גולת הכותרת של פועלי האתי בייעוץ לחברות היה ללא ספק כתיבת הקוד האתי של סיב"ט
, האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. הסיבה העיקרית שפנו אלי לנהל את פרויקט כתיבת הקוד האתי של סיב"ט, פרט לפועלי באקדמיה וספרי הרבים, היא שעבדתי בתעשיה הביטחונית הישראלית במשך כמעט כל הקריירה העסקית הארוכה שלי בתפקידים בכירים במכירות ובכספים. אני אחד מהמנהלים הבודדים בישראל שהיה חשוף למאות דילמות אתיות ויש לו את הרקע העסקי והאקדמי כאחד לטפל בנושא כמו כתיבת קוד אתי. גם לימדתי על קודים אתיים ויישומם במסגרת הקורסים שנתתי באוניברסיטת חיפה. חלק ניכר מעשרות האירועים שכתבתי בספרי הרבים בעברית ובאנגלית דנים בדילמות אתיות בתעשיה הביטחונית, ביצוא ובמכירות הביטחוניות. אך חברו יחדיו בקונסטלציה מיוחדת במינה גם התלהבות והתמדה יוצאים מהכלל מצד ראש סיב"ט תת-אלוף מיל. שמעיה אביאלי, סגנו איתמר גרף, מנהלת הפרויקט שחר חורב, מנהלי ועובדי סיב"ט להוציא אל הפועל את הקוד האתי, לסייע בכתיבתו, לדון בדוגמאות ואירועים על דילמות אתיות, והכי חשוב ליישם אותו בהצלחה. ואכן, לא רק שהמשימה בוצעה בהצלחה, אלא גם הקוד האתי זכה למקום ראשון בתחרות עם פרויקטים אחרים במשרד הביטחון ובאחד המקומות הראשונים בתחרות האיכות והמצוינות של השירות הממשלתי. זה מצביע על החשיבות ההולכת וגדלה של האתיקה בסקטור הממשלתי.
כפי שניתן להיווכח מהקוד האתי של סיב"ט הנמצא
באתר שלי - לחץ על: Text, אין זה קוד רגיל, סטנדרטי, שבמקרים רבים הוא מהווה רק עלה תאנה להתנהגות לא אתית על-מנת לסמן V ליד הקוד האתי, כמתחייב מהחוק או מדרישות התדמית. חברות ביטחוניות רבות וארגונים ביטחוניים פועלים במקרים רבים בצורה לא אתית, משחדים במישרין או בעקיפין גופים שונים, ומיישמים במלואה את משנתו האתית של אבי הדוקטרינה הניאו ליברלית מילטון פרידמן, הגורסת כי יש למקסם את הרווח ללא כל התחשבות בעקרונות של אתיקה, אחריות חברתית, אקולוגיה או צדק חברתי. על-רקע זה, השקעתי עבודה רבה בתהליך כתיבת הקוד האתי לבחינה מדוקדקת של עשרות קודים בארגונים הדומים לסיב"ט, בשירות הציבורי ובחברות ביטחוניות ואחרות בישראל ובעולם. אך בעיקר התבססתי כמובן גם על הידע הרב שלי ביצוא ביטחוני בתפקידים בכירים באלביט במשך 14 שנה ובסיוע לארגונים אחרים כמנהל פרויקטים בהמשך הקריירה שלי. על-רקע הניסיון העסקי, המחקרי והאקדמי העשיר שלי כתבתי קוד אתי שהוא אופרטיבי וניתן לקיים אותו ככתבו וכלשונו. זאת ועוד, סיב"ט מצפה מכל מחזיקי העניין שלו ובמיוחד מהחברות הביטחוניות העובדות איתו בשיתוף פעולה שינהגו על-פי הקוד האתי של סיב"ט. התמונה של החתימה החגיגית של הקוד האתי על-ידי ראש סיב"ט, סגנו, מנהליו ועובדיו וכן שחר חורב, בנוכחותי, מאתרת זה מכבר את עמוד ה- HOME של האתר שלי והמגיע אליו נחשף לתמונה ולקישור לקוד האתי של סיב"ט. ניתן לראות ממהמרכז ימינה את תת-אלוף (מיל.) שמעיה אביאלי חותם, שחר חורב, ד"ר יעקב קורי.
מסר כפול
לפי מיטב הכרתי הבעיה בקודים האתיים בתעשיה הביטחונית ובארגונים ביטחוניים אינה בטיב הקוד האתי. רוב הקודים האתיים מנוסחים היטב, אך חלק ניכר מהם אינו ניתן ליישום, או שאינו מיושם בפועל בגלל המסר הכפול של הנהלת הארגון או החברה. יש חברות רבות שמכפיפות את קצין האתיקה ואת יישום הקוד האתי
לקצין הציות הראשי - CCO - CHIEF COMPLIANCE OFFICER, ליועץ המשפטי של החברה, או למנהל בכיר זה או אחר. אם קצין האתיקה הוא גם היועץ המשפטי נדרשת ממנו אקרובטיקה מחשבתית כאשר כיועץ משפטי עליו לטהר את השרץ ולחלץ את החברה מהתנהגות לא חוקית, באשר קצין האתיקה נדרש ליישם את הקוד האתי ולוודא שכולם בחברה פועלים בצורה אתית. קצין הציות הראשי הוא פונקציה חדשה שמוודא שהחברה פועלת על-פי החוק והנהלים של הרשויות. אין כל קשר בין זה לבין קצין האתיקה, כי על קצין הציות לוודא למשל שהחברה פועלת על-פי כללי סרביינס אוקסלי, אך אין לו כל אחריות לגבי הפעילות האתית של החברה.
מיטב המומחים גורסים אף הם שאין לאחד בין שתי הפונקציות. צירוף שלושת הפונקציות לכפיפה אחת הוא מרשם לכישלון, לפחות של הפן האתי, והקפדתי לשמור על העצמאות של קצין האתיקה בסיב"ט וקיבלתי על כך את מלוא הגיבוי של ראש סיב"ט שהוא גם המנהל שממנה את קצין האתיקה/הממונה על האתיקה.
אין זה אומר שכל קצין אתיקה הוא טלית שכולה תכלת. בהרבה מקרים הוא רק עושה דברו של המנכ"ל ואם לא נוח למנכ"ל לשמור על האתיקה, קצין האתיקה מאשר פעילויות שונות ונותן גושפנקא מוסרית למנכ"ל לבצע את זממו. לכן ציינתי בהרחבה מה הן התכונות הנדרשות מקצין האתיקה. עליו להיות קודם כל בעל ידע בכל תחומי הפעילות של הארגון, במקרה שלנו של סיב"ט, אך גם בעל מודעות אתית גבוהה, אמפתיה והקשבה לזולת ויחסי אנוש מצויינים. הידע בתחומי הפעילות הוא הכרחי כי אם הוא תלוש ולא בא מתפקיד קווי בסיב"ט לא יתנו לו עובדי סיב"ט את הקרדיט הראוי ויטענו כי הוא לא יודע מה קורה בפועל בשדה, לכן לא ניתן להישמע לעצותיו. "מה הוא מבין? איך בכלל ניתן לעשות עסקים בדרום אמריקה מבלי לשלם שוחד? נראה אותו מביא ולו הזמנה אחת בלי שוחד!" מכיוון שעשיתי עסקים בדרום אמריקה, אסיה ומדינות אחרות מבלי לתת שוחד, ובתקופתי כסמנכ"ל מכירות אלביט עברה את קו פרשת המים ומכרה יותר ליצוא הביטחוני מאשר לשוק המקומי למשרד הביטחון, אני יכול לקבוע בודאות שניתן לבצע מכירות בכל מקום בעולם גם בלי לתת שוחד, מה עוד שכיום זהו חוק שבלעדיו לא היינו יכולים להתקבל ל-
OECD. אם כן, ידע מקצועי וניסיון מקצועי הוא תנאי ראשוני להצלחה בתיפקוד קצין אתיקה. אך לא די בכך. קצין האתיקה חייב להיות בעל מודעות אתית גבוהה עם רקורד אתי ללא רבב. אתיקה היא לא מדע היא אומנות, כמו קיימות, היא כמעט דת. אם אתה לא מאמין מושבע אין סיכוי שתצליח בכל תפקיד אתי, כמו שאם אתה לא מאמין באלוהים אל תלך להיות כומר. הייתי אומר גם שאם אתה לא אתי אל תלך לשמור על הקופה הציבורית ולהיות שר האוצר, ראש עיר, או שר הפנים, אך בתוך עמי אני יושב, ויודע שזו דרישה מוגזמת, שכן איך יעשה אדם לביתו אם הוא לא ישלח ידו בקופה הציבורית כי משכורתו כעובד הציבור לא מאפשרת לו "קיום בכבוד". ואם הוא לא מקבל שוחד בעודו בתפקיד, הוא יקבל שוחד בדיעבד בצורה של תפקיד מנכ"ל בחברה שהוא מכר לה את נכסי המדינה בנזיד עדשים עם משכורת של מיליונים, בתעשיה, במחצבים, בבנקים, בביטוח ובכל אחד מהתחומים שכעובד מדינה או שר הוא היה אחראי עליו.
אקדח מעשן
לבתי המשפט יש אחריות רבה להתפשטות נגע השחיתות בחברה בעונשים הקלים שהם נותנים לפוליטיקאים ולעובדי מדינה ועיריה שסרחו ולקלות הבלתי נסבלת לקבל עסקות טיעון, תשלומי כופר אנונימיים, ודרישה לאקדח מעשן, כאשר אם מוכח שקבלן מושחת שילם שוחד או תשלום לא סביר למזכירת הפוליטיקאי המושחת, ליועץ המשפטי שלו או לאחיו, זה היה חוקי כי אין הוכחה של אקדח מעשן שאלה היו הצינורות שדרכם הפוליטיקאי קיבל את השוחד, ולכן הוא ממשיך לטעון שהוא מעולם לא קיבל שוחד, מה שנכון כי את השוחד קיבלו עבורו המזכירה, היועץ המשפטי והאח - אך לך תוכיח זאת לבית המשפט! והשחיתות ממשיכה להתפשט בישראל, בארצות הברית ובמדינות אחרות גם כתרומות של גופים עסקיים לפוליטיקאים - אבי אבות הטומאה, אך זה חוקי וכמובן לא אתי - ובמקרה אותם הפוליטיקאים גומלים אחר כך לכרישי
וול סטריט בבטלם רגולציה שמפריעה להם למקסם את הרווחים, להתפשט ולגדול לממדים מפלצתיים עד שהופכים ל-TOO BIG TO FAIL ויש להם חסינות שמה שלא יעשו וכמה מאות מילירדים שלא יפסידו תמיד הממשלה תבוא ותחלץ אותם ומי שיקבל את החוקן זה הויזיר, העם, 99% מהציבור, בעלי האג"חים, ואף פעם לא הסולטן שדווקא הוא סובל מעצירות ואף פעם הוא והכלכלה לא יבריאו כל עוד הוא לא יקבל את החוקן שהוא זקוק לו בדחיפות.
לא החיפזון מהשטן, כי אם התירוצים הם מהשטן. בחיי הארוכים זכיתי לשמוע אינספור תירוצים מדוע לא ניתן להתנהג בצורה אתית. ולכן הקדמתי תרופה למכה והזמתי את התירוצים גם בקוד האתי וגם בדוגמאות ובאירועים שנתלוו לאכיפת הקוד. "הקוד האתי מזים רעיונות נפוצים כ - עשיית עוולה אתית למען מטרה אתית חשובה יותר, כולם עושים זאת וכנראה שזה בסדר, אם אני לא אעשה זאת יהיה אחר שיעשה, איש לא יידע על זה, זה כשר אבל מסריח, אל תספר לי אני לא רוצה לדעת, אל תדאג - ככה עובדים אצלנו, אל תגדיל ראש. הקוד האתי בסיב"ט קובע רף של העדפת טובת הכלל, פעילות למען האינטרס הציבורי, כשהעובדים הם משרתי הציבור שהאינטרס שלו גובר על האינטרס האישי שלהם." להבדיל מכמה מנהלים באוצר החושבים כל הזמן על התפקיד הבא שלהם אצל טייקון זה או אחר ודואגים לאינטרסים שלו בעודם באוצר, הקוד האתי של סיב"ט קובע מפורשות שעל העובד להעדיף את טובת הכלל, לפעול אך ורק למען האינטרס הציבורי, כי העובדים הם משרתי הציבור ואינטרס הציבור גובר על האינטרס האישי שלהם. בספרי אני ממליץ לאמץ את המודל הסינגפורי הנותן משכורות גבוהות ביותר לפקידי הממשל ולנושאי תפקידים בכירים ברשות המחוקקת, השופטת והמבצעת, בסדרי גודל של המשכורות בשוק הפרטי על-מנת למנוע מקרים שבהם העובדים יעדיפו את האינטרסים של הטייקונים ולעגן את הנאמנות של העובדים למדינה ולציבור עם תנאים כאלה טובים שלא יהיה להם כל פיתוי לחצות את הקווים לסקטור הפרטי. כמו שלא יעלה על הדעת שקצין משטרה או פרקליט מדינה יעבור להיות יועץ משפטי של ברון סמים כך אני מצפה מעובד מדינה שישרת את המדינה והציבור כל חייו ויראה בכך ייעוד.
טובת הנאה
וזה מביא אותנו לסוגיית ניגודי העניינים, אך לא הסתפקתי באמירה סתמית שיש להימנע מניגודי עניינים כפי שעושים זאת קודים אתיים רבים, והמחשתי בקוד וכן באירועים למה הכוונה בניגודי עניינים, מתוך מקרים שנחשפתי אליהם בנסיון העסקי הרב שלי: "ניגודי עניינים קורים כאשר האינטרסים של עובד סיב"ט, משפחתו או מקורביו נוגדים את האינטרסים של סיב"ט. על העובד לדווח לממונה על האתיקה על אינטרסים שיש לו ולמקורביו עם התעשיות הביטחוניות או גופים שסיב"ט נמצא איתם בקשר. לדוגמה על העובד לדווח אם הוא או מקורביו משמשים כדירקטורים, מנהלים או יועצים באחת התעשיות הביטחוניות הנזקקות לשירות סיב"ט. עובד סיב"ט אינו קשור, לא משפיע או מנסה להשפיע על עסקה כלשהי בה עלול להיות לו ענין אישי או טובת הנאה מהגורם אתו מבוצעת העסקה." מתן דוגמאות מעין אלה ממחיש לעובד מה הם גבולות ניגודי העניינים, מה מותר ומה אסור ואילו אינטרסים עליו לשרת.
הקפדתי לפרט בצורה פרטנית יותר למה אני מתכוון בניגודי עניינים: "לעובד סיב"ט אין אינטרסים כספיים ישירים או עקיפים העומדים בניגוד עניינים עם האינטרסים של סיב"ט. עובד סיב"ט לא מחזיק במישרין או בעקיפין מניות או אגרות חוב של תעשיות ביטחוניות, למעט במקרים שהוא מחזיק בקרנות המושקעות בתעשיה הביטחונית. עובד סיב"ט אינו מועסק בעבודה כלשהי מחוץ לסיב"ט, לרבות הוראה, הרצאות או כתיבה, ללא קבלת אישור מפורש של ראש סיב"ט, ובמיוחד כשיש בה ניגודי עניינים בין האינטרס האישי שלו ושל סיב"ט." אם עובד סיב"ט מחזיק במניות של חברה ביטחונית שהוא צריך לסייע לה בעסקת יצוא ענקית הוא לא יוכל לנהוג בצורה אוביקטיבית ויעדיף את החברה שהוא מושקע בה על פני חברות אחרות. באותה מידה אם חברה ביטחונית מזמינה אותו להרצות בתשלום גבוה בעודו עובד סיב"ט או מזמינה ממנו חוות דעת - בא הקוד האתי ואוסר זאת במפורש. דעתי האישית היא שאסור לעובד בשירות הממשלתי גם אחרי שהוא פרש לעבוד עבור חברות שהוא היה בקשר אתן, וראינו מקרים למכביר ששרים, נשיאים ועובדי ציבור קיבלו עשרות אלפי דולר להרצאה או לייעוץ כלשהו - שזה לדעתי שוחד כמו מעטפת מזומנים, אבל יש חוקי צינון והייתי חייב להתייחס אליהם בקוד האתי, כי יש גבול עד כמה יכולתי להכניס את משנתי האתית לקוד האתי. עם זאת הבהרתי במפורש בשיחות שלי ובהדרכה מה דעתי.
ניקיון כפיים
הפרק על ניקיון כפיים הוא מפורט בקוד האתי של סיב"ט הרבה יותר מאשר בקודים אתיים אחרים ומביא דוגמאות מוחשיות. "במידה ונודע לעובד סיב"ט על מקרה של חוסר נקיון כפיים בתעשיות הביטחוניות עליו לדווח על כך מיידית לממונה על האתיקה בסיב"ט. להלן דוגמאות מספר הנחשבות לחוסר ניקיון כפיים: מתן הלוואה בכוונה לזכות במשוא פנים עם תנאי הלוואה חריגים ואי פרעון ההלוואה בשלמותה, כסף וכל טובת הנאה הניתנים כדי לזכות ביחס אוהד, שי לחג שמטרתו לזכות ברצונו הטוב של העובד, תשלום הוצאות לעובד, תשלום שכר עבודה עבור עבודה פרטית לו או למי מטעמו, דחיית תשלום או הנחה בתשלום עבור רכישה, שותפות עסקית עם העובד, מתנות בעלות ערך ניכר, תשלום עבור שירות שצריך להינתן בחינם, מימון סמינרים ונסיעות לחו"ל, שימוש במכוניות ללא תשלום, אירוח במלון, מתן ערבות או עירבון, קניה במחיר הגבוה ממחיר השוק של מוצר או שירות שברשות העובד או מי מטעמו."
את הדוגמאות ליקטתי מתוך העיתונות, כשחלק מהן זכו לאישור של היועצים המשפטיים שלא ראו בכך עבירה על החוק. מי שקורא את הספרים והמאמרים שלי יודע שיש לי טענות רבות כלפי החוקים, האכיפה והשיפוט בישראל ובעולם. הפעם, בקוד האתי של סיב"ט הצלחתי לכלול כמה דוגמאות העוברות מבעד לרשת החוקית אך לא מבעד לרשת האתית. זה מכבר הפך נושא ההלוואה למכשיר שוחד מקובל במחוזותינו. אדם המקבל הלוואה כלשהי מגורם שהוא קשור אתו עובר לדעתי עבירה אתית, אך "התפשרתי" והסכמתי שרק הלוואה בתנאים חריגים ועם החזר חלקי של הקרן תחשב להלוואה אסורה על-פי הקוד האתי. שי גדול לחג או לחתונה או לבר מצווה או לישיבה או לבית הכנסת או לארגון הצדקה הם לדעתי שוחד לכל דבר וזה נכלל בקוד האתי של סיב"ט בצורה מפורטת. עובד האוצר למשל שמפריט את נכסי המדינה בנזיד עדשים משיא את בתו. הוא ממהר להזמין את הטייקון שנהנה מההטבה לחתונה והלה בא לשמוח בשמחתו ומביא לו מתנה של עשרים אלף שקל, האם זה שוחד? כי הרי העובד לא רצה להעליב את הטייקון אם הוא לא היה מזמין אותו אחרי שהם התידדו במשך מאות השעות של המשא והמתן המפרך. אותו דין חל לגבי עובד בנק ישראל שמזמין מנהל בבנק שהוא מפקח עליו לבר מצווה של בנו, או אם הוא הולך לעבוד בבנק שהוא פיקח עליו עם ובלי צינון שממנו העובד והבנק לא מצטננים ומי שמקבל כאב גרון זה הציבור הרחב. אם חברה מזמינה עובד ציבור לסמניריון של שבועיים בהוואי שעולה עשרות אלפי דולר, או מזמינה מהעובד חוות דעת בתשלום, או מעמידה לרשות העובד מכונית ללא תשלום, או משלמת עבור האירוח במלון, כל זה הוא על-פי הקוד האתי של סיב"ט אסור לחלוטין כי העובד יכול להטות את הכף לטובת חברה ביטחונית זאת או אחרת לסייע בקבלת פרויקט יצוא במאות מיליוני דולר ומה זה אירוח בבית מלון של כמה אלפי דולר לעומת סכומי העתק שהחברה יכולה לקבל.
הנחות לסלבריטאים
לגבי קניה מהעובד במחיר הגבוה ממחיר השוק ומכירה לעובד במחיר הנמוך ממחיר השוק לקחתי את הדוגמאות מתוך הסאגה של איש ציבור ידוע עם הבתים שהוא קנה/מכר/שכר במחירים השונים ממחיר השוק והיועץ המשפטי לא מצא בכך כל פסול, וכמובן מתוך ההנחות לסלבריטאים במכירת בתים, מכוניות או הזמנה לסיורים בחו"ל שזה תשלום לכל דבר ורק רשויות המס לא שמעו על כך, אם כי לאחרונה הם התעוררו, דבר שגרם לסלבריטאית לפרוץ בבכי כי היא לא תיארה לעצמה שהיא צריכה גם לשלם מיסים. בהיותי גם איש כספים וגם איש מכירות צירפתי עוד דוגמה של מתן ערבות להלוואה, שגם זה שוחד לכל דבר. כי ערבות זהה למתן הלוואה כשברור לכולם שמקבל הערבות אפילו לא חולם להחזיר את ההלוואה והטייקון הוא זה שישלם אותה במקומו כי הוא הסכים להיות ערב להלוואה. ולא רציתי להגזים ולכן לא הכנסתי מקרים שבהם קונה חברה מאשתו של העובד תמונה כי היא "ציירת מעולה" במחיר של מאה אלף שקל כשמחיר השוק של התמונה הוא עשרת אלפים שקל. האמת היא שאני די חושש שאם עובדים מאוד רוצים הם יוכלו תמיד למצוא פרצות בחוק ובקוד האתי. ולכן כבר מזמן הגעתי למסקנה שהערובה הטובה ביותר לקיום הקוד האתי והחוק היא הדוגמה האישית של המנהלים, חינוך אתי, וכן סינון קפדני ביותר לקבלה לעבודה רק של עובדים אתיים עם מבדקים ואירועים ששקדתי על כתיבתם.
מאמר זה מהווה רק חלק ממאמר הרבה יותר נרחב על הקוד האתי של סיב"ט בספר שפורסם לאחרונה "קודים אתיים ואירועים על קודים אתיים, מסות ומאמרים על צדק חברתי, כלכלי ושלטוני" והניתן להורדה בחינם מתוך האתר שלי WWW.BUSINESSETHICS.CO.IL
בדף BOOKS וכן מאתרי ספריות אוניברסיטת חיפה, מרכז אקדמי כרמל וארגונים אחרים.
