עמר בר-לב, נתניהו והרצועה <br>

את הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל חיים בר לב ז"ל הכרתי היטב. הוא היה שר המשטרה בממשלותיהם של שמעון פרס ויצחק שמיר. באותה העת שימשתי ככתב לענייני משטרה ברשות השידור ויצא לי להיפגש עמו לעיתים תכופות. בר-לב היה מפקד אמיתי וניהל את המשטרה ביד רמה. איש משכמו ומעלה מגזע הנפילים. הוא הבין בכל התחומים הנדרשים לתפקיד. הייתה לו ראייה ביטחונית ומדינית מקיפה והוא ידע להילחם בנחישות בטרור הפלשתיני.

לפעמים, כשאני משווה במוחי את השר לביטחון פנים גלעד ארדן, החגב הכושל, לחיים בר-לב, הענק המוצלח, אני שואל את עצמי מהיכן ראש הממשלה נתניהו מגרד את המינויים המגוחכים האלה של אנשים, שאין להם שום הבנה מדינית וביטחונית, לתפקידים רגישים.

השבוע התברר לי כי בכל הקשור למשפחת בר-לב התפוח לא נפל רחוק מן העץ. יצא לי להאזין לראיון ברדיו עם חבר הכנסת עמר בר-לב ממפלגת העבודה אשר התייחס למנהרת החמאס ההתקפית שנתגלתה בחבל אשכול ולאיום החמאס מרצועת עזה.

עמר בר-לב הוא חבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת והוא מתריע כבר יותר משנה על התנהלותה החלמאית של ממשלת נתניהו ברצועת עזה.

בחודש יולי 2015 הזהיר ח"כ בר-לב מפני אובדן ההרתעה הישראלית כלפי החמאס. "נתניהו ויעלון קברו את ההרתעה הישראלית ברצועת עזה", אמר בר-לב וחשף כיצד החמאס ממשיך לבנות מנהרות ולהתעצם. דבריו נפלו כמובן על אוזניים ערלות בממשלת נתניהו.

השבוע הצביע חבר הכנסת בר-לב בדיוק על הבעיה - לממשלת נתניהו אין שום מדיניות ברצועת עזה. היא מאלתרת ומגמגמת, מפציצה שדות ריקים בתגובה על ירי רקטות מעזה ואיננה פועלת נכון כדי להרתיע את החמאס.

אינני מכיר אישית את ח"כ בר-לב, אך אני בהחלט מתרשם מכנותו ומרמת הניתוח האסטרטגית והביטחונית שלו לגבי המצב ברצועת עזה. אל"ם (מיל') עמר בר-לב, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, איננו ניחן בשחצנות וביהירות המאפיינת פוליטיקאים ועוזרי פוליטיקאים ששירתו ביחידה המובחרת הזו ובטוחים שהשמש זורחת מפלג גופם האחורי התחתון. הוא מדבר בגובה העיניים. אפשר שלא להסכים עם דעותיו הפוליטיות היוניות, אבל הוא שם את האצבע בדיוק על מחדליו של בנימין נתניהו בכל הקשור לרצועת עזה. ממשלת נתניהו נקטה מאז מבצע צוק איתן מדיניות של "שב ואל תעשה", זו הטעות שלה.

ראש הממשלה נכשל כישלון חרוץ ולא ניצל את המבצע כדי לשנות את המציאות ברצועה. הוא לא רתם את הקהילה הבינלאומית, שרצתה כמו ישראל להחליש את החמאס, כדי לשנות את המצב.

המדיניות ההססנית של נתניהו ברצועת עזה מפקירה את תושבי עוטף עזה. צה"ל היה צריך מזמן לצאת למבצע של הריסת המנהרות ששיקם ובנה החמאס בצפון הרצועה מאז מבצע צוק איתן.

אולם מסתבר מפי גורמים מדיניים יודעי דבר, כי דיוני הקבינט הביטחוני הם רדודים וראש הממשלה מתמרן בהם באופן כזה שהוא מעביר רק את ההחלטות שהוא רוצה, איזה ערך יש לשרים, חברי הקבינט? על איזה תקן הם יושבים בישיבות האלה? מתי בשנה האחרונה קיים הקבינט הביטחוני דיון רציני על הנעשה ברצועת עזה?

האם השרים חברי הקבינט ידעו על המנהרות החדשות שחפר חמאס? אם כן, מדוע לא דרשו להורסן? כיצד קרה שישראל הזרימה לרצועת עזה מאז מבצע צוק איתן ברזל ומלט שחמאס ניצל לבניית המנהרות? מי ייתן על כך את הדין?

הסכנה של עימות צבאי עם חמאס כבר בקיץ הקרוב קיימת. כדאי שחברי הקבינט יתעוררו וידרשו מנתניהו לקיים דיונים מקיפים על המצב ברצועת עזה וההיערכות לקראת הסכנה, לא רק דיונים של שמיעת סקירות ביטחוניות וברבורים.

ראש הממשלה היה צריך לידו אדם כמו חבר הכנסת עמר בר-לב, שייעץ לו בתחום המדיני-ביטחוני, במקום להקיף את עצמו בחבורה של מלחכי פינכה, אינטרסנטים ונכלוליים הרואים רק את טובתם האישית ומפריחים הבטחות ומקסמי שווא.

במקום לגייס אנשים בעלי שיעור קומה, הוא לקח לצדו את תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף לתפקיד החשוב של ראש המל"ל. בר-יוסף המבין בענייני חיל הים נתמך על-ידי השר יובל שטייניץ ודוד שרן, מה לו ולאחריות הכבדה על ביטחון הלאומי של מדינת ישראל ? אגב, המינוי שלו מתעכב כבר זמן רב בגלל "בדיקה" משטרתית.

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תת-אלוף אליעזר טולדנו, הוא חדש יחסית בתפקיד וייקח לו עוד זמן רב להיכנס לעניינים ואילו ראש השב"כ יורם כהן אמור לסיים את תפקידו בחודש הבא.

קשה לדעת אם נתניהו מתחשב בעמדותיו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט בקשר לרצועת עזה והאם הוא מתייחס ברצינות להמלצותיו של שר הביטחון משה בוגי יעלון. הרי רק לפני שבועיים הוא הורה שלא להעביר יותר גופות של מחבלים פלשתינים לקבורה בניגוד להמלצות ראשי מערכת הביטחון.

ככה נתניהו מנהל את הביטחון של מדינת ישראל. הוא איבד מזמן את התואר "מר ביטחון" לטובתם של חברי הכנסת ליברמן ובנט. הפיגוע באוטובוס בירושלים הוא עוד סימן להדרדרות הביטחונית שאליה מוביל אותנו ראש הממשלה ביחד עם הבדיחה הגרועה ששמה גלעד ארדן.

לסיום, אחזור לחבר הכנסת עמר בר-לב, הגיע הזמן שמפלגת העבודה תתעשת, אם היא חפצת חיים, ותשליך בהקדם לפח הזבל של ההיסטוריה את "מנהיגה" יצחק בוז'י הרצוג ואת ח"כ איתן כבל יד ימינו, יש במפלגה הזו חברי כנסת הרבה יותר רציניים ומוכשרים כמו עמר בר-לב, שלי יחימוביץ', אראל מרגלית ועמיר פרץ שראויים להנהגה ואינם חולמים כל היום כיצד להצטרף לממשלת נתניהו הכושלת.