דורות הרבה מורגלת בפינו ההודיה שאומרים אותה כל ישראל באשר הם שם ברגלים, פסח-שבועות-סוכות, "מועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו, ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים". מודעה רבה יש בהם, האומה מקושרת לבריאה, היא פועמת עם פעימות הארץ בחוגה, פסח באביב, שבועות בקיץ, סוכות בסתיו, החגים מקדשים את הקשר הבלתי אמצעי הזה בין האומה לבין האדמה, הפורחת באביב, המבשילה פירותיה בקיץ, המעכבת יציאתה לימי חורפה עד שייתם האסיף.
עם זאת ועל אלה, אני מתבונן היום בפעימות חיינו, ומבין את "מקדש ישראל והזמנים" הבנה נוספת. ישראל מקדשת את הזמנים. רחובה הומה חג לקראת המועדים. האקלים ערב פסח, בתקשורת הכתובה והמשודרת, אינו נמדד ביחידות חום, ולא במדידות לחות, ולא בעננים המשייטים בשמיים. ישראלים מודדים את האקלים שהם עושים יחדיו, בהמולה משוחררת. השווקים דרוכים. המחירים נענים. בתי הספר שהכינו בית ספר-בית ספר על-פי רוחו את תלמידיהם לשיר את החג הממשמש לבוא, להכין לכבודו דרשה נאה, למצוא מהותו ממדפי הספרים - שילחו את כולם לחופשות הכרוכות במועדים, והם מציפים ערים וכפרים בתחושה של הכנת צוותא לאירוע שיאחד את כולם.
הבריות שואלות "היכן אתם בליל הסדר", מתכתבים באס-אם-אסים ובאימיילים התכתבויות של ברכות ואיחולים, ואין אדם מעולם רחוק שהיה נקלע לכאן ולא היה יודע שישראל עושים את הזמנים של החג - כל היראים את יהדותם על-פי דגשים שהם בוחרי להדגיש - הם יוצרים ספונטניים של אקלים יהודי והם חיים אותו ברבים, וה' ממרומיו מקדש את ישראל שמקדשים את הזמנים בישראליותם.
מועדים הרבה עשיתי רחוק מישראל. קידשתי את כולם. אבל האקלים בפרהסיה הגדולה של העולם לא היה אקלים של זמנים יהודיים. בתוך תופי החולין המכים בעולם כולו היו ישראל מנגנים את הזמן שלהם בחלילים צנועים. מי שלא שמע חלילים יהודיים, לא שמע זמנים יהודיים. מי שלא ידע איך חיים בשני זמנים, נגרף לתוך זמן שלא שלו וזמן שלו חישב להימוג.
והנה עתה, בימים אלה, בהם מנגנים את הישראליות של ישראל נגינות מזדייפות, והתזמורת הישראלית אינה משגיחה בהרמוניה הישראלית, וכל כליה אינם מנעימים עוד מפרטיטורה אחת, ונראה כאילו באולם הקונצרטים הישראלי הגדול שוב אין שומעים את קולה אלא את קולותיה המתנגחים אלה באלה, ונראה כאילו חלילה עלולים תווים מתוויה להשתתק - אני אומר לכל מי שאני מברך אותו היום לכבוד החג, בארץ ובתפוצות, ישראל מקדשת את הזמנים. אשרינו שככה לנו. היא עושה את הזמן היהודי. רק בישראל, Only in Israel.
חג שמח.
