|
|
מה חשוב יותר? [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מה שקרה בחברון, בשורה התחתונה, הוא שחייל וידא הריגה של מחבל. זוהי העובדה שחזה בה כל עם ישראל! אז על מה קמה פה הצעקה? שמא בעולם לא יאהבו את זה? או אולי הפלשתינים יכעסו? ואם היה זה מתפוצץ והורג את צוותי ההצלה?
אבל למי כבר איכפת מה אומרים עלינו בעולם או הפלשתינים? הנה, ראש ממשלת ישראל כינה השבוע את החלטות מוסדות האו"מ למיניהן "קרקס"! חזינו השבוע בטרוריסטים מוסלמים רוצחים אזרחים בכל חלקי העולם ושומו שמים, ראו כיצד חייל ישראל "רצח" טרוריסט... והרמטכ"ל שלנו וסר-הביטחון הפומפוזי נחרדים.
מבחינת החוק הבינלאומי דמו של טרוריסט מותר בכל אתר ובייחוד באתר פעילותו. אין חוק המגן עליו (למעט כמובן הפרקליטות ה"ליברלית" במדינת ישראל...). אנחנו היחידים בעולם, שברוב טימטומנו, הענקנו לטרוריסטים מעמד של שבויי-מלחמה. הם נהנים מתנאים טובים בבתי הסוהר שלנו, גם מטלוויזיות ומעיתונים, גם מתרנגולות צלויות וגם מתארים אקדמאים ליותר מ-5,000 רוצחים נאלחים שהיה צריך לירות בהם בכל אתר שבו נתפסו.
גינוי קטנטן
ראו את הדמוקרטיה האמריקנית הנאצלת (והצבועה...). ה-CIA חטף מאות פעילי טרור מוסלמים בכל רחבי העולם, כלא אותם בתנאים קשים בגואנטנמו ללא כל משפט, עינה אותם להשגת מידע מירבי, ואפילו לא גינוי קטנטן באו"מ...
כבר בתחילת "אינתיפאדת הסכינים והדריסות" הנוכחית קיבלו כוחות הביטחון בכלל, וחיילי צה"ל בפרט, פקודה לירות בטרוריסטים כדי להרגם. ואני הייתי זה שביקש בשעתו ב"מכתב למערכת" מהחיילים שלנו מעט רחמנות על ילדות פלשתיניות בנות 13-12 שמנפנפות בסכינים בהשפעת ההסתה הניבזית של הרשות הפלשתינית (לא חלילה רחמים על כאלו שממש תוקפות).
אבל פה, במקרה בחברון, חייל וידא הריגה למחבל שתקף ונפגע, ששכב על הכביש, מי יודע אם חי או מת, מי יודע אם ביכולתו להפעיל חגורת נפץ. מה חשוב יותר מלהבטיח שהוא מת? זאת החייל הקרבי לומד השכם והערב.
כמו רבים מאזרחי ישראל פשוט התביישתי לשמוע את הממונים על ביטחוננו מפקירים את החייל בלשונם לטובת ארגוני השמאל, זעם "העולם הנאור" והאיסלאם הצדקני ולחסדי המשטרה הצבאית ובתי המשפט הממונים על ידם....
