהלך טיפול עצמו (אי התחקות אחר ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומצבו הבריאותי, אי-ביצוע הזריקה במקצועיות הנדרשת תוך עמידה בסטנדרטים רפואיים מקובלים של הכשרה מומחיות וניסיון בסוג הטיפול הספציפי הזה, אי-עשיית שימוש במכשור וחומרים רפואיים העומדים בתקנים, בהיבטי בטיחות, מינון וכו'); כאשר בוצעה סטייה מסטנדרטים מקצועיים במהלך המעקב אחר תופעות הלוואי מהטיפול; ועוד.

דוגמאות

באחד המקרים, קבע בית המשפט שמכון לייזר מסוים התרשל בביצוע טיפול להסרת שיער, ולכן נגרמו למטופלת כוויות. ביהמ"ש קבע, שהטיפול נערך בעוצמה גבוהה והרופא המטפל לא הפסיק את הטיפול מיד כאשר התלוננה המטופלת על כאבים.

במקרה אחר, טופלה אישה בטיפול להצערת פנים כדי לסלק כתמי מהפנים. לאחר מכן נוצרו בפניה צלקות. בית המשפט פסק לטובתה כחצי מיליון שקל (בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, הפסדי שכר ותכשירי איפור).

בתיק אחר, ניתן פסק דין נגד קוסמטיקאית שביצעה טיפול פילינג רשלני. בית המשפט קבע, שלמרות שחוק זכויות החולה לא מתייחס לקוסמטיקאיות באופן מפורש, הרי הוראותיו יפות גם כאשר מדובר ברשלנות בטיפולים קוסמטיים. כל מי שמבצע טיפול בגופו של אדם, כאשר הטיפול עלול לגרום לנזק גופני, מוטלת החובה להסביר לו את הסיכונים הכרוכים בטיפול. אדרבה, בית המשפט קבע, שהעובדה שטיפולים קוסמטיים נעשים מתוך בחירה ולא מתוך צורך - הופכת את קבלת ההסכמה מדעת למשמעותיות עוד יותר. ככל שהטיפול המוענק דחוף פחות - כך גוברת באופן משמעותי החובה על המטפל למסור את מלוא המידע הרפואי לגבי ההליך.

במקרה אחר, אישה שפנתה לקוסמטיקאית כדי לבצע איפור קבוע בשפתיים ובגבות, טענה שהביצוע הותיר בפניה תוצאות לא יפות. הקוסמטיקאית טענה, כי כך ביקשה ממנה האישה לבצע. בית המשפט פסק, שהקוסמטיקאית הייתה צריכה להזהיר את האישה מהתוצאה של קו האיפור שביקשה, ופסק לטובתה עשרות אלפי שקל פיצויים.

במקרה אחר, נפסק נגד קוסמטיקאית, כי נתנה טיפול פילינג רשלני שלא התאים לגוון עורה הכהה של המטופלת. כתוצאה מהטיפול הרשלני נותרו בפניה של המטופלת כתמים לבנים. בית המשפט פסק לטובתה כמאה אלף שקל.

ומה לגבי הבטחות לתוצאה מסוימת?

פעמים רבות בתחום הרפואה האסתטית, מפריח המטפל הבטחות לעניין תוצאות כאלה ואחרות. כך למשל ההבטחה, ששאיבת שומן תגרום להפחתת 3 מידות בבגדים, ההבטחה שהסרת שיער תהיה לצמיתות, וכן הלאה.

במקרים כאלה, יכולה התביעה להיות לא רק במישור הרשלנות הרפואית, אלא גם במישור החוזי - בגין אי-השגת התוצאה המובטחת.

אז מה עושים?

חשוב מאוד לבדוק מי המטפל, איזה הכשרה עבר ולקבל אבחנה ראשונית מרופא מומחה בתחום.

יש לשקול בכובד ראש את הסיבוכים הקיימים, לבחון סיכונים מול סיכויים.

יש לבחון את תוצאות מוכחות של המטפל המסוים בהתאם להמלצות מטופלים שעברו תחת ידו.

יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי, לשמור כל מסמך הקשור לטיפול, וכן לצלם את המקום בו בוצע הטיפול, ואפילו כמה פעמים אם חלו שינויים במראה.

יש לקבל חוות דעת רפואית של מומחה בתחום ולפעמים בכמה תחומים (למשל, פלסטיקאי ופסיכיאטרי), הקובעת את קיומה של רשלנות רפואית. וחשוב ביותר - יש לפנות לעו"ד מומחה בתחום רשלנות רפואית ובקי בתביעות הנוגעות לטיפולים אסתטיים.