סיפורו של המלון
עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת ניצב במרכזה של העיר עפולה, בפינת הרחובות שדרות ארלוזורוב 18 ורחוב מנחם אוסישקין 24, מבנה ייחודי רחב ידיים בן שתי קומות שבו שכן המלון הראשון של העיר. את המלון הקים מאיר
שפירא מראשוני המתיישבים בעפולה, בשנת 1925 זמן קצר לאחר בואו להתיישב בעיר. המלון נקרא "מלון מרכזי שפירא" ושם זה אף התנוסס עליו באותיות ענק שנראו למרחוק, אבל רבים בישוב קראו לו "מלון שפירא" על שם בעליו, מאיר שפירא.
המלון היה בעל מבנה אדריכלי מיוחד. בחזיתו הפונה לשדרה (כיום שדרות ארלוזורוב) נבנו שתי קשתות מפוארות, והוא גילם בתכנונו מוטיבים שסימלו את ההיסטוריה העתיקה של העיר עפולה. גם בחזיתו הצפונית (כיום לכיוון רחוב מנחם אוסישקין) נבנתה קשת דומה.
בהיותה עפולה צומת דרכים לנוסעים מהמרכז צפונה, שימש "מלון שפירא" כמלון ובית אירוח ראשי בעמק יזרעאל לנוסעים צפונה. התארחו בו, בין השאר, אישים ידועי שם ומחשובי האומה ובהם הרב הראשי לארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והמנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי, נשיאה הראשון של מדינת ישראל ד"ר חיים ויצמן, המשורר חיים נחמן ביאליק, המדינאי חיים ארלוזורוב ועוד.
מקים ובעליו של המלון מאיר שפירא היה איש ציבור בולט בחיים הציבוריים בעפולה. הוא היה בין מקימי בנק "הלוואה וחסכון" שסייע בהלוואות כספיות להקמת מבני ציבור ופרויקטים כלכליים בעפולה, שעזרו בהמשך לביסוסה והתפתחותה הכלכלית, ובשנות ה-30 נבחר לכהונת ראש המועצה המקומית עפולה. על שמו, רחוב מאיר שפירא בעפולה השוכן סמוך מאוד למלון שהקים.
בהמשך מכר שפירא את מלונו ליעקב רודוי אף הוא מראשוני מתיישבי עפולה. בשנת 1936 שכנו במלון משרדי מטה הצבא הבריטי והמשטרה הבריטית באזור.
לאחר מלחמת העולם השנייה שוכנו במלון עולים חדשים ניצולי שואה שהגיעו זה עתה לארץ. חלק מהם גויסו לאימונים ולהגנה על עפולה ויישובי האזור ובערב חזרו ללון במלון. כמה מהם אף נפלו בקרבות מלחמת העצמאות על הגנת עפולה ובאזור הגלבוע.
עם קום המדינה עבר המלון לחזקת צה"ל ושכנו בו משרדי מטה הצבא באזור לאחר המלחמה החזיר הצבא את המלון לבעליו. בהמשך הושכר המקום למשרד החקלאות ששיכן בו את משרדיו. בתחילת שנות ה-90 רכש יזם קבלני בעיר את הבניין והוא הועבר לבעלותו.
הרס המלון - "פשע היסטורי"
חרף העובדה שמדובר במבנה בעל יחוד וערך אדריכלי והיסטורי ממדרגה ראשונה, נהרס הבניין באופן יזום בשנות ה-90 ועל חורבותיו הוקם בניין חדש- ובו חנויות ומשרדים הידוע כיום בשם "בית א. חסון". המבנה החדש לא שומר כראוי על צביונו המקורי של מלון שפירא והיה ראוי ונכון שהיו מבוצעים במלון עבודות שימור ושיקום לשמירת צביונו המקורי של המלון.
כל היסטוריון ואיש שימור בעל הבנה בנושא שימור אתרי מורשת והיסטוריה, יאמר לך כי הריסת מלון שפירא ההיסטורי היא "פשע היסטורי" בולט שמתקרב בדרגת חומרתו להרס הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. בל נשכח מדובר בשנות ה-90 כשהמועצה לשימור אתרי מורשת כבר הוקמה ופעלה.
אין לי טענות כלפי הקבלנים יזמי הקמת הבניין. הם כאנשי עסקים לקחו נכס ישן ובמקום לשמר את הישן ולשחזר את צביונו המקורי שעלותו יקרה העדיפו להרסו ולהקים במקומו מבנה חדש כדי להשביחו מבחינה כלכלית וכדי למקסם רווחים ועשו זאת, מן הסתם כחוק באישור העירייה. אבל איפה הייתה עירית עפולה בשנות ה-90 בסיפור? מדוע אפשרה ואישרה העירייה וועדות התכנון למיניהן להרוס את הבניין ההיסטורי ולהקים תחתיו מבנה מסחרי של חנויות ומשרדי עורכי דין ונוספים. מדוע לא הועלתה דרישה כלפי יזם הבניין החדש לשמר את מבנה המלון בצורה מחמירה ולשמור על צביונו המקורי של מלון שפירא ההיסטורי. ואיפה הייתה המועצה לשימור אתרים? מדוע אפשרו להרוס מבנה היסטורי בעל חשיבות כה גדולה?
כמן כן, מדוע נושא הריסת בניין מלון שפירא ההיסטורי "הושתק" ו"הוסתר"? כך לפחות עושה רושם, ולא עלה לסדר היום הציבורי בעיר עפולה ומחוצה לה כאילו לא קרה. גם העיתונות, כולל המקומית, כמעט לא עסקה בנושא הרס המלון ההיסטורי. ושוב יש להדגיש מדובר בשנות ה-90 כאשר המועצה לשימור אתרים כבר הוקמה. דומה כי נושאים אלה לא נחקרו והובררו דיים.
כיום מתנוססת בחזית הבניין החדש (בנין א. חסון) שנבנה על חורבות מלון שפירא ההיסטורי לוחית הנצחה המספרת את סיפורו של המלון ולידה מוצב פסיפס המציג את מראה המלון בעבר. אגב, הלוחית והפסיפס מלוכלכים ומקושקשים בכתובת גרפיטי מזה תקופה ארוכה.
