האישה הביונית הראשונה

עם הזרוע התותבת הקודמת שלה יכלה מיטשל לעשות רק דבר אחד בכל פעם - או לכופף את המרפק או לפתוח את היד.

חמש שעות נדרשו להתקנת הטכנולוגיה, שפותחה על-ידי המוסד השיקומי של שיקגו (RIC).

קצות העצבים שבעבר שלטו בזרוע הוסרו מהכתף וחוברו לעצבים בשרירי החזה, שחלקם מעבירים תחושה מהעור שמעליהם. במהלך מספר חודשים העצבים המושתלים גדלו אל תוך רקמת השריר. בשלב זה, חוברו אלקטרודות לרצועת הכתף כדי שיבחינו בדחפים היוצאים מהעצבים אל השרירים ויעבירו אותם אל הזרוע.

דחפים אלו מעובדים על-ידי מחשב, המסוגל לכוון את הזרוע כך שתבצע תנועות מדויקות מאד. מיטשל סיפרה "לפני הניתוח, הייתי בספק שאוכל אי פעם לקבל את חיי חזרה. אך זרוע זו ו- RIC אפשרו לי לחזור לחיים שהם הרבה יותר מספקים ופעילים ממה שיכולתי אי פעם לדמיין. אני שמחה, בטוחה בעצמי ועצמאית".

עוד סיפרה כי הזרוע כבדה, אך הסיבה היא מנועים נוספים המאפשרים לה טווח גדול יותר של תפקוד.

נכון לעכשיו, אם מיטשל תיגע ב'טלאי' העור על החזה היכן שהעצבים חוברו ליד, היא תחוש כי נגעה בידה.

הצעד הבא יהיה לפתח דרך בה האותות יחזרו מהאצבעות של התותבת לעצבים בחזה, ואז למוח, כך שמיטשל תוכל לחוש בלחץ, חום או קור ואולי אפילו בקצה חד של חפץ.

הצוות משיקגו מעריך כי הטכנולוגיה תוכל בסופו של דבר לעזור ליותר מ- 400 אנשי צבא אמריקנים שעברו קטיעות לאחר ששירתו באפגניסטן ועירק.

הצוות המפתח הדגיש במסגרת מסיבת העיתונאים את תחושת הסיפוק בהובלת מחקר בעל פוטנציאל להשפיע בצורה חיובית על חייהם של נכים.

עוד סיפרה מיטשל, כי חששה מכך שהזרוע לא תראה מושכת. "כאשר קבלתי את הכפפה המתלבשת על הזרוע שאלתי אותם אם אוכל להרכיב לה גם ציפורנים והם אמרו 'כן', כך שישר הלכתי לסלון יופי להרכבת ציפורניים. המניקוריסטית היתה מבועתת למדי, היא חששה שהיא תפגע במשהו אך הרגעתי אותה".