מומיה מצרית, היחידה בישראל בת כ-2,400 שנה, הגיעה לבדיקת סי-טי בבית החולים כרמל בחיפה. את המומיה הנדירה בדק פרופ' נתן פלד מנהל מכון הדימות, שנחשב לאחד המומחים בישראל בתחום סריקת ממצאים ארכיאולוגיים.
המומיה החנוטה ששכבה בסבלנות כבר 100 שנים, התקבלה בשנות ה-30 כתשורה לפטריארך של ירושלים מעמיתו המצרי הפטריארך של אלכסנדריה. מכאן גם כינוייה ושמה של המומיה - "אלכס".
במבצע מורכב, הועברה בסוף-השבוע המומיה כשהיא סגורה בארון מרופד מירושלים עד לסי-טי המשוכלל. נציגי מוזאון ישראל שהגיעו סברו כי מדובר בנער כבן 17. כך נמסר להם מהכנסייה בירושלים אבל בדיקת הסי-טי, שנעשתה מבלי להסיר את התכריכים, חשפה את האמת.
בתום סריקת מכשיר הסי-טי, נעשו עיבודי תמונה מיוחדים המאפשרים קילוף הציפויים והכיסויים שעל הגופה ומראה מדהים נגלה לעיני החוקרים.
"בדיקת הסיטי שלנו חשפה כי מדובר בגבר כבן 50 עד 60 שכנראה לא עבד הרבה בשמש", הסביר פרופ' פלד. "מדובר כנראה בפקיד בכיר, ולפי צפיפות העצמות שלו הוא סבל מבריחת סידן (אוסטאופורוזיס). ניתן היה גם לראות כי הייתה לו גם נסיגת חניכיים וחוסר בשיניים, מה שמעיד כי הוא אכל טוב עם הרבה סוכר, מה שהיה אז סימן לעושר".
המומיה, ששכבה בתנוחה אופיינית עם ידיים מוצלבות, נשמרה עם שלד מושלם באורך 153 ס"מ. גם העור החיצוני נשמר היטב. האוזניים והציפורניים נראו שלמות ונשתמרו אפילו חלקי שערות וכלי דם.
בצמוד למומיה סרקו המומחים גם ארון עץ מעוצב בצורת הציפור האיביס (מגלן) ששכבה בצמוד למומיה. מדובר בציפור שהפרעונים קידשו והיא נחשבת מגינת הפרעונים ולאלת החוכמה. בסריקת הסי-טי נראו היטב עצמות הציפור.
היסטוריה ארוכה
לצוות הסי-טי של כרמל היסטוריה ארוכה של סריקות ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים מגוונים, חלקם נדירים. פרופ' פלד עובד בשיתוף עם פרופ' ישראל מושקוביץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בעולם. מזה כ-15 שנים הם עוסקים בבחינת שרידי שלדים מתקופות פרה-היסטוריות, מתקופת התנ"ך, מתקופת בית שני ומתקופות מאוחרות יותר. עד היום הם כבר סרקו וחקרו עשרות ומאות ארטפקטים וממצאים נדירים.
"סריקות הסי-טי של שלדים עתיקים מאפשרות לנו ללמוד על המצב הבריאותי והתזונתי, על אופי התעסוקה וכן על תחלואת האדם לאורך ההיסטוריה האנושית על-פי מודלים של אבולוציה", הסביר פלד. "בסריקות אנו מגלים לדוגמה שינויים אופייניים בעמוד שדרה היכולים לגרום לכאבי גב. ניתן לראות שינויים בלסתות ובשיניים הקשורים בסוג המזון וכן סימני מחלות או פגיעות כתוצאה מאלימות או מתאונות. גילינו לדוגמה שעצמות הקדמונים היו מסיביות יחסית לאדם המודרני. הלסתות היו עבות יותר כי הלעיסה דרשה הרבה יותר מאמץ ומצב השיניים השתנה מאוד על-פי סוג המזון".
גלית בנט, אוצרת התערוכה ממוזאון ישראל, ציינה כי רק העשירים והחשובים בנבחרי מצרים זכו לחניטה, שהייתה תהליך יקר ומורכב. במהלך החניטה מוציאים החונטים את איבריו הפנימיים של המת. ממלאים את הגוף בכמויות מלח גדולות, משמנים ומצפים את הכל בזפת טבעית ועוטפים את הגופה ברצועות פשתן. אווירהּ היבש של מצרים עוזר גם הוא בתהליך השימור, וכך הגופות נשמרות שלמות מאות ואלפי שנים.
המומיה "אלכס" הוחזרה חתומה ומאובטחת למוזאון ישראל. שם היא תוצג יחד עם סריקות הסיטי שלה בתערוכה "פרעה בכנען - הסיפור שלא סופר" במוזאון ישראל בירושלים במהלך חודש יוני השנה.
